מתוך הסרט 'בכינו בלי דמעות'
מתוך הסרט 'בכינו בלי דמעות'באדיבות כאן 11

ה"זונדרקומנדו" היה שמה של פלוגת יהודים שאולצו ע"י הגרמנים לשמש כעבדים במתקני ההרג ההמוני שבמחנות ההשמדה. לאחר המלחמה התקיימה מחלוקת רבה בדבר תפקידם של אנשי ה"זונדרקומנדו" במכונת ההרג הגרמנית ויש אף שביקשו להעמידם לדין באשמת שיתוף פעולה עם הנאצים ורצח המונים.

ספטמבר 1993, היסטוריון ומומחה ישראלי לחקר השואה, פרופ' גדעון גרייף, הגיע לאושוויץ-בירקנאו, יחד עם שישה מן הניצולים הישראליים האחרונים של "הזונדרקומנדו" באושוויץ.

שישה אסירים אלה, שחיו במחשכים רוב ימי חייהם ולא סיפרו את סיפורם האישי מעולם, חוזרים לאושוויץ כמעט 50 שנים לאחר שחרורם ומשחזרים במדויק ואותנטיות, מתוך שרידי המחנה, את "העבודה" שלהם באושוויץ. איש מאנשי הזונדרקומנדו אינו בחיים כיום.

העדויות המלאות של ששת הניצולים פורסמו בספרו של פרופ גרייף "בכינו בלי דמעות", אשר היוותה נקודה מפנה במחקר על אושוויץ. זה היה מחקר שסיפק לעולם בפעם הראשונה פרטים לא הידועים על בית החרושת למוות אושוויץ בירקנאו והאופן המפורט שבו עבד מפעל המוות.

כעת, בסרט שיוקרן בערב יום השואה ב'כאן 11' ובדיגיטל, יוצגו הראיונות עם ששת הניצולים בפעם הראשונה על המסך. הסרט, שנושא את שמו של הספר, מכיל חומרים שצולמו ונשמרו בארכיון במשך כ30 שנהומביא את עדויותיהם של אותם ששת ניצולי הפלוגה שהגיעו לאושוויץ בירקנאו ב-1993 בכדי לתת עדות, בעברית ומבלי להסתיר דבר, על תפקידם הטראגי כעבדים במתקני ההרג ההמוני.