עו"ד שלום וסרטייל
עו"ד שלום וסרטייל צילום: דוברות ציפחה

רבים נזהרים ביותר במה שהם מכניסים לפה אך הרבה פחות ממה שיוצא מפיהם. אחר שלמדנו בפרשה הקודמת מה מותר ומה אסור לאיש ישראל להכניס לפיו, ומלמדת אותנו הפרשה, מה אסור להוציא מהפה, כך שאדם שנברא בצלם וכוח הדיבור מייחדו מן החי, ישמור על פיו ולשונו, יזהר בדיבורו וימנע מדבר לשון-הרע.

מרים הנביאה, אחות משה, לקתה בצרעת בדברה רכילות על אף שהיו דברי אמת. בדורנו, עם התפתחות הטכנולוגיה, הקלות וההיקף הרחב בו יכול האדם להיכשל בלשון-הרע היא עצומה. יש הקוראים לכך שיימינג אך מאז מעמד הר-סיני נקרא הדבר בעם ישראל, לשון-הרע, ועליו אומר דוד-המלך, כי הנוסחה לחפצים בחיים ולאוהבי החיים, היא נצירת לשון האדם מרע ושפתיו מדבר מרמה. וכשהיו ישראל במדרגה גבוהה יותר, זכו בתזכורות שבפרשה, בנגעים במעגלים שונים ההולכים ומתקרבים ללשונו, תחילה בביתו, אחר-כך בבגדיו ולבסוף בעורו.

כותב ספר-החינוך, שתזכורות אלה באות לקבוע בנפשותינו שהשגחת בורא עולם היא פרטית על כל אחד ואחד מבני האדם שבעם-ישראל, וכי עיניו פקוחות על כל דרכיהם, ככתוב בספר איוב: 'כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל צְעָדָיו יִרְאֶה'. לכן הוזהרנו לתת ליבנו אל החולי הרע הזה ולחשוב שהחטא גרם אותו. ובבואו אל הכהן המכפר, אולי יהרהר בתשובה והסתגר בינו לבין עצמו קצת ימים כדי שישיב אל לבו את ענייניו במתינות, ויפשפש במעשיו. לפעמים יוסגר המצורע בבידוד פעמיים ופעמים שלושה, שמא הרהר בתשובה, אך לא בתשובה שלמה לגמרי, כאדם החושב להחזיר מחצית גזלתו, ואז יחדש בו ה' קצת סימנים כדי שיוסגר שנית שאולי ישלים תשובתו ויטהר לגמרי.

רש"י מוסיף קומה לגבי סדר הדברים בפרשיות, בהבאת אמירתו של רבי שמלאי, שכשם שיצירתו של אדם הייתה אחרי יצירת כל בהמה וחיה במעשה בראשית, כך גם בתורה, בפרשתנו מתפרשת תורת האדם, רק אחר תורת הבהמה, החיה והעוף שהתפרשה בפרשה הקודמת, פרשת שמיני.

לא מעט קולמוסים נשברו בניסיון להבין מדוע האדם הנחשב לנזר הבריאה נברא אחרון? יש אומרים כדי שלא תזוח דעתו, שאם תזוח, אומרים לו 'יתוש קדמך!' אפילו היתוש נברא לפניך.

ולכאורה תמוה וכי תשובה זו תמנע את זחיחות דעתו, וכי התשובה תשנה את המציאות שאכן בריאת היתוש קדמה לבריאת האדם? ובאמת כבר דוד-המלך, כביכול, לא היה סגור מי נברא קודם, וכך אומר הוא בתהלים: " אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה". ואכן קשה: אחור או קדם? לכאורה תרתי דסתרי! על כך בא המדרש ואומר: אם זכה האדם אומרים לו, אתה קדמת לכל מעשה בראשית, ואם לאו, אומרים לו: אפילו יתוש קדמך.

אך כאמור לעיל קשה, בין אם זכה בין אם לאו, הרי נאמר מפורשות בתורה שהאדם נוצר ביום השישי והיתוש נברא ביום החמישי. האם האמירה לאדם, משנה את העובדות? ומה שייך להתווכח על עובדות? ועל כולנה, מה הנפקות בעצם הידיעה של מי נברא קודם? והאם אכן כדברי קהלת ...מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם... וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל?.

על כך הרמב"ם בהלכות יסודי-התורה כותב שעיקרו של האדם הוא דעתו, ובלשונו: 'הדעה היתרה המצויה בנפשו של אדם, היא צורת האדם השלם בדעתו'. ועל צורה זו נאמר בתורה: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ'.

אונקלוס בתרגומו שת ליבו לכך, כשאת הפסוק 'וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה', מתרגם הוא 'רוח ממללא'- הרוח שהייתה ביום הראשון של בריאת העולם היא שמדברת מתוך גופו ונפשו של האדם. לעומת 'וַיֹּאמֶר אֱלֹקים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה'. בבריאת החיה, מתרגם הוא נפשא חייתא (=נפש חיה). ללמדנו ששני מרכיבים רק באדם: מחד, יסודו מעפר וסופו לעפר, כבהמה, כאותו יתוש, אך יש בו מרכיב נוסף, והוא נשמתו: 'וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים'. מרכיב שאינו בבהמה, שאינו ביתוש.

מסביר הרמב"ן, שנפיחת החיים באדם באה מהקב"ה. כי 'בְּצֶלֶם אֱלֹקים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם', היינו, האדם נברא מאותה רוח אלוקים שריחפה על פני המים, עוד מהשלב בו העולם היה תוהו ובוהו. במילים אחרות, יש בו באדם את שני היסודות: היסוד הארצי והנפש האלוקית. ובנפשו האלוקית יש חלק מאותה רוח אלוקית ראשונית, ולכן האדם קדם לכל מעשה בראשית, כיוון שמקורו מאותה רוח אלוקית. עם זאת, מבחינה גופנית, אכן היתוש קדם לו, והאדם נוצר אחרון למעשה בראשית. ואולם, אדם שלא זכה, וחי חיים בהמיים, חיי גוף, חיים ארציים, חייו שווים לחיי היתוש, ובלשון הרמב"ם 'זה והבהמה אצלי שווים', ולא עוד אלא שאדם שכזה, אכן יתוש קדמו, כי מבחינה גופנית, הרי בעלי-החיים נוצרו לפני האדם. לעומתו, אדם החי חיים רוחניים, הוא קדם ליתוש. ובתנאי שיעשה שימוש בייחודו, יעשה שימוש בדעתו ובדבור שהוא ניחן בהם, שיסודו באותו צלם אלוקים שבו.

שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל