הרב אברהם מלמד
הרב אברהם מלמדצילום: אלבום משפחתי

ביום ראשון הלכתי עם ילדי לבני ברק להשתתף בהלוויה של הגאון הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, שכונה על ידי רבים 'שר התורה'. והלכנו יחד עם ההמונים שבאו לחלוק כבוד לתורה.

מהו הכח המיוחד שהיה ברב חיים קנייבסקי זצ"ל שמשך כל כך הרבה אנשים להתדפק על ביתו, ולפקוד את מעונו. הרי הוא ביקש לשבת וללמוד תורה יומם ולילה בלא הפרעה.

כוחו היה הדבקות בלימוד התורה ללא הפסקה. והתקיימה בו המשנה באבות: 'רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה... ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה וכו'. ונותנת לו מלכות וממשלה וכו' ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק וכו'.

כשנפטר צדיק גדול מן העולם, מובא שיש אפשרות לזכות לגעת במעלות שהיו לו. ועל כן יש להתבונן מדברים שיכולים אנו ללמוד מדמותו הגדולה.

נכון שיחידי הסגולה כמותו זוכים למדרגות גבוהות בזכות שקידתם ועמלם בתורה. אך עדיין אין זה פוטר כל אחד ואחד מאתנו להתחזק וללמוד מה שאפשר לו לפי עניינו ויכולתו מהערך הגדול של הדבקות בתורה ולימודה. שהרי חובת לימוד התורה מוטלת על כל עם ישראל, וכדברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פ"א ה"ח) "כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה.. וחייב לקבוע זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה", ובהמשך (פ"ג ה"א) בשלשה כתרים נכתרו ישראל וכו', וכתר תורה הרי מונח ועומד לכל שנאמר 'תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב', כל מי שירצה יבוא ויטול.

דווקא מתוך החוסר של חכם גדול בישראל, מצווים אנו עוד יותר להתחזק בלימוד התורה, ולקבוע עיתים לתורה, ולהתחזק בשינון וידיעת התורה. הרי לשם כך באו ההמונים, לחלוק כבוד לתורה, לערך התורה. וכבר אמרה הגמרא במסכת מגילה (ג: (שגדול כבוד התורה יותר מלימוד התורה, כי כבוד התורה גורם אחר כך שממילא ידבקו יותר בתורה, בלימודה והתמדתה, וקיומה.

תורה שמביאה לחסד

בגמרא מסכת סוכה מט: אמר רבי אלעזר מאי דכתיב 'פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה' וכי יש תורה של חסד ותורה שאינה של חסד? אלא תורה לשמה זוהי תורה של חסד, ותורה שאינה לשמה זוהי תורה שאינה של חסד. ואיכא דאמרי תורה ללמדה זו היא תורה של חסד ותורה שלא ללמדה זוהי תורה שאינה של חסד. יתכן לומר שעצם העסק בתורה לשמה, והרי התורה דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום, ממילא מביאה את העוסק בה לפעול חסד בעולם. קודם כל בתרומה הסגולית לקיום העולם, שהרי העולם עומד על עסק התורה כדברי שמעון הצדיק במשנה באבות (פ"א מ"ב) שעל שלשה דברים העולם עומד על התורה וכו'. וכן היא מביאה את האדם העוסק בה לשמה, לתרום לעולם באופן מעשי ולעשות חסד. וכפי שראינו כפשוטו כאן, 'נהנין ממנו עיצה ותושיה', ומתברכים מפיו, וזוכים להצלחות וישועות.

מתוך עומק הלימוד הפנימי והחיבור לתורה יכול אחר כך החכם לתת הדרכה וחיזוק לאנשים רבים. ומתברר שנתינה לא חייבת להיות בשיעורים דווקא, אלא יכולה להיות גם במתן עיצה והכוונה עידוד וחיזוק. שהרי לכך הקדיש זמנים הגונים לקבלת הקהל, כדי לחזק לברך ולשמוע, לייעץ ולהדריך ולכוון ולעודד את 'עמך ישראל' הפונים אליו. (אגב ראוי לציין שכך גם הייתה נוהגת הרבנית ע"ה שהייתה מקבלת מחזקת ומעודדת את נשות ישראל והיא עצמה נצר למשפחת הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל שהיה סמל ומופת של אהבת ישראל בדור האחרון).

ומכיוון שחובה לכל אחד ללמוד ולהתחזק כפי יכולתו. חשבתי על שלשה דברים שבהם אפשר להתחזק מדמותו הגדולה של הגאון זצ"ל.

שקידת התורה – אומרים שעיקר זכייתו של הרב קנייבסקי בידיעת התורה ובבקיאות בכל חלקי התורה, הייתה מכח התמדתו העצומה. וזה מורה על כך שגם מי שאינו בעל כישרון מופלג, ידע שעל ידי התמדה גדולה בתורה זוכים לידיעות הרבה, כל אחד כעניינו. וכדברי הגמרא במגילה (ו:) 'יגעת ומצאת תאמין'. וכמובן השקידה דורשת את מעלת יגיעת התורה, הן בעצם ההתמדה והן במאמץ להבין הדברים על בורים. אך כשמבינים את גודל מעלת התורה, מוכנים להתאמץ עבורה. והשכר בהתאם, 'יגעת ומצאת תאמין' וכגודל היגיעה גודל המציאה. ואדם לעמל יולד, זוהי עמלה של תורה.

ידיעת התורה – כתבו רבים מגדולי ישראל שכל אחד מישראל מצווה כמה שיש ביכולתו לדעת ולהקיף את התורה. בעל התניא בשולחן ערוך הרב, כתב שכל יהודי יש לו מצווה לדעת את התורה, אך להעמיק בדבריה אין לזה סוף. וכן הצדיק רבי אלכסנדר זיסקינד בעל 'יסוד ושורש העבודה' כתב בספרו סדר לימוד איך לומדים ומקיפים את התורה, תנ"ך ומשנה וכו'. וכן הגאון רבי משולם ראטה, מגדולי ישראל בדור הקודם, דור תקומת המדינה, כתב וסידר תכנית איך להקיף את כל התורה.

עתה שיש חלל בדורנו של ידיעת התורה, בחסרון החכם שכונה על ידי גיסו הרב זילברשטיין שליט"א, כ'בעל האשכול' שהכל בו. (אגב ביטוי שהשתמש בו האדמו"ר רא"מ מגור זצ"ל על מרן הרב קוק זצ"ל). יוסיף כל אחד כפי יכולתו ועניינו במאמץ לדעת יותר את התורה ולהקיף כמה שיותר מחלקי התורה.

ותורת חסד – הלימוד תורה הוא לא רק בשביל האדם עצמו אלא בעיקר למען הכלל, למען עם ישראל, למען העולם כולו. ואף אם האדם ילמד תחילה לעצמו בסופו של דבר יתרום לעולם כולו (פסחים סח:). שאלמלי בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. מתוך התורה לשמה הופיעה 'תורת חסד'. תורה שהיא לא רק לעצמה, אלא בשביל אחרים, שמשפיע טובה וברכה לכל הסביבה, לקבל אנשים בנעם ובסבלנות, להדריך, לחזק לעודד, לייעץ לכוון ולתת למען הזולת, למען כל אחד ואחד, למען הכלל. 'ונהנין ממנו עיצה ותושיה'.

נזכה להתחזק בדבקות בלימוד התורה, בהתמדתה ועמלה, וקיומה כהלכתה מתוך שמחה. נזכה להתחזק ב'ללמוד ללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה'. ונזכה לתורת חסד, תורה שמביאה לנתינה, תורה שמביאה ליותר חיבור לכלל, לעם ישראל. תורה שמאירה את נתיבות חיינו בכל התחומים הציבוריים והפרטיים. ומכח אורה של תורה שילך ויגדל בעם ישראל, 'אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו יחד במהרה לאורו'.