מכירת המיליארדים של טוויטר מחזירה לתשומת הלב שלנו את השפעתן של הרשתות החברתיות על חיינו.
האם אכן מדובר בגורם שמשנה אותנו ולא רק את חיינו? האם הרשתות הללו הורסות את החברה האנושית? האם כל זאת במודע? האם ניתן עוד לתקן או שהסוסים כבר נמלטו מהאורווה?
על כל אלה שוחחנו עם פרופ' ניר שוולב, מחבר הספר 'האביב המערבי' (הוצאת סלע מאיר) חוקר רובוטיקה, סגן דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל.
לשאלתנו מה הוא חושב כשהוא שמוע את צמד המילים 'רשת חברתית' אומר פרופ' שוולב כי המשמעות בעיניו היא "חברה מסחרית שהופכת את כולנו לליצנים. הם משחקים בשיח שלנו בלי סוף לטובת רווחים כמו כל חברה מסחרית אחרת". זאת "בעוד רוב האנשים מסתכלים על הרשת החברתית כמקום טבעי שצריך להיות בו כמו אוויר, וזה ממש רחוק מהמציאות".
שוולב מסביר כיצד הרשת החברתית מעצימה אמירות מקטבות ומפלגות משום שסוג כזה של אמירות זוכה לתהודה רבה הרבה יותר מאמירות מרכזיות, ובהעצמה שכזו עולה הרווח הכלכלי של אותן חברות. כך מקבל פוש מוקצן משמעות כלכלית לא מבוטלת עבור החברה שיודעת לזהות אותו ולמנף אותו לצרכיה. "פייסבוק או טוויטר מסתכלות על הפוסט ובוחנות כמה הוא יקטב את החברה. זה המודל העסקי שלהם. אם הוא יקטב מאוד הרבה יגיבו ויכעסו על הפוןסט, ולכן כדאי להפיץ אותו לכמה שיותר אנשים ולכן קיצוניים יקבלו הרבה יותר במה ביחס למספרם באוכלוסיה. זו בעיה חברתית ולא רק בעיה אישית", הוא אומר.
מבנה כלכלי שכזה גורם למפרסמי הפוסטים גלישה אל המחוזות הקיצוניים והמקטבים יותר, על מנת לקבל יותר תשומת לב. פרופ' שוולב מספר כי בכתיבת ספרו נפגש עם עיתונאים שסיפרו לו כי מילים כמו 'שערורייה' מוסיפות לכל כתבה עוד 200-300 לייקים, וכך הכתבות התקשורתיות הופכות מוקצנות יותר. "גם פוליטיקאים מבינים את השיטה, תהיה יותר קיצוני ותקבל יותר קהל".
על עסקת המיליארדים של טוויטר אומר שוולב כי הרכישה של החברה מתבצעת בתקופה של שינוי שבה "חברות המחשוב עובדות מאוד קשה כדי לעשות שינוי נוסף בהבנת הלך הרוח ברשת. צוקרברג ומאסק אם ירצו להרוויח כסף הם יצטרכו רק לדחוף דעות קיצוניות". היכולת לזהות את הלכי הרוח נמצאת בהבשלה שבקרוב תהיה חלק מההתנהלות ברשת, וכך אם בעלי הרשתות החברתיות ירצו לקדם מכירה של מוצר או הפלה של ממשלה, הם יוכלו לעשות זאת בשינוי השיח ברשת. "זו שליטה מוחלטת בדעת הקהל. אם אלון מאסק אדם חיובי ולא רק כסף מעניין אותו זה נהדר, אבל מדובר בחברות עסקיות שרק מעוניינות להרוויח".
התיקון, אומר שוולב, יבוא ממודעות ציבורית רחבה של המציאות החדשה והשפעותיה, מחקיקה ורגולציה מתקדמת ומהירה שלדבריו עדיין אפשרית כפי שפייסבוק יודעת להסיר פורנוגרפיה מהשיח היא יכולה להסיר שיח מקצין ומפלג, אם רק יהיה לה עניין בכך. להערכתו הדברים יכולים להגיע עד כדי מרד כלל עולמי שיוביל לשינוי. לא מדובר בשינוי שיכול להתחיל ולהתנהל בישראל שמהווה נתח שוק קטנטן.
בדבריו הוא מציין כי על פייסבוק יהיה להחזיר את היכולת שנלקחה בשנת 2016 להיכנס לצורכי מחקר לרשת על מנת לזהות ולבחון את הלכי הרוח. "זה המוצר שלנו ולא של החברה", הוא אומר ודוחה את הטענה לפיה כאשר ניתן מוצר בחינם החברה יכולה לתבוע אחיזה במושכותיו. בהקשר זה מזכיר שוולב כי הרשתות החברתיות מרוויחות סכומי עתק, כך שלא מדובר בשירות חינם במובן הפשוט של המילה, וכפי שכל חברה המעוניינת להשתלב בשוק צריכה להחיל על עצמה כללים מסוימים, כך גם הרשת החברתית.
בישראל, אומר פרופ' שוולב, ניתן לחזק את המודעות הציבורית לצד החקיקה שתהיה מעודכנת הרבה יותר מכפי שהיא היום וגמישה הרבה יותר מכפי שהיה היום. גמישות זו נדרשת לנוכח התמורות באלגוריתם שמתבצעות בתוך שבוע בעוד השינוי בחקיקה מתמשך כיום כ-3 שנים והתוצאות הופכות לא רלוונטיות.