מסגד אל-אקצה
מסגד אל-אקצה צילום: Muammar Awad/Flash90

הפיכת הר הבית בכלל ומסגד אל אקצה בפרט למחסן אמל"ח ולעמדה ממנה מנהלים מוסלמים קרבות מנוגדת לחוקי האיסלאם. על כך שוחחנו עם תחקירן פורום קדם ההיסטוריון איתמר צור.

צור מספר על זעם בסעודיה על הפיכת מסגד אל אקצה והר הבית למתחם פוליטי ולזירת קרבות בעוד הוא אמור להיות אתר בו אסורות פעילויות שכאלה על פי האיסלאם. כדי להכיר את הרקע ההיסטורי למעמדו של הר הבית באיסלאם מחזיר אותנו איתמר צור למאה השביעית לספירה, עוד לפני תקופת האיסלאם. בתקופה זו חיו שבטים ערביים בעלי חקיקה משותפת, ובין החוקים היה גם היחס לכעבה שהייתה אלילה שאותם שבטים האמינו בה.

הכעבה נמצאת במכה שהייתה אז עיר מסחר ומאחר ו"הדבר הגרוע למסחר הוא מלחמה, לכן קבעו את עיקרון החארם, אי לוחמה, מה שהפך את מכה לעיר שבה השבטים יכולים להתכנס בה ולדון בה ביניהם כי המלחמה אסורה שם".

שמו המקורי של הר הבית באיסלאם הוא 'חארם אל קודס אשריף', כלומר 'המתחם המקודש והמפואר'. כיום ההר כולו מכונה אלח אקצה על מנת להרחיב את שטח המאבק הפלשתיני בישראל, אך בראשית הדברים המוקד היה המסגד עצמו ולא מעבר לו, ובהגדרתו כ'חארם' הוא נקבע כאחד המקומות בהם אין לקיים אלמנטים של מלחמה או אלמנטים פוליטיים. צור מדגיש כי על פי האיסלאם לא אמורים להתנוסס במסגד דגלים כלשהם בשל אותו טעם, הגדרתו כ'חארם'. תליית דגל אש"ף על כיפת המסגד מנוגדת למעשה להכרעה האיסלאמית שהשתרשה מאז הימים ההם.

בדבריו מזכיר צור כי חאג' אמין אל חוסייני הסתתר מהשלטון המנדטורי במתחם הר הבית מתוך הבנה שלשם לא תגיע ידו של הצבא הבריטי מתוך כבוד לאיסלאם או מהחשש לתגובה המוסלמית במידה וייכנסו להר כוחות צבאיים. מאותה סיבה הוצע גם ליאסר ערפאת לעבור להר הבית כאשר כותרה המוקטעה בידי צה"ל. הוא סירב לכך בתואנה שאינו רוצה להפוך לשהיד, אך גם אז התפיסה שהובילה להעלאת ההצעה הייתה היות ההר והמסגד מחוץ לתחומי זירת המלחמה.

אך הכללים המוסלמיים הופרו והם מופרים כמעט מדי שנה, וכבר לפני 101 שנה נרצח בהר המלך עבדאללה הראשון. בדבריו מציין איתמר צור כי יום העצמאות המתקרב צפוי לחול בדיוק ביום סיומו של הרמאדן, ביום עיד אל פיטר, והמפגש הזה בין התאריכים עשוי ועלול להיות מסוכן ונפיץ ללא היערכות מוקדמת של גורמי הביטחון.

כאמור, צור מספר על זעם בעולם המוסלמי על ההתנהגות הפלשתינית בהר הבית ובמסד אל אקצה, ועיקרו של הזעם מגיע מכיוונה של סעודיה, זו שבשטחה שני המקומות המקודשים ביותר לאיסלאם ורואה במקום השלישי, הר הבית, מעין מקום מתחרה. בתקשורת הסעודית, מספר צור, עולה ביקורת חריפה וגלויה נגד הכנסת האמל"ח במסגד אל אקצה ונגד משחקי הכדורגל במקום. שם רואים בכך חילול הקודש.

לדבריו בעוד אנו משמיעים את קולה של רוסיה המבקרת את התנהלותה של ישראל בהר הבית הרי שהביקורת הסעודית והמוסלמית שמחוצה לה כלפי הפלשתינים והתנהלותם בהר חריפה בהרבה.