המושב בהנחייתה של אהריש ובהשתתפות הרב שרלו
המושב בהנחייתה של אהריש ובהשתתפות הרב שרלוצילום מסך

באמצע המושב 'תורה לכל באי עולם' בוועידת התנ"ך של 929 שהתקיימה ביום שלישי השבוע בירושלים, קם משתתף הפאנל הרב יובל שרלו מכיסאו. "שלא תהיה לכך שום פרשנות", הוא הדגיש לקהל מולו, "אני מתנצל מאוד, אבל אני יוצא כי יש חתן שמאוד מחכה לי". שאר משתתפי הפאנל – השייח', האימאם והרבה הרפורמית, לצד מנחת המושב אשת התקשורת לוסי אהריש, חייכו אליו בהבנה ובאמפתיה. אבל בתוך החשש המחויך שהביע הרב שרלו הייתה מקופלת סערה רבתי שהתחוללה השבוע סביב הוועידה בכלל והמושב המסוים הזה בפרט.

לוסי אהריש, עיתונאית, שחקנית ומגישת טלוויזיה, עמדה במוקד הביקורת שנמתחה על המושב. אהריש הערבייה נישאה לשחקן הישראלי צחי הלוי, והזוג הפך מתוקשר ומחובק בידי ההגמוניה התרבותית, אולם בעיני רבים אהריש היא שם נרדף לתופעת ההתבוללות בישראל. החלטת מארגני הוועידה שעניינה לימוד תנ"ך – ספר הספרים של העם היהודי – להעניק לאהריש תפקידי הנחיה נכבדים, עוררה בקרב חלק ממשתתפי הוועידה ביקורת חריפה, שאותה הציפו באופן אנונימי בראשית השבוע.

עם כל הליברליות המיוחסת לתכנים ולאופי הפעולה של מיזם 929, מתן לגיטימציה ומקום של כבוד לסמל של נישואי תערובת היה כבר בלתי ניתן להכלה גם עבור כאלה שממוקמים היטב על הסקאלה המתונה. "ההתבוללות, שמהווה התנכרות לכל הזהות היהודית, מנוגדת באופן מוחלט לתנ"ך", אמר ראש ישיבת עתניאל, הרב רא"ם הכהן, בשיחה עם 'ערוץ 7'. "ברור שיש מקום לכל האנושות, אבל יש להבדיל בין ישראל לעמים". לדבריו, "לא יכול להיות שתוכנית של תנ"ך תשים בפרונט אנשים שיש להם חוסר אחריות לעם היהודי. זה פשוט דבר מזעזע. לא היה לי שום קושי שגם הגויים ילמדו את התנ"ך, אבל מי שמערבב בין עם ישראל לעמים בשום פנים ואופן לא יכול להיות שם. הייתי מעדיף שכל המפעל הזה לא יהיה. צריך לדעת גבולות", הוסיף, "אני רוצה שכולם ילמדו תורה, אבל צריך לדעת גבולות".

אחיו, הרב אביה הכהן, פרסם דברים ברוח זו בחשבון הפייסבוק שלו: "תורה חגרי שק. הוועידה הזו היא מכה בבטן לאלפיים שנות יהדות. עוד נצטרך לעשות חשבון נזקים, אבל נזק אחד אני כבר צופה. הרב בני לאו נתן מכה קשה ליהדות שלפעמים נקראת היהדות הליברלית. אני לא אהיה שייך ליהדות זו - נחצה קו אדום. אני הקטן לא הייתי רוצה שילדיי ילמדו עם מי שמחא כפיים לוועידה. אני הקטן משקף תחושה של רבים, שמתפללים ליהדות אוהבת אדם באשר הוא אדם, אך יהודית בכל הווייתה". הרב חיים נבון שיתף את דברי הרבנים בחשבון הפייסבוק שלו וכתב: "הרב בני לאו, תקשיב לביקורת של האחים הרבנים הכהן. הם לא קיצוניים ולא משולי המחנה".

לא מהמחרימים? תלוי את מי

המסע לאיסוף החומרים לכתיבת טור זה, בניסיון להשמיע קול של מעגל מתנגדים רחב יותר למתן לגיטימציה להתבוללות בחסות לימוד תנ"ך, הוביל למחוזות לא פחות מטרידים. תחושה של קשר שתיקה, השתקה ואף סוג של איתרוג לראשי הוועידה וארגון 929 בקרב המילייה הרבני־ציבורי המתון יותר, הלכה והתחזקה ככל שהתארך מסע החיפושים אחרי מרואיינים שייאותו להתבטא. העובדה שהביקורת הראשונית שצפה בתקשורת הייתה אנונימית, מסתבר, אינה מקרית. משתתפים נוספים בוועידה שאליהם פנינו סירבו להביע את עמדתם, על אף שגם הם חשו מורת רוח לנוכח אלמנטים מתוך הוועידה. פנייתנו לרב יובל שרלו, שהשתתף כאמור במושב הבין־דתי בהנחיית אהריש, הניבה סירוב מנומס. רב נכבד אחר הסכים למתוח ביקורת, אולם רק בעילום שם. המנטרות החוזרות היו "איננו רוצים לפגוע באנשים" ו"אנחנו לא מהמחרימים". בשם הערכים הללו, בחרו המתנגדים להיאלם ציבורית ולשבת למרות הכול על כורסאות הפאנלים בוועידה, גם אם נעו בהן בחוסר נוחות ניכר.

כאן המקום להזכיר כי בעוד חברי מחנה "מתנגדי ההחרמות" נזהרים מאוד כאשר מדובר ברב בני לאו, ארגונו 929 או לוסי אהריש, הרי שההחרמות מתפרצות אצלם במלוא העוצמה כאשר מדובר בערכי הצד שכנגד, שאין רשות להכילם אלא להחרימם בלבד: "זה ספר מאתגר שנכתב על ידי תלמידים ברמה, ודווקא בגלל זה יש לשרוף אותו ואפילו לפסול את הרב שפירא מלהורות הלכה", כך השתלח הרב יעקב מדן לפני כעשור בשיחה לתלמידיו בישיבת הר עציון בעקבות הוצאת הספר 'תורת המלך' שחיבר הרב יצחק שפירא. גם יו"ר ארגון רבני צהר, הרב רפי פוירשטיין, הצהיר לאחרונה ברבים כי הוא מחרים את ספרי הרב טאו ומוציא אותם מספרייתו עקב העמדה שהביע הרב טאו בפרשת חיים ולדר: "השבוע הוצאתי את כתבי הרב טאו מספרייתי ומביתי", אמר הרב פוירשטיין והסביר: "בהוצאת ספרי הרב טאו מספרייתי, שאני נותן לה פומבי, בלב כבד, אני מבטא את מחאתי על חילול השם הגדול שנובע מאיש רם מעלה כמוהו". ובכן, להתנגד לחרמות? בהחלט, תלוי רק כלפי מי.

ולצד קשר השתיקה, הייתה גם השתקה: ל'בשבע' נודע כי אחד הרבנים שבחר למתוח ביקורת על השתתפותה של אהריש ספג ארטילריה כבדה בימים שלאחר מכן, כולל נזק ממשי לפרנסתו. להיכן נעלמו ההכלה, ההקשבה והרבגוניות של המחנה המתהדר בכל הערכים הללו? כנראה שזכאי להם רק מי שנאמן למשטרת המחשבות הליברלית.

על אף ציפוף השורות סביב פרשת אהריש, היו מי שניאותו לשתף את 'בשבע' בהסתייגותם. מכללת הרצוג באלון שבות הייתה מהגופים ששיתפו פעולה עם 929 בקיום הוועידה, וגם בימי שגרה היא שותפה למיזם 929 באמצעות קהילות לומדות באתר התנ"ך של המכללה. למרות זאת, ובזהירות מוקפדת, ראש המכללה הרב פרופ' יהודה ברנדס לא ראה בעין יפה את הופעתה של אהריש בוועידה.

בראשית דבריו הוא מבקש לדייק את היחסים בין המכללה ל־929: "הקשר שלנו ל־929 קצת מורכב. מחד אנו מעריכים את הפרויקט הזה והנגשתו לציבור הרחב, אך מהרגע הראשון בנינו מערכת של מכללת הרצוג שמתאימה לתפיסת העולם התורנית שלנו – תורה מן השמיים. באתר התנ"ך שלנו יש מערך שיעורים של קהילות לומדות. אנחנו פועלים ליד 929, תומכים במה שהם עושים לציבור הרחב, אך לא לומדים כמוהם".

לגבי האירוע עצמו, הרב פרופ' ברנדס אומר כי "בכינוס הזה היינו שותפים איתם, אך לא כל מה שנעשה שם הוא על דעתנו והסכמתנו. אנחנו לא שבעי רצון מכל דבר שקרה שם. העניין של לוסי אהריש הוא בהחלט בעייתי. זה לא עניין אישי כלפיה חלילה, אבל יש פה איזשהו מסר שהוא מורכב. לא הפריעה לנו הנקודה של כנס לכל באי עולם, אך הנקודה הזו הרגיזה הרבה מאוד אנשים. יש פה סוג של לגיטימציה לנישואי תערובת שלא מצא חן בעינינו". אולם למרות אי־שביעות הרצון, המכללה לא חשבה לוותר על שותפותה בכנס: "גם כשזה נודע לנו, אנו לא מסוג האנשים שמחרימים או פורשים. אנחנו ממשיכים כרגיל בשיתוף הפעולה ובוועידה".

הרב אביה הכהן, ר"מ בישיבת תקוע ומלמד במדרשות, פרסם קרוב למאה וחמישים פוסטים באתר 929. והיה כותב מרכזי המזוהה עם מיזם הלימוד. אולם הופעתה של אהריש בוועידה היא מבחינתו חציית קו אדום שגרמה לו, כאמור, לפרסם ביקורת ציבורית בדף הפייסבוק שלו. דבריו חוללו סערה שבעקבותיה ספג בליסטראות במשך שלושה ימים. בקשותינו החוזרות ונשנות אליו להתראיין ולהרחיב בנושא, נענו תחילה בשלילה. "לא רציתי להתראיין", הוא מדגיש בשיחה עם 'בשבע', "מבחינתי אמרתי את שלי ואני לא צריך יותר".

מה שבסופו של דבר הניע אותו להסכים לדבר מעל דפי העיתון, הוא דווקא מה שקרה בעקבות הביקורת שפרסם. "הסכמתי מכיוון שגם אם אפשר להתווכח על הטעות, במירכאות, בפרשת לוסי אהריש, הרי שנוראות הרבה יותר מזה היו בעיניי התגובות לרעש שנוצר. זה יותר חמור מעצם האירוע. באתר 'סרוגים', למשל, רב מסוים הסביר שהמחאה נגד השתתפותה היא דילמה, יש צדדים לכאן ולכאן. כשמשהו כואב ליהודי הוא צועק, הוא לא מתחיל להסביר בקור רוח מקפיא שאפשר כך או אחרת. היו גם תגובות לא מעטות של מחיאות כפיים סוערות להשתתפות שלה, שזה בעצם כפיים לנישואי תערובת. ומדובר במגזר הדתי! זה הרבה יותר חמור. על התגובות הללו צריך לעשות קריעה, הן מעידות על מחלה נוראה. היהדות הזו לא תחזיק – 'ואת ובית אביך תאבדו'".

אחד ממשתתפי הוועידה, דמות בולטת בעולם הוראת התנ"ך אשר חפץ בעילום שמו ברוח הטעמים שהוזכרו לעיל, הגיע לוועידה כשבליבו ביקורת לא מעטה, אך כאמור סירב להימנות עם "המחרימים". בשיחה עם 'בשבע' שיתף בהסתייגויותיו: "לוסי אהריש הפכה להיות דגל של נישואי תערובת. אני לא בעד לעסוק בהחרמות, אבל לשים אותה במקום כל כך מכובד בדבר שכל כך נוגד את רוח המקרא, אני חושב שזו טעות שהיא רשלנות חמורה. יש על זה ביקורת קשה, ומארגני האירוע יצטרכו ללמוד לא להתייחס לזה כלאחר יד. לא הייתה פה רגישות נכונה לנכסי צאן הברזל של עם ישראל. זו שגגה שהיא רשלנות ומוטב שלא הייתה".

מדינת כל מתבולליה

מי שפורש מפה רחבה שבתוכה לוסי אהריש היא רק כתם נוסף, הוא ראש ישיבת רמת גן, הרב יהושע שפירא. לדבריו, הבעייתיות בוועידה אינה רק ההתבוללות של אהריש, אלא התבוללות שבאה לידי ביטוי בשדות נוספים.

"אני חושב שיש פה משהו יותר רחב מלוסי אהריש שצריך לתת עליו את הדעת", הוא אומר ל'בשבע', "והוא הקרקע שמצמיחה את הדבר הזה. על הקרקע הזו צומחים שלושה עשבים, שלושה מעגלים של התבוללות שבאים לידי ביטוי בכנס. האחד, מתן מקום ומעמד להתבוללות כפשוטה, שזה דמותה של לוסי. מפעל החיים של הנשיא לשעבר ריבלין היה לעשות את מדינת ישראל לא למדינת כל אזרחיה אלא למדינת כל מתבולליה. במדינת כל אזרחיה יש אותנו היהודים ויש לצידנו גם עמים אחרים, והמדינה נותנת לכל אחד מקום שווה, אך עדיין אנו יהודים; במפעל נאום ארבעת השבטים ומה שהובל אחר כך על ידי בית הנשיא, זו מדינת כל מתבולליה, ואני טרוד מזה יותר ממדינת כל אזרחיה. זה יותר חמור, וזה הסיפור באמת.

"אנחנו במקום שלחלק ממדינת ישראל אין ברקסים שיכולים לעצור את ההתבוללות, ואין גם אידיאולוגיה שיכולה לעצור את ההתבוללות. כל מי שמנסה לעצור אותה יואשם כגזען ומסית. שלא לדבר על זיהוי תהליכים משנות ה־30 ביבשת קרובה. בקצה השיח האמירה היא שאם אתה רוצה למנוע התבוללות - יש לך דעה גזענית ונאצית, וזה משפיע עמוקות על אנשים לא להיאבק במדינת כל מתבולליה. השיח הזה גורם לנו החלקה עמוקה במדרון. כאן ההתבוללות זוכה למעמד יוקרתי אפילו כשמדברים על התנ"ך".

המעגל השני שהרב שפירא מונה נקרא התבוללות אמונית: "האמונה שלנו בכנס הזה היא חלק מפסיפס של נצרות, אסלאם ורפורמים. יש שם מארג שלם שנותן מקום של כבוד ויוקרה לדמויות מאמונות חלופיות לדת האמת. 'דת האמת' הן מילים שלא משתמשים בהן כיום, אך כל הראשונים והלוחמים על היהדות השתמשו בביטוי הזה. משהו התפורר. פתאום כולם אהובים, כולם קדושים. זו התבוללות אמונית וזה שייך לאותה בעיה של התבוללות".

המעגל האחרון הוא התבוללות תרבותית: "בכנס משתתפים גם יוצרי התוכנית 'היהודים באים', סאטירה מבזה על סיפורי התנ"ך. ראשית, יש בכך עקירה של הלימוד מבית המדרש, עוקרים את הלשם שמיים ועושים את הלימוד לנושא לעיסוק עם שחקנים, ידוענים, ויותר מזה: עם כאלה שעוסקים בביזוי קודשי ישראל. הם מקבלים מעמד יוקרה כחלק מהשולחן העגול. זו התבוללות תרבותית, שבראייה רחבה קשורה גם היא להתבוללות".

משתתפים ומרצים מהסוג הזה בכנס של לימוד תנ"ך, אומר הרב שפירא, הם כאלה שחז"ל הותירו מחוץ לבית המדרש: "חז"ל אמרו, וכך נפסק להלכה בשו"ע וברמב"ם, שאסור ללמד תלמיד שאינו הגון, ומי שעושה כך כאילו זורק אבן למרקוליס. אפילו אם התלמיד לא הגון זה כבר אסור, אבל פה מי שאינו הגון הוא המרצה עצמו שבא ללמד את שיטתו, הוא הכוכב. על אחת כמה וכמה שחז"ל לא העלו על דעתם להתיר דבר כזה. שכומר ושייח' ו'היהודים באים' ולוסי אהריש יבואו ויגידו דבריהם בכינוס לימוד תנ"ך?! האם ייתכן שהם יהיו המאן דאמר?! מארגני הוועידה ודאי טוענים שהם רוצים להפיץ תורה בדרך זו, אבל כך הם רק משפילים אותה. האם צפינו את ההתדרדרות הזו? התשובה היא כן, ולצערי אני צופה גם התדרדרויות יותר גרועות. אנחנו נמצאים ברעידת אדמה, ויש פה קרקע פורייה שהולידה את הדברים האלה".

"נישאר ללא עם"

גם בעיני מי שתומכים בדרך לימוד התנ"ך של 929, פרשת לוסי אהריש נתפסת כאירוע מהותי ולא נקודתי, שהוא חלק מתהליך שחיקה מסוכן ומתמשך המכרסם בחברה הישראלית. פרופ' אבינועם רוזנק, המתמחה בחינוך יהודי ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ומשמש גם עמית מחקר במכון ון ליר, סבור שאין קשר בין הלימוד המבורך והלגיטימי לטעמו שעומד ביסוד מיזם 929, לבין הזעקה הלגיטימית לא פחות בעניין שיתופה של אהריש בוועידה.

"הזעקה הראויה שפרצה כאן - כמו גם התגובות נגד זעקה זו - מלמדות על משהו עמוק ומטלטל הרבה יותר. המהלך שאני מתנגד לו הוא תהליכי השחיקה והקהיית החיוניות של 'נישואי־פְנים'" – כפי שהוא מגדיר את הנישואים בין יהודים בלבד – "אשר אין בינם לבין גזענות אירופאית ומערבית שום דבר. נאמנות ומחויבות אלה הן ליבת המשך קיומו של העם היהודי כמשפחה וכעם". לדבריו, המחויבות לנישואין בתוך העם היהודי היא גם זו שעומדת ביסוד ובסוד קהילות לימוד פתוחות של '70 פנים לתורה', שכן אז הקולות כולם הם חלק מהמשפחה היהודית וחובה להאזין לכל אחד מהם.

פרופ' רוזנק מבקש לא להמעיט בסוגיית נישואי תערובת ומהזעקה שנשמעה: "אסור להתבלבל ולחשוב שזה 'בסך הכול עוד משהו' שדומה לחילול שבת ו'כדאי להירגע'. לא. נישואי תערובת הפכו בשיח היהדות הליברלית, שנמצא גם במרחבים דתיים, ליסוד תשתיתי. הדיון כאן אינו מקרה נקודתי. זוהי עוד לבנה במהלך עמוק, מפושט, שיש להתמודד עימו. יחד עם זה, באותה נשימה חשוב להדגיש: כל איש ואישה נבראו בצלם אלוקים".

האם אופן לימוד התנ"ך כפי שמתבטא ב־929 הוא רצוי ומקובל בעיניך? לימוד התנ"ך כמקור תרבות ומוסר בלבד, שיש לכל אדם ולכל השקפה ודת לגיטימציה לפרש את הפסוקים בו כרצונו?

"כל עוד יהודים רואים את התורה כבאר מים חיים, כשפה שעימה ודרכה הם חושבים על חייהם, והם מחויבים לפרש דרכה את חוויותיהם ותובנותיהם – אני בעד. זה חיוני. זה מאפשר חיים. ההקשבה לקולות השונים אינה תמיד פשוטה, אבל, להבנתי, זה עומק ההבנה שהרב קוק ניסה ללמד על הקולות של הקב"ה המצויים בכל אתר, ולית אתר פנוי מיניה. לעולם לא תדע מהיכן יגיע קול אחד שקשור לנבואה".

אבל, הוא מדגיש, עם כל הנכונות והמחויבות להקשיב לקולות הפרשנות היהודית כולם, ישנו קו שאסור לחצות, והוא מפורר את הקיום הלאומי ואת האפשרות ללמוד את התנ"ך במגוון קולות: "נישואי תערובת, כהפיכת הכול ל'אוניברסלי', הם קו פרשת מים, שכאשר חוצים אותו ומתפשרים נשמטת הקרקע, קסם הרב־קוליות מתפוגג, ואנו נישאר ללא עם וללא מרחב של בית, שהוא חיוני לחומר ולרוח. החזון הזה מבטיח את העולם כולו, אבל למעשה יוצר מרחב אידיאולוגי־פרוגרסיבי שמונע ומשתיק את הרבגוניות שהיא ליבת ה'שבעים פנים לתורה'".

בשולי סערת אהריש-929, התגלגל לעינינו פרסום נוסף של מיזם לימוד התנ"ך, שמעלה גם הוא סימני שאלה לגבי הגבולות שמציבים לעצמם, אם בכלל, מוביליו. 'הבית הגאה' בבאר שבע, בשיתוף עם ארגוני הלהט"ב 'חברותא' ו'בת קול', מזמין את חברי קהילת הלהט"ב ללימוד דו־שבועי עם מיזם 929. האם לימוד תורה עולה בקנה אחד עם ארגונים שמייצגים עוברי עבירות חמורות? כנראה שלטעמו של הרב בני לאו התשובה חיובית. הרב פרופ' ברנדס נמנע מלהסתייג: "על פי הנחות היסוד של 929 זה לגיטימי לחלוטין. יש ציבור שרוצה ללמוד תנ"ך, והם מנגישים אותו לכל מי שרוצה. מעולם לא בדקתי על אילו עבירות עובר איזה להט"ב, הם לא מתוודים בפניי על מעשיהם. ב־929 יש גם קבוצות של מחללי שבת ואוכלי איסורים. הם מלמדים תנ"ך לכל עם ישראל בלי לבדוק בציציותיהם".

בנוגע לבדיקת הציציות של הלהט"בים, הרב יהושע שפירא לא ממש משתכנע. הוא אומנם מדגיש כי אינו מכיר את המיזם בבאר שבע, אבל אם מדובר בלימוד עם ארגוני דגל של הקהילה הלהט"בית, אזי "אני לא צריך לבדוק בציציותיהם - הם מנופפים בציציותיהם. זו התבוללות בין טמא לטהור. אם מישהו מנופף מולי בדגלים, אני לא אומר שיורד גשם. יש מושג של תלמיד שאינו הגון, ולא כל אחד יכול ללמוד. יש פה התנגשות בין דגל שהתורה אומרת עליו תועבה לבין לימוד תורה. זה ערבוב שאינו אפשרי".

פנינו לראש מיזם 929, הרב בני לאו, לקבל את תגובתו לטענות. תשובתו המקורית, יש לומר, הייתה בזו הלשון: "אני מתפלל את תפילתם של חכמי ארץ ישראל (על פי ירושלמי ברכות פרק ד): יהי רצון מלפניך שלא תעלה שנאתנו על לב אדם ולא שנאת אדם תעלה על ליבנו, ולא תעלה קנאתנו על לב אדם ולא קנאת אדם תעלה על ליבנו, אל יתחלל שמך בנו ואל תעשנו שיחה בפי כל הבריות. יהי רצון מלפניך שתשכן בפוריינו אהבה ואחווה שלום ורעות ותרבה גבולנו בתלמידים ותקננו לב טוב וחבר טוב ונשכים ונמצא ייחול לבבנו ותבוא לפניך קורת נפשנו לטובה". עם יד על הלב, התרגשנו ממילות התפילה, אבל ביקשנו לברר בכל זאת אם הרב לאו רואה אותה כתגובה מספקת ועניינית לביקורת על הוועידה. "לגמרי מספקת", הייתה תשובתו. ולנו לא נותר אלא לעיין במילות התפילה ולהבין: האם הבקשה "תרבה גבולנו בתלמידים" כוללת גם את לוסי אהריש? והאם המציאות של גויה שנשואה ליהודי ומנחה כנס לתנ"ך לא גורמת דווקא שיתחלל שמך בנו? שווה לפחות פאנל אחד בוועידת התנ"ך הבאה של 929.

לתגובות: [email protected]

***