אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: אייסטוק

בעקבות ההחלטה על הורדה מהמדפים של מספר חטיפי שוקולד של חברת עלית בשל דגימות סלמונלה שאותרו בקו הייצור של המוצרים, שוחחנו עם ד"ר סער חשביה, מנהל מחלקת מיון ילדים בהדסה, על החיידק ומשמעות ההידבקות בו.

"מדובר בחיידק שמאפיין זיהומי מזון. הוא נפוץ במיוחד בביצים שנאכלות בצורה לא מבושלת דיה, אבל יכול להיות גם בירקות ובבשר. לעיתים הוא עובר גם דרך חיות מחמד ובעבר עבר גם דרך צבים עד שהפחיתו את השימוש בצבים כחיית מחמד לילדים", אומר ד"ר חשביה.

על משמעות ההידבקות בחיידק אומר חשביה כי "לרוב הוא יכול לגרום למחלה דמוית קלקול קיבה, חום שלשולים, הקאות, לעיתים השלשולים מלווים בדם, אבל המחלה עוברת כעבור כמה ימים. אצל ילדים בעלי רגישות להתייבשות השלשולים וההקאות יכולים לגרום להתייבשות שעלינו לטפל גם בה".

בעוד אצל רוב האוכלוסיה אלו התסמינים "יש אוכלוסיות פגיעות יותר כמו תינוקות קטנים יותר ומבוגרים מדוכאי חיסון, בגלל תרופות או מחלות מדכאות חיסון. אצלם המחלה יכולה להיות יותר סוערת. החיידק יכול לעבור לדם, ליצור שם זיהום שמצריך טיפול אנטיביוטי דרך הוריד. לעיתים הוא עשוי לעבור מהדם לעצמות ולגרום לזיהום שם. המעבר נגרם מכך שמערכת החיסון לא מצליחה להכיל את הזיהום בתוך המעי אצל מדוכאי החיסון".

במקרים שכאלה הזיהום יכול להגיע גם לקרומי המוח ולהתלבש על שתל בכלי הדם ולייצר סיבוכים. "במקרים חמורים זה יכול להגיע לזיהום סוער, לזיהומים בעצמות שיהיו ממושכים בטיפולים, אבל אלה לא סיבוכים נפוצים. צריך להיזהר אבל לא להגיע לכדי חרדה".

ד"ר חשביה מדגיש כי במרבית המקרים המסובכים טיפול אנטיביוטי נותן את המענה והדברים לא מגיעים חלילה לכדי תמותה. "כשהחיידק פרץ לזרם הדם הזיהום משמעותי יותר, אבל חשוב להכניס לפרופורציה ולומר שרוב הזיהום אצל הבריאים, ילדים ומבוגרים, מסתכם במחלת מעיים שיכולה להיות מטרידה ולהצריך מתן נוזלים, אבל זה יחלוף מאליו. עלינו להגן על האוכלוסיות הפגיעות יותר".