חיכיתם כל כך הרבה זמן לזוגיות וסוף כל סוף זה קורה. כיף לכם בקשר, כולם כבר מתרגשים אבל אתם מתחילים להרגיש חנק, אין לכם זמן לעצמכם הכל סביב הזוגיות.
אין זמן לצאת עם החברים, יש צורך לשנות את הלו"ז וההרגלים שהייתם רגילים אליהם. לשנות מיקום, להיות רחוקים מאנשים שחשובים לכם. והפחד לוותר על עצמכם מתעורר.
זה תהליך שקורה בחלק הלא מודע וגורם לבלבול, לרצון לא להתקדם לשלב הבא לשייכות למחוייבות, להפוך להיות שייכים, ממוסדים. ומצד שני עולים הקולות כל כך הרבה זמן חיכית שזה יקרה איפה ההכרת הטוב?
ואז מתגנבת לה הרגשת אי נוחות פנימית, הרגשת קורבנות ומתחילים התירוצים וריחוק כלפי הצד השני.
אז מה עושים?
כשמתחילים להרגיש את הרגשת הפחד ממחוייבות רצוי להתבונן ולשאול את עצמך רצוי אפילו לכתוב: מה חשוב לי לקחת איתי מהרווקות לתוך הזוגיות? חשוב לי ההתפתחות האישית שלי? הלימוד שהייתי רגיל ללכת אליו?
לאחר מכן לחשוב ולשתף גם את הצד השני ברגשות שלך ולבדוק איך יהיה אפשרות להכניס את ההתפתחות האישית שלי גם אם אתחתן ואגור במקום רחוק מהחברותא, הרב, והחוג שבלעדיו ארגיש קמלות.
חשוב לי המשפחתיות שלי, הקרבה למשפחה שלי? ואם אתחתן אצטרך להיפרד מהתא המשפחתי החמים שלי. אז תשאלו את עצמכם איך אפשרי לשלב זאת בחיי הזוגיות?
לאט לאט יעלו הפתרונות למשל: פעם בשבוע להגיע לבקר או להיפגש עם ההורים שלי באמצע הדרך. וכדומה.
התהליך הזה חשוב על מנת שתרגישו ביטחון בקשר, חופש, בחירה תמיכה, הכלה והרגשת שותפות ורצון להתקדם לעבר המחויבות בשמחה ורוגע שאתם לא נפרדים מהחיים הקודמים שלכם אלא לוקחים אותם עמכם במינון קצת רחק
שירלי והל הינה חברה בנבחרת המאמנים של פרויקט 252 - המיזם המוביל להדרכת מחפשי זוגיות בדרך לחתונה.