מחיר הסמים הקלים
מחיר הסמים הקליםצילום: אוראל כהן, פלאש 90

עמותת עלם העוסקת בנוער בסיכון השתתפה בדיון מיוחד של ועידת הסמים הנרקוטיים השנתית של משרד האו"ם לסמים ופשיעה, שם הוצגה תכנית ישראלית לשימוש בכלים טכנולוגיים למניעת התמכרויות בקרב בני נוער.

על התכנית והדיון המיוחד שוחחנו עם רועי חומרי, ראש תחום עבודת רחוב בעמותת עלם שהשתתף בדיון וסיפר בו על ניסיונו עם בני נוער בסיכון ברמת השטח ועל התכנית הישראלית.

"נכון להיום האינטרנט והרשתות החברתיות תופסים חלק משמעותי בחיי בני האדם ובוודאי נוער", אומר חומרי. "עמותת עלם, שעוסקת בתחום קרוב לארבעים שנה, הבינה את חשיבות האינטרנט כבר לפני עשרים שונה ועם התפתחות הרשתות החברתיות התקדמה העמותה ברצון לסייע לבני נוער גם שם. בשנים האחרונות פיתחנו יכולת לזהות ולמפות בני נוער שהשימוש שלהם בסמים חריג וקשה ודרך האיתור ברשת לפנות אליהם ולעודד אותם לקבל סיוע".

המיזם משתמש בכלים טכנולוגיים ובבני אדם שנמצאים בסביבה טכנולוגית על מנת לזהות מלל שפה תמונות ותיוגים שמזהים מצוקות. הטכנולוגיה יכולה לסייע גם באיתור מצוקות אחרות כמו אלימות הורים, אבדנות ועוד, אך בהקשר זה ההתמקדות היא בנושא הסמים.

חומרי מסביר כי מדובר בסריקה ידנית של תמונות ומלל ומתוך כך להבין מתי נצרך הסיוע ומתי המצב מדאיג. לעיתים מדובר בהיקף התמונות והמלל שמתאר מציאות של חיי נער או נערה ומתוך כך מוצעת להם העזרה. בדבריו מדגיש חומרי כי "כל הסריקה של הטקסט והתמונות מתבצעת במקומות פתוחים. לא חודרים לחשבונות", לא מדובר ברוגלות וכיוצא באלה.

האם הנוער שמפיץ את התמונות אכן מעוניין בסיוע למרות שלכאורה בעיניו מדובר בנורמת חיים? מסתבר שכן. "הנפש שלנו היא מנגנון יותר מורכב. לא תמיד הכוונה מתבררת מההתנהגות, שלא תמיד מלמדת על המצב והמצוקה", אומר חומרי. "נער יתנהג כאילו אין בעיה, אבל הצפת התמונות וכמות השימוש, לא רק להנאה אלא לבריחה, כהות חושים וחשש מהתמודדות, מלמדים שאולי הוא עצמו לא יגיד שהוא רוצה עזרה, אבל אם נדבר אתו ונשאל לשלומו ומה עשה היום, ומתוך כך נגיע למקומם של הסמים בחייו, נבנה אמון ונגלה מצוקה גדולה שהשימוש מחפה עליה".

חומרי מספר על המעבר האישי מעבודה ישירה מול הנוער ברחובות אל העבודה דרך מסך המחשב והרשתות החברתיות. זה לא היה פשוט, הוא מספר. "אחד האתגרים היה המעבר מהרחוב לרשת. היו אתגרים בתהליך הלמידה גם בדברים הבסיסיים ביותר. אנחנו נחשפים ברשת לדברים שלא ניתן לעזור בהם, כי מי שמעלה את הדברים יכול להימצא במרחק של מאתיים קילומטר. היה אתגר מיפוי במה ניתן לעזור ומה לא. כעמותה שמנו לעצמנו כיעד להיות בחצר האחורית של החצר האחורית, וכך גם ברשת. אנחנו מפעילים את יכולות האיתור גם ברשת וגם ברחוב".

הפניה לנוער היא כנציגי עלם ומסתבר שדרך הפניה הזו אינה מרתיעה אותם. "כשזקוקים לעזרה מקבלים כל יד. אנחנו מכבדים גבולות", הוא מדגיש, "אנחנו אומרים להם אני כאן אם תרצו לדבר, ומי שרוצה תופס את היד המושטת".

בדיו הבינלאומי הציגו המדינות השונות את דרכי ההתמודדות שלהן. אחת מהן היא אינדונזיה, מדינה שפרוסה על הרבה איים ושטח רחב מאוד, מה שמהווה אתגר בפני עצמו. "הם הראו איך משתמשים ברשתות להעברת מסרים ותוכן וגם טיפול ברשת למתמכרים, בעיקר בגילאים המבוגרים".

חורי רואה בעצם הצגתה של ההתמודדות הישראלית מול נוער ממגזרים שונים, ערבי, חרדי, פריפריה, מרכז וכו', הצגה חשובה ומשמעותית של דמותה של ישראל בעולם.

עוד שאלנו את חומרי אודות עמדת העמותה בנושא לגליזציית הקנאביס ובמענה הוא מזכיר עשרות או מאות מחקרים שקובעים כי עד 18 או 21 לסמים, גם הנחשבים קלים, השפעות מאוד מורכבות להתפתחות המוחית של נוער. הדבר בא לידי ביטוי בשליטה בכעסים, דיכאון לטווח ארוך, ניהול משימות ועוד. זאת לצד היתרונות הרפואיים של מריחואנה. כיוון שכך הוא סבור שיש לקבוע חיץ ברור של גיל המשתמשים תחת חוק הלגליזציה. לשאלתנו אם ניתן לבצע את ההפרדה הזו בפועל כאשר מודל האלכוהול הוכיח שהדבר כמעט ולא ניתן, הוא משיב שתפקידה של המדינה המחוקקת גם לקבוע את המגבלה וגם לאכוף אותה כפי שהצליחה במודלים אחרים כדוגמת רישיון נהיגה.