שירלי והל
שירלי והל צילום: ערוץ 7

רוני ישב ברוגע ובבטחון באחת מהסדנאות שלי. הוא השתתף, חייך והיה חיוני מאוד.

בהתבוננות קלה ניתן היה להבחין שרוני עיוור! בהפסקה הוא ניגש אלי, ושאל, "אם אני יכולה להציע לו מישהי, ושהוא מחפש בחורה רואה". הקשבתי, ובתחילה, משהו עורר בי התנגדות. מדוע שבחורה רואה תרצה לצאת איתו?? לאחר כמה דקות של שיחה ואחרי שהזזתי את מחשבותי עלתה לי התשובה: "בעצם, למה לא?"

בעברו רוני נחשב לאחד המוצלחים. מצטיין, רווק מבוקש, נראה טוב ובררן באחד מימי המילואים הוא נפצע קשה ונפגע בעינו. הביטחון שלו נפגע, פתאום ההצעות ירדו ומרווק מבוקש הוא הפך לרווק מסכן .

יום הזיכרון מציף הרבה רגשות על הנופלים אבל גם על אילו שחייהם השתנו בשניה אחת בקרב, ברחוב, בביתם. מבחורים ובחורות יפים ויפות הם הפכו לבעלי מוגבליות , נכות נפשית. הבטחון העצמי שלהם השתנה. ומרווקים ורווקות מבוקשים, הם הופכים ל "מחזרים על הפתחים". והרחמנות מצד החברה, מחליפה את ההערצה ששידרו להם קודם.

הרצון להיות מושלם מתחיל אצלינו כבר מההריון. בישראל, כמות הבדיקות בזמן ההריון הם הגבוהות ביותר בעולם, וכל זאת בגלל הרצון לדעת מראש ולהתכונן ללידת "הילד המושלם". מילדות, משפטים וביטויים שנאמרים על-ידי הורים, חברים ומורים יוצרים אצלנו, תבניות חשיבה ואמונות שונות, שמלווות אותנו בכל שלב בחיינו מי מושלם ומי יפה.

"גבר טוב זה עשיר, חכם, בריא."

"נכה/ עיוור / חרש, אינם חלק מהחברה הרגילה. הם מסכנים ואין להם עתיד".

"לוקח כדורים הוא חולה נפש ויש להתרחק ממנו"

תבניות אלו, הם אמונות שמשפיעות על התת מודע שלנו, וכשאנו פוגשים אנשים, באופן אוטומטי אנחנו מכניסים אותם לאחת מהתבניות שבנינו לעצמנו. לעיתים, אנו לא מאפשרים לעצמנו להכיר את אותם אנשים מכיוון שהם נמצאים בתבנית הלא מתאימה. אך אם נזהה את האמונות המגבילות הללו ונשים אותם בצד, ובמקומם נכניס לעצמינו תבניות חיוביות, נגלה מולנו עולם חדש עשיר ומרתק.

אז מי הוא באמת הרגיל ומי הוא השונה? מי המוגבל ומי הוא בן החורין האמיתי?

למעשה האדם ה"רגיל", הוא זה שיודע להקשיב לאחר, זה שמקבל כל אדם באשר הוא, וזה שאומר את מה שיש לו על הלב. לאדם כזה יש אינטליגנציה רגשית גדולה, הוא סבלני, ומכבד. אבל האם באמת לאדם שאנחנו קוראים "רגיל" אכן יש את התכונות האלה או שמא דווקא ה"רגיל" הוא בעצם מוגבל ונכה.

אדם המוגבל מהבחינה הפיזית הוא כבר חשוף. אין עליו מסכות, בטחונו העצמי לעיתים נפגע, ועל כן ההתנהגות שלו היא אמיתית וכנה. לעומתו, "הרגיל" עוטה על עצמו מסכות רבות כדי שאף אחד לא יבחין בפגמים הפיזיים והרגשיים שלו. דווקא "נכות" כזאת פוגעת מקשר להתפתח. נכות פיסית בזוגיות, היא לעיתים משהו שניתן להתגבר עליו על-ידי עזרה וכד'. אבל אם שאר הדברים הבסיסיים כגון הקשבה והכלה לא מתקיימים בקשר, לא ניתן בכלל לקיים קשר נכון.

כששוחחתי עם זוגות "מעורבים", נוכחתי לדעת שאף אחד לא דמיין, שיתחתן מלכתחילה עם בן זוג בעל מוגבלות, אבל היום, למרות הקשיים, הם לא מצטערים לרגע על הצעד שעשו, והם למדו כי לכל אחד מאתנו יש נכות כזאת או אחרת.

אז אם מציעים לכם לצאת עם מישהי ש"כבדת שמיעה" או מישהו עם מוגבלות כל שהיא, אל תפגעו או תזלזלו בהצעה, בידקו מה הסיבה שבחרו להציע לכם את ההצעה הזאת. מה הם הנקודות המשיקות בניכם, שמעו על האישיות ואחרי זה בדקו אם אתם יכולים לחיות עם המוגבלות שלו ואם היא באמת מפריעה לכם.

ולכם, הפצועים שמתמודדים עם ה"זהות החדשה, קבלו את עצמכם! תראו את כל הנקודות הטובות בכם וגם את המתנות והתובנות שקיבלתם עקב פגיעתכם ואת זה תשדרו לעולם ולמי שרוצה להכיר לכם

בהצלחה ושאשמע בשורות טובות.

שירלי והל - מבלתי אפשרי לאפשרי מאמנת ליצירת זוגיות מנבחרת המאמנים של פרויקט 252.
עדיין לא חברים בפרויקט? הצטרפו בקלות בלחיצה כאן>>