אני מתבוננת בעיני התכלת המחייכות. אמנם היא רק בת 35, אך בחלוף השנים, אבדה חיוניותה של השחלה. הרכבת חלפה והשאירה אותה על אם הדרך, מצפה..
שעת דמדומים של שחלה. פעמים כה רבות, כרופאת פריון, אני פוגשת את שעת הדמדומים. של שחלה. כדאי לשמר את הביציות לפני שיהיה מאוחר. הדיון על הקפאת ביציות פותחת צוהר לאופטימיות, לרוגע, לביטחון באימהות הממתינה. תחושת ההחמצה עלולה להיות קשה.
השיחה על הנושא הרגיש הזה היא נגיעה בבטן הרכה, והיא לעיתים מפתיעה, מערבבת, ומטלטלת, אבל התובנות תזדחלנה, ותתבענה את מקומן. חשוב שזה לא יידחה יותר מידי. המון בנות שומעות אבל לא מוכנות עדיין, אז הן דוחות זאת על הסף, מקוות שלא תצטרכנה, אך הזמן עובר והן עדיין לא נשואות, והביציות לא מחכות להן.
אנו עמלים מזה שנים על הרחבת הידע הציבורי בנושא השעון הביולוגי כדי שנים תוכלנה לבחור...מזה עשר שנים ישנה אפשרות לנשים לא נשואות בגילאים 30-41 להקפיא את הביציות שלהן . מומלץ בגיל 30-34 לא אחרי, כי מספר ואיכות הביציות יורדים משמעותית לאחר גיל 35.
הפעולה נעשית בתהליך של הפריה חוץ גופית .החוק מאפשר עד ארבעה סיבובים או עד 20 ביציות.....האישה מקבלת טיפול הורמונלי שהיא לומדת להזריק לבדה, ויש מעקב של על-קול ובדיקות דם, ולאחר כשרה ימים, מתבצעת הפעולה, בהרדמה קלה בחדר ניתוח.
הפעולה פשוטה יחסית. והיא לא מאבדת את הבתולים. אמנם התהליך כרוך במבוכה, בהוצאה כספית ניכרת, בטיפול הורמונלי שמערבב, ובעוד סוגיות לא פשוטות- ובמיוחד כשהיא עוברת זאת לבדה. ובכל אופן, לאחר אימון ונטיעת תקווה בלב, הבנות מביעות ברגליהן.
ויש עוד בשורה- ממחקר שנעשה בשערי צדק – נמצא כי עד 60 אחוז מהבנות התחתנו בטווח של 4 שנים - ומדובר בבנות בגילאים מבוגרים. נדמה לי שאין שדכנית מוצלחת מזאת. כנראה שהלב נפתח, העומס הרגשי יורד, הבנות מאירות באור של תקווה ואופטימיות, ואז זה קורה!
ד"ר חנה קטן הינה חברה בנבחרת היועצים של פרויקט 'שניים בריבוע' - קהילת הזוגות של ערוץ 7.
עדיין לא חברים בפרויקט, הצטרפו בקלות בלחיצה כאן>>