לעילי בוטנר הייתה בעיה. האלבום הראשון שלו, 'שווים' עם רן דנקר, היה הצלחה מסחררת וכלל להיטים כמו 'בואי נעזוב', 'אני אש' וכמובן שיר הנושא 'שווים' – אבל אז דנקר טס לחול והותיר אותו בלי מי שיבצע את השירים.
באלבום השני שלו, שנקרא פשוט 'עילי בוטנר', הוא כבר לא שם את כל הביצים בסל אחד, אלא פיזר את השירים שכתב בין מיטב הזמרים. באלבום השתתפו בין היתר ריטה, קובי אפללו, גלי עטרי, מוש בן ארי, נורית גלרון, והוא כולל את הלהיט 'מכתב לאחי', אבל שוב, רגע אחרי מופע ההשקה כל אחד מהזמרים הלך לדרכו, ובוטנר נותר בלי מי שיבצע את שיריו.
הפתרון נמצא בתחילת העבודה על האלבום השלישי, אי אז בסוף 2011 – הרכב טרי מהניילונים בשם 'ילדי החוץ' שהוקם במיוחד בשביל לבצע את שיריו של בוטנר. גם שירים של ההרכב, ובוטנר ו'ילדי החוץ הספיקו מאז להנפיק עוד שני אלבומים שמלאים בכאלו, אבל גם, במידה לא פחותה, את הקלאסיקות שכתב ועדיין כותב לאחרים.
אתמול, במופע העשור של ההרכב באמפי שוני, סיפר בוטנר לקהל על הופעה אחת בשנה הראשונה של ההרכב - הופעה קטנה במועדון הביט בחיפה. כמה קטנה? להופעה נמכרו רק עשרה כרטיסים, ומי שקנה אותם היה בוטנר בעצמו שחילק אותם לחברים. העיקר שיבואו אנשים.
אם נדלג עשר שנים קדימה, למופע העשור אתמול בערב, ספק אם אותם החברים היו מצליחים להשיג כרטיס.
מופע העשור הפך למופעים, ברבים, כשלמשך שבוע וחצי הפכו עילי בוטנר וילדי החוץ את אמפי שוני לביתם השני. 1350 איש באו לראות אותם אתמול, 1350 יבואו גם היום. ומחר. ומחרתיים. ערב אחרי ערב, סולד אאוט אחרי סולד אאוט. עשרה מופעים בסך הכל, אחד כנגד כל שנה.
את ההופעה הם מתחילים עם שני הלהיטים הגדולים שלהם מהאלבום הראשון של ההרכב, 'תם ולא נשלם' ואחריו 'קדימה הלאה', ומסיימים אותה, אחרי שעתיים והדרן ממושך, עם ביצוע מקפיץ ל'אני אש' מאלבומו הראשון של בוטנר. מצדיעים, במחווה קטנה, לדרך שעבר.
במהלך השעתיים הם מבצעים שרשרת לא נגמרת של להיטים, ביחד ולחוד, כשהפירגון והכימיה בין בוטנר לילדי החוץ שלו: אדר גולד, אוהד שרגאי ותום גפן בולטים לעין ויוצרים אווירה משפחתית גם בקהל שמצטרף פעם אחר פעם לשירים עד שבוטנר מציע כבר להפוך את הערב לשירה בציבור.
העיבודים וחלוקת התפקידים בין חברי ההרכב עובדים חלק יחסית, אם כי לצד הברקות כמו לא לתת את התפקיד של משי קליינשטיין באוטובוס האחרון לחיפה' לאדר גולד אלא דווקא לתום גפן למרות שהוא גבר, יש גם רגעים יותר חלשים כמו הביצוע האקוסטי של אוהד ל'היי' -שיר מדהים שבלי התופים והבס קצת מאבד מהעוצמה שלו.
הביצוע השקט ללהיט שלהם מתקופת הקורונה 'ניפגש בחלומות' דווקא עובד מעולה, ומשם ההרכב מחמם מנועים עם 'מכתב לאחי' ששר במקור קובי אפללו ו'הכי קרוב אלייך' ששר במקור אביב אלוש, אבל כאן שר אותם כל ההרכב ביחד כשהקהל גם הוא שואג כל מילה כמו המנון.
בסוף, אם צריך לשים את האצבע למה הופך את המופע הזה לתופעה שסחפה אליה כמעט ארבע-עשרה אלף איש, התשובה תהיה בדיוק זה. המנון לא מכוון לקבוצת גיל, מין או מגדר ספציפיים, וגם השירים של בוטנר מצליחים להיות הגשר הזה.
טינאייג'ריות וזקנים, גברים ונשים, עם כיסוי ראש מלא, חלקי ובלי בכלל, כולם עומדים יחד, ובעיניים עצומות שרים על הרוח שתמיס את הדממה ועל החלום שלא נגמר, שרים על איך בסוף הדרך עוד תהיה מאושר.