פרופ' אבי לוי
פרופ' אבי לוי צילום: באדיבות שאנן

כנגד 4 קושיות בהגדה נעלה ארבע שאלות בפרשתנו:

1. לשאלת החכם בהגדה נותנים את התשובה: "אף אתה אמור לו אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". איזו תשובה היא זו? נכון שישנם נימוקים טכניים דוגמת: הוא חכם- תענה לו תשובה הלכתית וכדו׳, אבל מהי באמת מהות התשובה?

2. בליל הסדר נוטלים את המצה האמצעית ובוצעים אותה לשני חלקים: גדול וקטן. את הגדול מצניעים כדי לאכול ממנו את האפיקומן והחלק הקטן נותר בין שתי המצות - מדוע מחלקים לקטן וגדול ומדוע מצניעים? כמו כן, עולה השאלה מדוע נהוג שהילדים גונבים את האפיקומן ומצניעים אותו ורק לאחר הבטחות לפרסים ומתנות הם מגלים לעורך הסדר היכן הוא?

3. יצחק אבינו שולח את עשו להביא לו ציד כדי שיברך אותו. רבקה שומעת ועושה מעשה: מזעיקה את יעקב, מלבישה אותו בבגדי עשו, מכינה לו שני גדיים וארוחה דשנה ושולחת אותו לקבל ברכה בעורמה מיצחק. יעקב מתנגד ומהסס ומעלה שאלה: הלא אחי עשו איש שעיר ואנוכי איש חלק!! האם זו הבעיה היחידה? ומה עם עצם התרמית, האם הבעיה אופרטיבית בלבד מתוך חשש שיצחק יגלה?

4. בהמשך, לאחר שכנוע ומתוך רצונו לרצות את רבקה אימו, מביא יעקב את האוכל לאביו ששואלו: מה הסיבה שהקדמת היום? ויעקב עונה לו: אלוקים הקרה לפני. עצם היות שם ה' שגור בפי עשו, מעורר את חשדנותו של יצחק שעונה: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו". יצחק מברך את יעקב בברכת הבכורות, כשמיד לאחריה נכנס עשו בבקשת ברכה. יצחק נחרד ואומר: "בא אחיך במרמה ולקח ברכתך". ליבו של עשו מתמלא זעם: תחילה לקח את בכורתי ועתה את ברכתי. על אף מעשה המרמה יצחק לא מתחרט על ברכתו ונותן לעשו ברכה שמשונמכת משמעותית ביחס לאחיו.

אומר עשו לאביו: תאכל שוב ממה שהבאתי לך ותברך אותי. משיב לו אביו: "בא אחיך במרמה". יצחק הראה לעשו את האפיקומן ואמר לו שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. מה הקשר, מדוע יצחק מדבר על אפיקומן?

נשזור את תשובותינו בתשובה אחת מפורטת: הזוהר אומר שיעקב אבינו קיבל ארבע ברכות, באחת הוא משתמש ואת השלוש הנותרות הוא שומר למלחמה האחרונה של עם ישראל לפני בא המשיח. אחד משני הגדיים שמביא יעקב לאביו שקול כנגד קרבן פסח והשני כנגד קורבן חגיגה שמוקרב בחג הפסח, והרי אנו אוכלים את האפיקומן כדי לציין ולהיזכר שלאחר קרבן פסח לא אוכלים כלום. יצחק מראה לעשו את האפיקומן ואומר לו שהוא כבר לא יכול לאכול שוב כדי לברכו, ואם ישנו אפיקומן כזכר לקורבן חגיגה, זהו סימן לכך שבית המקדש אינו קיים, ומי אשם בחורבן בית המקדש? עשו=אדום=רומי. בגלל עשו ייחרב בית המקדש, ולכן הוא אינו ראוי ראוי לברכה, ולכן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.

יצחק חשב על מודל שמשלב בין סיפא לספרא- עשו מפרנס ומכלכל את אחיו יעקב, איש תם יושב אוהלים. לכן שלח יצחק את עשו לצוד ולעשות לו מטעמים כדי שיהיה על מה להשרות ברכה גשמית של שפע שממנה הוא אמור לתת ולפרנס את יעקב.

רבקה מתנגדת למודל שמבקש להשית בעלה. היא זוכה לסימני נבואה: "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר". רבקה אומרת ליעקב שהוא חייב לפעול לקבלת הברכה הגשמית ולכן היא פועלת אסטרטגית לקידום הנבואה. עונה לה יעקב: אני חלק ועשו שעיר. השערות בקבלה מסמלות תאווה. לא איכפת לי שאבא יעניק לו את רומי או או את עושרה של אירופה, העיקר שתינתן לי האפשרות ללמוד תורה. והיא מפצירה בו: "עלי קללתך בני". אתה תעשה את שאני מורה לך. יעקב מגיע לאביו בתחפושת ומביא לו אוכל קורבן פסח וקורבן חגיגה על מנת שאביו יאכל ובכך תשרה הברכה, אבל יצחק שנחרד כלפי חוץ חש בתרמית ובכל זאת מברך. כשעשו נכנס ושומע: בא אחיך במרמה ולקח ברכתך, הוא נחרד וצעק צעקה גדולה ומרה. עשו אומר לאביו: גם אני הבאתי לך אוכל, שתשרה דרכו הברכה, והרי הברכה אחת בלבד לך אבי??

שלוש המצות כנגד אברהם יצחק ויעקב. המצה האמצעית נחצית לחתיכה קטנה וגדולה שמוצנעת, והיא כנגד שלושת החלקים של הברכה שקיבל יעקב שאותם שמר לעתיד לבוא בשביל בניו, ומזה אוכלים את האפיקומן. החלק הקטן מונח חבוי בין המצות. ילדים מתקשים מאוד בדחיית סיפוקים ואין להם סבלנות להמתין לעתיד לבוא. לכן הם "סוחבים" את האפיקומן ודורשים תמורתו מתנה; זהו האפיקומן שהראה יצחק ליעקב ובגינו לא זכה עשו בברכת הבכורה.

לסיכום תשובתנו לשאלת החכם: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. אתה החכם מבין שאילולא החריב עשו את בית המקדש, היינו מקריבים היום את קורבן הפסח במקום מצוות אכילת אפיקומן.

פרופ' אבי לוי הוא נשיא המכללה האקדמית דתית לחינוך שאנן בחיפה