בפסיקה חדשה קובע בית המשפט העליון שלתשלום משכורות לבני משפחות מחבלים הופכת את הרש"פ לשותפה למעשים שביצעו אותם מחבלים. עורכת הדין ניצנה דרשן לייטנר, יו"ר ארגון 'שורת הדין', מספרת על המשמעויות המשפטיות של ההחלטה, ומסתבר שהן ממש לא בהכרח לטובתם של קרבנות הטרור.
"זו פסיקה מתעתעת", קובעת דרשן לייטנר. "מי שקורא את הפסיקה חושוב שבית המשפט העליון הטיל פצצה מתקתקת כשקבע שכשהרש"פ משלמת כסף לאסירים היא חייבת לשלם פיצוי לקרבנות הטרור שנפגעו מהאסירים הללו, אבל קריאה לעומק של הפסיקה מגלה שהכספים שקורבנות הטרור יקבלו יצטרכו לחזור למדינה".
דרשן לייטנר מסבירה: "קרבנות הטרור מקבלים תגמולים מהביטוח הלאומי על פי חוק נפגעי פעולות איבה, אבל הם לא יוכלו לקבל תשלום פעמיים, כלומר שמי שיקבל מהמדינה לא יקבל מהרש"פ ולהיפך. אם הם קיבלו קצבה מהמדינה הם לא יוכלו לגבות פיצוי מהרשות. כלומר שיצאנו בקול תרועת חצוצרות שקובעת שהרש"פ אחראית וצריכה לשלם פיצויים נזקיים, אבל קרבן הטרור יצטרך להחזיר את הכסף למדינה או לא לגבות ממנה את תגמולי הביטוח הלאומי".
לדבריה המשמעות המעשית היא שאיש מקרבנות הטרור לא יעשה זאת. "קרנות הטרור לא ייכנסו להליך שכזה ולא יסתכנו בבזבוז של שנים, לחוות את האירוע מחדש כדי שבסופו של דבר המדינה היא שתקבל את פסק הדין".
"זו אכן פסיקה תקדימית. יש כאן אישרור של מעשה תקיפה בגין תשלום עבורו, זה דבר שלא היה עדיין והוא חדש וחדש יותר כשזה מגיע בתביעות טרור. הייתה פסיקה של השופט דרורי שיש לראות בתשלום למחבלים אישור בדיעבד לפיגועים, מעין תשלום בדיעבד של הרש"פ למחבלים, ולכן היא אחראית, אבל היה צריך להוכיח שהרש"פ שלחה את המחבלים או חימשה או שילמה מראש או הורתה לעשות זאת או סייעה כדי שניתן יהיה להוכיח אחריות של הרש"פ. הפסיקה של העליון אומרת שלא צריך את כל זה. די בכך שתוכיח שהרש"פ משלמת לאסירים הכלואים משכורת, מה שלא צריך ראיה כי המדינה מקזזת כספים שכאלה מכספי המיסים שעבורים לרש"פ. כלומר שניתן לתבוע בבית משפט את הרש"פ בלי להוכיח דבר מעבר לנזק שנגרם בעקבות הפיגוע, אבל צריך לזכור שכבר מקבלים פיצוי מהממשלה בגין הנזק, אלו אותם תגמולים מהביטוח הלאומי, אז בשביל מה?".
בדבריה מציינת עורכת הדין דרשן לייטנר את עמדת המיעוט בעליון אותה נשא השופט מינץ ולפיה לא נכון להסתפק בפיצויים הנזקיים שלפי דין יתקזזו עם תגמולי הביטוח הלאומי, מה שיגרום לכך שקרבן הטרור לא יפעל מול הרש"פ כי ממילא הסכום לא יגיע אליו. לעומת זאת, אמר השופט מינץ, "אם נטיל פיצויים עונשיים, שהם משמעותית גבוהים יותר מהנזקיים וגם יש בכך גם אמירה של אחריות של הרש"פ כרשות רצחנית וגם הסכום לא יקוזז, כך שלקרבן הטרור יהיה תמריץ לתבוע ולקבל את הנזק העונשי שנגרם לו בלי להחזיר את הכספים למדינה".
מהלך שכזה היה מביא למכה קשה לטרור כשהיה מרושש את קופת הרש"פ ומוכיח שדם יהודי אינו הפקר. עשרות מיליוני שקלים היו עוברים לכיסו של כל נפגע הטרור, מה שהיה מוביל להפנמת המחיר הכלכלי של כל פיגוע ופיגוע ואולי מונע את הפיגועים הבאים.
לדבריה יש אפשרות לחקיקה שבה יוחרגו קצבאות לנפגעי טרור בכך שלא יקוזזו אם קיים גם תשלום של הרש"פ, אך ארגונה שלה מקדם חקיקה אחרת לפיה תהיה פסיקה מינימאלית של סכום פיצוי העונשין בגין כל תביעה שיגיש בלי להוכיח דבר בהליך מפרך. אלה יהיו פיצויים עונשיים והרש"פ תשלם את הסכום לכל תובע ותובע.