קובי אלירז
קובי אלירזצילום: טובי שריד

כבר מספר שנים מתקיים פיחות זוחל במעמד החטיבה להתיישבות. אנסה להסביר במספר מילים מתומצתות:

החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית קיבלה בזמנו (שנות ה-70-80) את הקצאת הקרקע מ׳הממונה׳ (המנהל האזרחי) והקצתה אותה לאגדות השיתופיות (רוב הישובים בהקצאה של ׳ברי רשות׳), הישובים בחרו יזמי בניה וכך בגדול ההתיישבות התפתחה וגדלה. אכן לא כולם פעלו בסדר מופתי…

החטיבה הקצתה גם במקומות בהם ׳הקו הכחול׳ (מעמד אדמות המדינה) לא היה מעודכן, הישובים לעיתים חמדו כסף מהיזמים למגוון של צרכים (על אף שרובם לא סופקו ע"י המדינה) וגם היזמים לא הורידו את המחיר על אף שמחיר הקרקע שניתן להם היה 0. את כל הפגמים הללו ניתן לתקן בדרכים שונות. חלקם אף תוקנו מכורח עתירות שונות לבג"ץ שקבע כללים חדשים, היתה גם הסכמה בעבר לשלם על עלות הקרקע שלא נענתה כראוי.

הרוח הנושבת כיום מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) היא שיש להחזיר את ניהול הקרקעות לממונה (ולתת חוזה חכירה) ולא דרך החטיבה להתיישבות.

בסופו של הליך זה צפויה ההתישבות להכנס למסלול בירוקרטי ומדיני נוסף שבו בגלל הצורך ביציאה למכרזים יש סיכוי סביר שהתהליך המלא בו מאושרות תוכניות בהתיישבות הכפרית יוסיף עוד מכאוב קשה ומלא בדמות עיכובים פוליטיים שונים ומשונים (בנוסף, ככל שקביעת בגץ על כך שניתן לקיים ועדות קבלה רק עד 400 משפ׳ בישוב ובכל ישוב שעבר את המספר הזה, השיווק יהיה פתוח לשוק החופשי ולכללי רמ"י, זהו עוד נדבך בירוקרטי שיהיה קשה לרמ"י והממונה לנהל מול הישובים הקהילתיים).

אפשר לבחון את ההליך המקביל שכבר שנים מנוהל ע"י רמ"י והממונה במגזר העירוני ביו"ש (באריאל, מעלה אדומים ועוד) שם על אף גודלם, תוכניות הבניה שם נעצרו לא אחת בשלב השיווק ע"י הדרג המדיני מסיבות שונות, וזה חשש סביר שיקרה גם במגזר הכפרי.

חשוב גם לוודא שההכנסות הצפויות מגביה על ערך הקרקע יושקעו בהתיישבות הישראלית ביו"ש ולא בכלל הצרכים הקיימים, לא שמענו שהפלסטינים מכניסים הכנסה משמעותית "לקופת האזור".

מהמורות רבות ידענו במשך השנים, אבל חבל שבעת שהמדינה מאשרת לערבים בניה לא חוקית בהיקפים נרחבים, בעת שגם כך תוכניות מאושרות במסורה, תשתיות משמעותיות לא מקודמות ביו"ש וההשתלטות החד צדדית הפלסטינית גואה, על אף כל אלו, יש הדוחפים דווקא בעת הזו לרפורמה בהתיישבות הישראלית במגזר הכפרי ובשינוי המצב הקיים שסה"כ עובד ביעילות ובהבנה דרך החטיבה להתיישבות (את המצריך שינוי וטיפול יש לבצע).

תמ"א 35, הגבלות ׳לוח 2׳ הקובעות מספר מקסימום לכל ישוב ומאידך הגבלת 400 המשפחות לישוב בוועדת קבלה (מגבלות שהמדינה קבעה בעבר) עצרה את ההתיישבות גם באזורי הספר החשובים במדינה גם אלו שלא בשטחי יו"ש.

הרפורמה הצפויה בעניין בעידן הנוכחי ביו"ש תגרום הפסד גדול נוסף במלחמה הקשה על השטחים הפתוחים ובכלל.

אני קורא מכאן להנהלת רמ"י ולשר השיכון שעליו אני סומך, לעצור סוסים, לא למהר לשפוך את התינוק עם האמבט ועם הבית. אתם עלולים לגרום לדרדור למציאות שהסיכוי שהיא תצא משליטה ו/או תוגבל ותחובל קיימת. והיא תהיה גדולה מנשוא, והנזק יגבר על תועלת הקטנה שניתן לפותרה בדרכים יותר טובות כאמור.