ברחבי תל אביב נפרסו שלטי חוצות הפונים ישירות לשרת הפנים איילת שקד בקריאה 'אל תתקפלי'. זאת לאור הגמשת מתווה קליטת המהגרים מאוקראינה. מאחורי שלטי הענק עומדת תנועת 'אם תרצו'. אלון שוורצר, ראש אגף מחקר ומדיניות בתנועה, מסביר את המניע לקמפיין.
"אנחנו נמצאים בקרב על עתיד מדינת ישראל", קובע שוורצר. "פתיחת שערי ישראל במדיניות החדשה שאין לה קו אדום אלא קובעת ששערי ישראל פתוחים לקרובי משפחה, זו סכנה לזהות היהודית ציונית של המדינה. אנחנו יודעים שמי שיכנס לא יצא. יהיו קמפיינים שלא להחזיר אותם לאוקראינה ולא למדינה שלישית. הם יישארו בישראל והזהות היהודית דמוקרטית של ישראל תיפגע. זה גם פתח למהגרים מדינות אחרות שנמצאות במלחמה. הם יגיעו ממדינות שלישיות כמו שהמהגרים מאוקראינה מגיעים ממדינות שכנות ולא נמצאים בסכנת חיים".
"ישראל יכולה הייתה להישאר עם המדיניות הראשונה שאומרת שזכאי חוק השבות, כמאה אלף אוקראינים שרובם לא יהודים, ייכנסו. סעיף הנכד נחקק בדיוק למטרה הומניטארית שכזו, לקבוע שכשיש צורך הומינטארי גם נכד שאינו יהודי יקבל את זכותו מתוקף חוק השבות. כלומר שאין כאן מדיניות גזענית שאורת שרק יהודים יעלו, אבל ישראל היא המדינה היחידה שאינה מדינת גבול עם אוקראינה שמוכנה לקלוט מאה אלף אוקראינים, יהודים ולא יהודים".
שוורצר קובע כי בפועל "שקד והממשלה נכנעו לקמפיין פוסט ציוני שאומר שישראל צריכה לקלוט ללא הגבלה, בשונה מכל מדינה שאינה מדינת גבול, ועכשיו יש קמפיין בתוך קמפיין כדי לתת להם ביטוח לאומי מקומות עבודה, ביטוח בריאות ועוד כדי שהם גם לא ירצו לצאת. לכן אנחנו דורשים משרת הפנים להיות אחראית. היועצים המשפטיים אמרו שההחלטה בידי שרת הפנים, והאמירה היא שהיא צריכה לקבל החלטה לסגור שערים למי שלא זכאי חוק השבות. כבר נכנסו כבר 10 אלף לא זכאי חוק שבות מעבר לאישור שניתן ל-25 אוקראינים שהיו כאן בניגוד לחוק עוד לפני המלחמה, כלומר שכבר הכנסנו לכאן קרוב לארבעים אלף אוקראינים, יותר מכל מדינה שאינה גובלת באוקראינה".
בהקשר זה מציין שוורצר כי בבריטניה נקלטו אלפיים אוקראינים ובארה"ב מאות בודדות, מה שמחדד עוד יותר את היקף הקליטה הישראלית עד כה.
"מדובר במתווה מסוכן של מדרון חלקלק. אנחנו יודעים איך בג"ץ נוהג במקרים כאלה. היו כבר אוקראינים שבעבר לא אושרה כניסתם על ידי משרד הפנים, אבל בתי הדין הפכו את ההחלטה ואישרו את כניסתם בניגוד לעמדת משרד הפנים. אנחנו רואים גם מה היה עם המסתננים שהמדינה לא הצליחה להוציא אותם בעבר בגלל העתירות והקמפיינים במימון זר. זה גם מה שיקרה עכשיו. יהיו להם ילדים ויהיו דרישות לאיחודי משפחות ומספרם ילך ויגדל. מדובר באחוז וחצי מאוכלוסיית ישראל שהרוב היהודי בה הולך ומצטמצם. זה משמעותי לדמותה היהודית דמוקרטית של ישראל".
את הטענה לפיה מדינת ישראל חזקה ותוכל לשרוד את התקופה הקצרה בה מבקשים האוקראינים להישאר בה, דוחה שוורצר: "בגלל חוזקה ישראל יכולה לתת עוד סיוע הומניטארי, שגם כך הוא מגיע בהיקף חסר תקדים. בנוסף, ישראל הסכימה כאמור לקלוט מאה אלף זכאי חוק השבות יהודים ולא יהודים. אין צורך עכשיו להרחיב מעבר לכך שכידוע אלו אנשים שברובם לא עוזבים. זכותנו לשמור על הזהות הלאומית שלנו ולהגדיר מדיניות קליטה אחראית וציונית. זה ההבדל בין מי ששואף למדינה יהודית וציונית למי ששואף למדינת כל לאומיה ואזרחיה ולכן מבחינתם אפשר לפתוח את השערים לכל הפליטים מכל מקום בו יש מלחמה".
על הקמפיין הקורא לשרת הפנים שלא להתקפל שאלנו אם הוא לא מגיע מאוחר מדי כי היא כבר התקפלה למעשה, הוא אומר: "יש עוד הרבה לאן להתקפל. אכן שרת הפנים קרסה מול הלחץ של אותם קמפיינים של הארגונים השונים, אבל ניתן עוד להתקפל... ראיינו אתמול איך ליברמן עקף את שקד בנושא אישורי הבריאות. היא זו שצריכה להציב את הקו האדום ובינתיים היא לא עושה את זה מול הלחץ של העמדות הפוסט ציוניות".
על הסיכויים שהקמפיין יניב תוצאות גם בממשלה בה חברים מי שסבורים את ההיפך, שוורצר ממש לא בטוח אך עם זאת חש חובה לזעוק את הזעקה בשם אזרחיה הציוניים של ישראל.