נשלחתי לברך ולהודות, בשם חתני וכלות פרס ישראל הנכבדים, לשנת תשפ"ב, שבזכותם מבורכת מדינת ישראל, באנשי עשייה מצטיינים, שתורמים בכישרונם, לחיזוקה ולשיגשוגה של מדינת ישראל, בתחומים שונים בחיי החברה – בְּיַזָמוּת חברתית וּבְיַזָמוּת עסקית; בפיזיקה ובבלשנות; בחקר המזרח ובתיאטרון; בפילוסופיה ובמדעי החיים; במוזיקה ועוד.

היום, בירושלים, בירת ישראל, אנו חוגגים את שנת העצמאות השבעים וארבע... ע"ד לעצמאות ישראל, ואולי זהו רמז כי בשנת ה-ע"ד לעצמאותנו, מצווים אנו לעשות בחוכמתנו, ולהביא עצמאות עַ"ד למדינת ישראל.
תיקון ראשון והכרחי בחיינו, אליו שואפים כולנו, שנתברך, ותתקיים בנו הברכה הנאמרת בתפילה... "הרחמן הוא ייתן שלום בינינו". שלום בינינו הוא הכרחי לעוצמת החוסן הפנימי של מדינת ישראל, וממילא, יחזק אותנו שבעתיים מול אויבים מבחוץ.

עתידה של מדינת ישראל, תלוי בדור העתיד, ועיצובו של דור זה תלוי בנו. עלינו מוטלת החובה להכינו לקראת הבאות, לחנכו וללמדו את מורשת האבות ואת לקחי העבר. עלינו להעמיק את שורשיו ולחזק בדור העתיד את הרגשת השייכות, האהבה והנאמנות שלו למדינת ישראל.

ביום זה אנו מציינים את המצוינות הישראלית. חבריי וחברותיי מקבלי הפרס הוכיחו גם השנה את איכותם הגבוהה של המדע הישראלי, העשייה החברתית הישראלית, והיצירה האומנותית הנעשית כאן בישראל.

וכדי להמשיך את שרשרת העשייה והיצירה גם לדורות הבאים, עלינו להעמיד בראש דאגותינו, ולפני כל דאגה אחרת, את רווחתם של ילדינו, מגיני הארץ הזאת ועתידה, ולסייע להם בלימודים, בדיור ובפרנסה ראויה, ויפה שעה אחת קודם, עוד טרם יחוו את מאבקי הקיום הקשים בכלכלה הישראלית ויעלו בראשם הרהורים ומחשבות לרדת חלילה ולרעות בשדות זרים.

הלוואי ותהיה השנה הבאה, שנה שבה יושם דגש חזק על דאגה ועשייה אמיתית למען ילדינו, מגיני הארץ, שהם עתידה. המצוינות שאנו מציינים היום היא נחלת הכלל. מה טוב נעשה אם נעניק אותה במתנה גם לדורות הבאים: בחינוך איכותי, במתן הזדמנויות שוות ובעידוד היצירה לכל גווניה.

כי רק טיפוחם של הדורות הבאים יבטיח את ביטחונה ואת עתידה הטוב של מדינת ישראל. הלוואי ותהיה השנה הבאה, שנה של מאמצים כנים וחכמים לסיים את סכסוך השכנים במרחבנו. ויבוא שלום על ישראל.

עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.