מבקר המדינה: ליותר ממחצית מהמטפלות במעונות היום אין הכשרה מקצועית

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (שלישי) את הדוח השנתי בנושאים מערכתיים, משרדי ממשלה, מוסדות המדינה ומערכת הביטחון.

המבקר גילה כי ליותר ממחצית מהמטפלות במעונות היום אין הכשרה מקצועית רשמית, ויותר מ-50% מהמטפלות במעונות המסובסדים עוזבות כבר בשנה הראשונה לעבודתן.

בשנת 2021 היו יותר מאלף מעונות פרטיים שלא היה מידע עליהם ואיש לא פיקח על המסגרות הללו. "עשו רפורמה בחינוך לגיל הרך ושכחו את הדבר החשוב ביותר - הילדים", מתריע אנגלמן בדוח שפרסם.

בשנת הלימודים התשפ"א היו בישראל 17,531 גנים, ובהם התחנכו 506,400 בני 3-6. מבקר המדינה מצא בביקורת המעקב כי על אף הגידול בשיעור הילדים בני 3 - 4 המתחנכים בגני הילדים, כ-8% מהילדים מתוך כלל הילדים בני 3 - 5 אינם מתחנכים בגני הילדים (השיעור בקרב החברה שאינה יהודית גדול מאשר בחברה היהודית - בין 19% ל-10%).

עוד עלה בנוגע ליישום רפורמת אופק חדש כי משרד החינוך אינו אוסף מידע על המפגשים שמקיימות הגננות עם הילדים ועל מפגשיהן עם ההורים. בהיעדר מידע אין באפשרות המשרד לנתח את הנתונים, לבחון את עמידת הגננות בנהלים שקבע ולאמוד את האתגרים והחסמים הניצבים לפני הגננות. בנוסף, המשרד אינו מחייב את הגננות להשתמש בכלי שבנה לצורך מעקב התפתחותי של הילדים בגן. בשנה"ל התשפ"א עמד השימוש בכלי על פחות מ-1%. גורמי המקצוע החינוכיים אינם חשופים למידע על הגנים ועל הילדים המתחנכים בהם, ולכן אין ברשותם תמונת מצב מלאה על התפתחות הילדים וצורכיהם הייחודיים.

14% מהגננות בחינוך הרשמי (14,828 גננות) לא עברו הערכה בשנים 2019 - 2021. יתר על כן, רק ב-4.3% מהגנים בחינוך הממלכתי-חרדי עברו הגננות הערכות. בשנה"ל התשפ"א, לאחר יישום רפורמת הסייעת השנייה, ב-66% מהגנים (11,756 גנים) עמד מספר אנשי הצוות על 2 בלבד - גננת וסייעת. כמו כן, 60% מהילדים בני 3 - 4 התחנכו בגנים שבהם שתי סייעות שמשרד החינוך תקצב אותן. היתר (134,348 ילדים) התחנכו בגנים שבהם רק סייעת אחת - 2% מהם (7,437 ילדים) היו זכאים לסייעת שנייה לפי כללי הרפורמה, אך לא קיבלו זכאות זו. 32% מהילדים בגילים אלה שאין בגנים שלהם סייעת שנייה שמשרד החינוך מתקצב, מתחנכים בגנים שפועלים ברשויות מקומיות המשתייכות לאשכולות חברתיים-כלכליים הנמוכים: 1 - 3.

בביקורת המעקב עלה כי הרשויות המקומיות והבעלויות הפרטיות אינן מדווחות באופן שוטף ומלא על כוח האדם שהן מעסיקות בגנים או על היעדרויות הצוות. משכך, אין בידי משרד החינוך לאמוד את היקף התופעה של גנים הפועלים בתקן חסר דבר אשר מקשה על תפעול איכותי של הגן.

עוד עלה כי משרד החינוך גיבש קורס הכשרה לסייעות בן 270 שעות שהחל לפעול ב-2016. סייעות חדשות חייבות ללמוד בקורס, וגם הסייעות הוותיקות יכולות להשתתף בו. אולם בשנים 2016 - 2021 השתתפו בהכשרה 3,860 סייעות מתוך 26,454 הסייעות שהמשרד השתתף בתקצוב שכרן (15%). למשרד ולמרכז השלטון המקומי אין נתונים על המספר הכולל של הסייעות החדשות שנקלטו בשנים אלה כך ששיעור הסייעות החדשות שלא עברו את ההכשרה (אם יש כאלה) לא ידוע. כמו כן, מרבית הסייעות הוותיקות לא עברו את ההכשרה, עובדה העשויה להשפיע על יכולתן לשמש כוח מקצועי, פדגוגי וטיפולי בגן הילדים.

בביקורת נמצא כי משרד החינוך לא גיבש מסמך רשמי מחייב להגדרת פרופיל תפקיד עדכני למפקחת, לרבות הגדרה למרכיבי התפקיד. עוד עלה כי 6% מהגנים שפעלו בשנה"ל התשפ"א לא היו מפוקחים (1,077 מתוך 17,531 הגנים) - בקרב גני המוכש"ר עמד שיעור הגנים שפעלו ללא פיקוח המשרד על 14%. כמו כן, מאז הביקורת הקודמת חלה החמרה ביחס שבין מספר המפקחות למספר הגנים שעליהן הן אחראיות בשנה"ל התשע"ד מרבית המפקחות (56%) היו אחראיות לעד 100 גנים, ובשנה"ל התשפ"א 67% מהן היו אחראיות ליותר מ-100 גנים. על מפקחות בפיקוח בחינוך החרדי מוטל עומס רב (239 גנים בממוצע למפקחת). מכך עולה החשש שהפיקוח לא יכול להיעשות באופן הנדרש.

עוד עלה כי ממוצע הגנים אשר להם אחראית יועצת גדול באופן ניכר מממוצע של 30 גנים כפי שקובע המתווה, ועומד על 88 גנים ליועצת (יש יועצות שאחראיות ל-117 גנים). הפער במחוז מרכז והמחוז החרדי גדול יותר, ובהם היועצת יכולה לתת מענה לפחות מ-30% מהגנים שבאחריותה. עולה חשש כי היועצות לא יוכלו לטפל בכל הגנים שבאחריותן, או לחלופין שהטיפול שלהן בגנים יהיה חסר.

בביקורת עלה כי עדיין קיים מחסור בפסיכולוגים חינוכיים המשמשים את בתי הספר וגני הילדים בשיעור שנע בין 14% במחוז צפון לבין 45% במחוז ירושלים.

עוד עלה כי בשנת 2017 - שנתיים לאחר הביקורת הקודמת - תקצב משרד החינוך 651 גנים ושהמחסור בכיתות גן עמד אז על 1,899 גנים (כ-74% מכיתות הגן שהוכר בהן הצורך), ואילו בשנת 2020 הוא תקצב 529 גנים והמחסור עמד על 2,063 גנים (כ-79% מכיתות הגן שהוכר בהן הצורך). מחסור זה גדול יותר בקרב החברה הלא יהודית (94% בחברה הערבית, 98% בחברה הדרוזית ו-86% בחברה הבדואית). עוד מצא המבקר ליקויים בנוגע לחוסר בתוכניות לימודים מונגשות שפתית ותרבותית לחברה הערבית. המבקר ציין לחיוב את הגידול בשיעור הילדים המתחנכים בגנים בגילאי 3-5 ב- 6% בעקבות יישום תיקון חוק לימוד חובה.

המבקר אנגלמן ציין כי היות שמערכת החינוך עומדת לפני מהלך של שילוב ילדים בגילי לידה עד שלוש במסגרות שבאחריות משרד החינוך, מומלץ שהמשרד יפיק את הלקחים מממצאי דוח ביקורת זה ויפעל לשיפור החינוך לגיל הרך ולקידומו, כך שיתאפשר שילוב יעיל ואיכותי של גילי לידה עד שלוש.

ביקורת חריפה נמתחת על מחוז שומרון ויהודה (ש"י) של משטרת ישראל. במועד השלמת הביקורת הקודמת שערך מבקר המדינה עלה כי מחוז ש"י הפעיל לצורך ביצוע משימותיו עשרות בודדות של כלי רכב ממוגני ירי המיועדים להובלת לוחמים ולהתמודדות עם הפרות סדר בצירי התנועה ובכפרים. בדוח הקודם צוין כי רכבים אלה אינם מתאימים למשימות שיטור במחוז וכי יש צורך ברכבים ממוגני ירי אחרים.

בביקורת המעקב שביצע המבקר, נמצא כי הליקוי לא תוקן: ביוני 2021 מחוז ש"י פעל באמצעות אותו מספר כלי רכב ממוגני ירי המשרתים כמה מאות בודדות של שוטרי שטח מהסוג ששימש את המחוז בביקורת הקודמת ושאינו נותן מענה מלא לצורכי המחוז לצורך עמידה במשימותיו.

כדי שהאפוד הקרמי (אפוד מגן נגד ירי מנשק קל) יגן על הלובש אותו ביעילות, נדרש להחליף את הלוחות הקרמיים הנמצאים בתוכו בתדירות קבועה על פי הוראת היצרן. בביקורת הקודמת עלה כי במרבית האפודים הקרמיים של מחוז ש"י פג תוקפם של הלוחות הקרמיים, והם אינם עומדים בדרישות היצרן.

בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן: מרבית ממצבת האפודים הקרמיים שנועדו לשמור על ביטחונם של שוטרי המחוז הם אפודים ישנים, שתוקף הלוחות הקרמיים שלהם פג, והם אינם עומדים בדרישות היצרן, דבר העלול להגדיל את הסיכון לחייהם של השוטרים וכן עלול לפגוע ביכולתם למלא את משימותיהם.

בביקורת הקודמת עלה כי תחנות המשטרה במחוז ש"י אינן מסוגלות לטפל בתיקים שעניינם חשדות לזיוף עסקאות במקרקעין באיו"ש עקב היעדר כוח אדם מקצועי, וכן שהחקירות בתיקים אלו נמשכות זמן רב. עוד עלה בביקורת הקודמת כי לעיכוב בהשלמת הטיפול בתלונות על עבירות הונאה במקרקעין עלולות להיות תוצאות חמורות, כגון פגיעה בזכויותיהם הקנייניות של רוכשי הקרקעות, פגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק וכן פגיעה בפעילות הכלכלית באיו"ש.

בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן: בשנים האחרונות חלה התגברות בגילויים של חשדות חמורים לזיוף עסקאות ורכישת מקרקעין באיו"ש; נושא בחינת ההסדר הקבוע לחקירות עבירות זיוף מקרקעין לא הושלם; ואין במחוז ש"י מענה מקצועי לחקירה ולאיסוף ראיות מספקות לצורך הבאה לדין של חשודים בזיוף עסקאות מקרקעין.

בביקורת המעקב עלה כי עד דצמבר 2021 המנהל האזרחי לא נקט אמצעים נגד נהגים פלסטינים אשר לא שילמו את הקנסות ולא פעל למניעת כניסתם לישראל, וכי היקף הקנסות שלא נגבו בשנים 2014 - 2021 מוערך בכ-270 מיליון ש"ח. כמו כן עלה כי העברת נתוני הקנסות בין משטרת ישראל למנהל האזרחי מבוצעת באמצעות קובצי אקסל ללא קישור בין המערכות הממוחשבות. עוד עלה, כי משנת 1998, מועד החלטת הממשלה על הנוהל למניעת כניסה לישראל של חייבים בחובות כספיים לרשות שלטונית בישראל, ועד דצמבר 2021 לא יישם המנהל האזרחי את הנוהל שעליו החליטה ממשלת ישראל.

לחיוב צוין כי כי אחד הלקחים המרכזיים שעלו מתחקור רצח שלושת הנערים ומבצע "שובו אחים" הוא כי יש צורך לשפר את תפקודם של מוקדי 100, בדגש על שיפור טכנולוגי של המרכזיות, בהתאם לתפיסת ההפעלה בהיבטים של פיקוד ושליטה. הפעלת משל"ט הכולל גם את מוקד 100, מחייבת מענה מהיר, מקצועי ושירותי לפונים וכן ניהול ושליטה של אירועי החירום.

בביקורת הקודמת עלה כי ביוני 2017 משל"ט מחוז ש"י פעל עם 11 שוטרי קבע שסופחו אליו מרחבי המחוז ואשר לא הוכשרו לתפקידם. בביקורת המעקב נמצא כי הליקויים תוקנו: בספטמבר 2021 לא מסופחים שוטרים למשל"ט ובעלי התפקידים במשל"ט מוכשרים לתפקידם.

עוד עלה כי בשנת 2019 הוחלפו המרכזיות שמשמשות את מכלול מוקד 100 במחוז למרכזיות דיגיטליות, וחלו בהן שיפורים טכנולוגיים. עם זאת, שתי מועצות אזוריות העלו אי שביעות רצון בנוגע לממשק של המשל"ט של מחוז ש"י עם המוקד האזרחי הפועל בשטחן, והדבר מחייב בירור בין שני הצדדים.

עוד צוין כי בדוח הקודם נרשם כי זה שנים רבות מחוז ש"י חוקר בעצמו את שוטרי מג"ב שהיו מעורבים באירועי ירי שגרמו לפציעה או מוות של פלסטינים שלא בהתאם לפקודות המשטרה ובקצב איטי. בינואר 2018 החליט ראש הממשלה כי הטיפול בתלונות נגד שוטרי מג"ב שפעלו תחת פיקוד צה"ל באיו"ש תהיה בידי צה"ל או מצ"ח.

בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן: באוקטובר 2019 הועברו לידי גורמי צה"ל (ליחידה הארצית לחקירות מבצעיות במפקדת מצ"ח) סמכויות הבדיקה והחקירה של כל אירועי הירי שביצעו שוטרי מג"ב אשר פעלו באיו"ש תחת פיקוד צה"ל, ועד מועד סיום הביקורת חקר צה"ל שבעה מקרים של ירי של שוטרי מג"ב באיו"ש.

המבקר אנגלמן מציין כי על משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים, צה"ל והמתפ"ש לפעול לתיקון הליקויים שלא תוקנו מאז פרסום הדוח הקודם כדי להבטיח את ביטחונם ושלומם של האוכלוסייה האזרחית, של המשתמשים בדרכים ביהודה ושומרון ושל שוטרי מחוז ש"י.

"אין אכיפה של דיני התנועה ביו"ש", הדגיש המבקר. "75% מדוחות התנועה ביו"ש ניתנים לפלסטיניים. ועם זאת רשויות אכיפת החוק לא גובות הקנסות ולא עושות דבר למנוע כניסת החייבים לישראל, למרות החלטת ממשלה בעניין".

הפרקליטות לא מיישמת את הנחיית פרקליט המדינה לסגור יותר תיקים מהטעם של "העדר אשמה". הדבר מייצר עוול לאזרחים.

עילות הסגירה העיקריות של תיק חקירה הן כי "נסיבות העניין אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין, חוסר ראיות או העדר אשמה".

מבקר המדינה מצא כי ביוני 2021 לכ-830,000 אנשים, היה רישום במרשם המשטרתי (אחד מכל 7.5 בגירים). לכ-450,000 (54%) בגירים היה רישום של תיק אחד, ולכ-166,000 מהם רישום בן יותר מ-11 שנים. לנוכח מספר הגופים ובעלי התפקידים הרשאים לקבל מידע על תיקים סגורים יש חשיבות להקפדה יתרה על סגירת תיק פלילי בעילה הנכונה.

מטרת תיקון הנחיית פרקליט המדינה בינואר 2018 הייתה לשנות את המציאות, כך שיותר תיקים ייסגרו בעילת "היעדר אשמה" ופחות בעילת "חוסר ראיות". נמצא כי בפועל לא פחת שיעור התיקים שסגרה הפרקליטות בעילה של חוסר ראיות (כ-59%). עוד נמצאו הבדלים של כ-20% בין מחוזות הפרקליטות בשיעור התיקים הנסגרים בעילות השונות. בשנת 2020 הסיכוי כי התיק ייסגר בעילה זו בפרקליטות מחוז צפון היה כ-33% ובפרקליטות מחוז חיפה הסיכוי ירד למחצית מכך, לכ-15%.

בכל שנה נסגרים בממוצע כ-21,000 תיקים פליליים לנילונים שלא נחקרו באזהרה בעילת "נל"ן" ובלי שהמשטרה מעדכנת אותם על כך. אדם בסיווג נילון שלא נחקר באזהרה אינו מיודע כי תיק בעניינו נפתח ואז נסגר ונמנעת ממנו הזכות להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה.

עוד עלה כי בקרב מתלוננים, עורכי דין וגורמי משטרה קיימת אי-בהירות בנוגע לגורם שיש להגיש לו ערר של מתלונן על סגירת תיק חקירה. כן עלה כי לגבי 30% עד 40% מהתיקים שנסגרו לא נשלחה למתלונן או לחשוד הודעה על סגירת התיק. ההודעות נשלחות על ידי המשטרה בדואר רגיל, ואין דרך לדעת אם נמסרו כדין ומה המועד שבו התקבלו.

עוד נמצאו ליקויים בהיבטי היעדר נתונים על סגירת תיקים במשטרה בעילת "העדר אשמה", סגירת תיקים חשודים במשטרה בעילת "חוסר ראיות", הסדרים מותנים במשטרה, בקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה במשטרה ועוד.

המבקר אנגלמן ציין בדוח כי מומלץ שרשויות האכיפה והתביעה יפעלו לתיקון ליקויים המצביעים על חסמים במיצוי זכותם של חשודים ומתלוננים לערור על ההחלטה.

ייצור ביצים בישראל - יישום הרפורמה בלולי הטלה

מספר הביצים הממוצע במיוצר בישראל מידי שנה הוא 2.2 מיליארד הביצים.

94% מהמטילות בישראל משוכנות בלולי כלובים. מבקר המדינה בדק ומצא כי שיעור זה גדול במידה ניכרת משיעור המטילות המשוכנות בלולי כלובים במדינות האיחוד האירופי (48% כולן בלולים מועשרים) ומשיעורן בארצות הברית (70%).

בנוסף, 76% מכלל המטילות משוכנות בלולים ישנים שבהם המרווח למטילה הוא כ-400 סמ"ר בלבד, ו- 18% בלולי כלובים חדשים. זאת לעומת לולי כלובים מועשרים באירופה, שלגביהם התקן הוא 750 סמ"ר למטילה. מצב דברים זה אינו עולה בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור ומניעת מפגעים, בשיפור היעילות הכלכלית ורווחת העוף ובפיתוח יישובי הצפון.

הביצים הן מוצר יסוד הנתון בישראל לפיקוח מחירים, שאחת ממטרותיו היא להגן על הצרכן מפני עליות מחירים בלתי סבירות, מחיר הביצים בישראל לצרכן גבוה במידה ניכרת- 41%, ממחירן הממוצע במדינות ה-OECD ו-72% ממחירן בארצות הברית.

מבקר המדינה מצא כי באוגוסט 2021 לא היה רישיון עסק לכ-91% מהלולים בישראל. הדבר מעלה חשש כי מרבית ביצי המאכל מיוצרות בלולים שאינם עומדים בדרישות בסיסיות של סניטריות ובטיחות ביולוגית באופן שגורם לפגיעה ביכולת למנוע התפשטות מחלות של עופות, ובכך לשמור על בריאות הציבור והמטילות ולמנוע מפגעים. כמו כן, כשבע שנים לאחר המלצות צוות היגוי על עדכון התקנות לרישוי עסקים לצורך התאמתן לדרישות הווטרינריות העדכניות, טרם עודכנו הוראות הדין. בנוסף, אי-ההסכמות עם ארגוני המגדלים הביאו לכך שהחלטות הממשלה מהשנים 2007, 2010 ו-2021, שנועדו להביא לשדרוג לולי ההטלה, לא יושמו. הועלה כי הרפורמה בנושא זה ביישובי הצפון תושלם לכל המוקדם בשנת 2027.

בכל שנה מטופלות באזור מרום הגליל 30,000 טונות של זבל (17%) מכ-180,000 טונות הנוצרות בלולי ההטלה. יתר הזבל (כ-150,000 טונות) אינו מסולק כדין למתקני טיפול מורשים אלא מפוזר ללא תיאום עם הגורמים המוסמכים בשטחים הפתוחים במרחב הצפון. הפתרון המתוכנן להיות מיושם בקרוב ייתן מענה לכמחצית הכמות בלבד. יישומה של הרפורמה בכללותה נתון לסיכון, שכן קשיי היישום בנושא פינוי הפסולת מלולי ההטלה משפיעים על לוח הזמנים וקצב ההתקדמות ועלולים לסכל את מימוש הרפורמה.

שיעור התחלואה במחלות העופות הנפוצות בישראל, למעט הסלמונלה, בלולי הצפון גבוה במידה ניכרת משיעור התחלואה בלולים שביתר חלקי הארץ - 90% מלהקות המטילות שהיו נגועות במחלת ניוקאסל, 78% מהלהקות שהיו נגועות במיקופלסמה, 88% מהלהקות שהיו נגועות בברונכיט מידבקת, ו-100% מהלהקות שהיו נגועות בשפעת העופות מסוג H9 גודלו בלולי הצפון. מצב דברים זה משית על ענף ההטלה ועל הציבור (הנושא במחירי הביצים הגבוהים, כאמור לעיל), עלויות כלכליות נוספות, הנובעות מהצורך להשמיד להקות מטילות ולהשבית לולים. המחלות הזואונוטיות (העלולות לעבור לבני אדם), כמו שפעת העופות והסלמונלה, אף עלולות לפגוע בבריאות הציבור.

בדצמבר 2021 פרצה בישראל מגפת שפעת העופות המסוכנת גם לבני האדם. מקורה של השפעת היה, ככל הנראה, בעופות נודדים. בעקבות זאת השמיד משרד החקלאות כמיליון עופות בכל סוגי הלולים, ונעשה טיפול מונע במאות אנשים למניעת התפרצות המחלה בבני אדם. חוסר היכולת למנוע את התפשטות שפעת העופות בין הלולים הקיימים הבנויים בצפיפות, מנע בידוד יעיל של מוקד התפרצות וממחיש את החשש מפני פגיעה בבריאות הציבור.

המבקר אנגלמן ציין כי נוכח האיסור של האיחוד האירופי לפני עשור לגדל מטילות בלולים ישנים שבהם המרווח למטילה קטן מ- 750 סמ"ר, ונוכח עמדת משרד החקלאות שאימץ מגמה זו - מומלץ כי הוא יגבש תוכנית רב-שנתית למעבר ללולי הטלה שאינם לולי כלובים. מומלץ כי משרד החקלאות ומשרד האוצר יפעלו לקדם את יישומן של המלצות ה-OECD, הסכמות המשרדים והחלטת הממשלה, כדי להביא להוזלת מחיר הביצים בישראל, כך שיקטן הפער בינן ובין מחירן בארה"ב ובאירופה.

מרכיבי ביטחון ביישובי העימות בפיקודים המרחביים: אין מערכת תקשורת יעילה לרבש"צים

צה"ל באמצעות הפיקודים המרחביים (פקמ"רים) מופקד על ביטחונם והגנתם של כ-900,000 תושבים המתגוררים ב-399 יישובים השוכנים בסמוך לגבולות ובאזור יהודה ושומרון (איו"ש). בשנים 2017 עד 2021 הגדיל פקע"ר את נתח התקציב לשיקום וריענון מרכיבי הביטחון, אולם גודל התקציב עדיין קטן ממחצית התקציב הנדרש (נדרש כ-45 מיליון ש"ח) על פי הקביעה מ-2017. התקציב שפקע"ר, בשיתוף היחידה להתיישבות, מקצה לתחזוקת מרכיבי הביטחון השתנה במהלך השנים 2021-2015 ועומד על כ-82% בממוצע מהתקציב הנדרש (נדרש כ-57 מיליון ש"ח). כמו כן, מהשאלון שחולק לרבש"צים במסגרת הביקורת עלה כי קיימים פערים בכשירות במרכיבי ביטחון שונים ובהם גדר ביטחון, דרך ביטחון, תאורת ביטחון וביתן שומר.

בביקורת הקודמת עלה כי אי-מימושה של תוכנית פקע"ר מ-2012 הביאה לכך שהפערים במרכיבי הביטחון התעצמו, גם בשל היווצרות צרכים חדשים. לפיכך הומלץ כי על צה"ל ומשהב"ט, כל אחד בתחומו ובתיאום ביניהם, לגבש תוכנית לצמצום הפערים במרכיבי הביטחון. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה. פקע"ר אמנם גיבש תוכניות להשלמת הפערים, אולם מהתוכנית להשלמת הפערים במרכיבי הביטחון בכל הארץ אושר רק החלק הנוגע ליישובי הצפון בסכום של כ-54 מיליון ש"ח, ובפועל הוא תוקצב באופן חלקי בסכום של כ-34 מיליון ש"ח. כמו כן התוכנית לצמצום הפערים באיו"ש לא נדונה בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) ומשכך לא תוקצבה, אף שזהו האזור המאוים ביותר ויש בו פערים ניכרים במרכיבי הביטחון הנאמדים בכ-470 מיליון ש"ח.

בביקורת הקודמת נמצא כי פקע"ר סיפק ליישובים המסווגים כיישובי עימות 28% ו-63% מסך מכשירי "ברק כתום" ומכשירי קשר לתקשורת פנימית (בהתאמה) שהיה עליו לספק, ולא קבע לוח זמנים להשלמת ההספקה של מכשירים אלה. עוד עלה כי פקמ"ז ופד"ם חילקו ליישובים מכשירי קשר צבאיים אחרים, בלי שקבעו נהלים לחלוקה או שעשו בקרה על החלוקה, ובלי שדיווחו לפקע"ר על אופן חלוקת המכשירים. עקב כך לפקע"ר לא היה מידע מלא בדבר יכולת התקשורת של היישובים עם כוחות צה"ל. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן. על אף החשיבות הרבה במענה ההגנתי על יישובים לקיומן של רשתות קשר כחלק מתורת הגנת היישוב, לצה"ל אין תמונה אחידה וברורה בנוגע לפערים בחלוקת מכשירי "ברק כתום" ליישובים המסווגים על כל המשתמע מכך. עוד עלה כי פערי התקשורת מביאים לכך שהרבש"צים בוחרים להשתמש באמצעי קשר שאינם צבאיים ולא במערכת התקשורת שצה"ל רכש. כמו כן עלה שהנחיית מפקד פקע"ר בנוגע לחלוקת מכשירי קשר צבאיים סטנדרטיים ליישובי איו"ש כחלופה למכשירי "ברק כתום" לא מומשה, וכי חלופה זו אינה נותנת מענה מבצעי מלא היות וגם למכשירים אלו יש בעיות קליטה בחלק מאזורי איו"ש, ונוכח המגבלות הפיזיות של המכשיר הוא אינו נותן מענה זמין לרבש"צים.

בביקורת נמצאו פערי תקשורת במרחבים הפיקודיים: בצפון - בביקורת המעקב עלה כי המענה הקיים לקשר בין כוחות ההגנה ביישוב ובין כוחות צה"ל במרחב פצ"ן הוא חלקי ביותר, ואף הוחמר מאז הביקורת הקודמת נוכח השינוי בנוהלי השימוש במכשירי "ברק כתום" בזמן שגרה וללא חלופה ראויה המספקת מענה מידי בזמן חירום העלול להתרחש ללא התרעה מוקדמת. אמצעי התקשורת העיקרי בין הרבש"צים לכוחות צה"ל אינו צבאי, והוא עלול לקרוס בעת אירוע חירום.

פיקוד המרכז - בביקורת המעקב עלה כי קיימים פערי תקשורת בין כוחות צה"ל לבין כוחות ההגנה של היישובים באיו"ש, הנובעים מפערי קליטה ומחוסר במכשירי קשר. פערים אלו עלולים להוות כשל מבצעי חמור במערך ההגנה של יישובים אלו.

פיקוד הדרום - בביקורת המעקב עלה כי יש פערי כיסוי תקשורת במרחב פד"ם.

כלל הגזרות - בביקורת המעקב עלה כי הליקוי הנוגע לפריסת הממסרים תוקן במידה מועטה, ולמרות ההשקעה של צה"ל בהקמת תחנות ממסר חדשות בשנים 2017 עד 2020, בכלל הגזרות עדיין יש בעיות קליטה מהותיות. עוד עלה כי פעילות פקע"ר בחיזוק התקשורת הפנים-יישובית אינה נותנת מענה לבעיות התקשורת שמחוץ ליישובים. כמו כן, תמונת המצב העולה מן השאלון לרבש"צים מצביעה על קושי של קרוב למחצית מהרבש"צים לקיים תקשורת עם צה"ל ועם גורמי החירום ובהם משטרת ישראל באמצעות אמצעי הקשר שברשותם.

בביקורת הקודמת נמצא כי ב-35 מבין 47 מחלקות הגנת היישוב שנבדקו היה מחסור בציוד הנדרש, ובכלל זאת ביישובים בסיווג "קדמי". בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה רבה. מאז הביקורת האחרונה צומצם במידה רבה המחסור בציוד למחלקות הגנת היישוב. עם זאת, עלה כי מצאי הנשקים ביישובים במרחב פקמ"ז גבוה בכ-40% מהתקן וכי מצאי ציוד הלחימה מצביע על חוסר של כ-6% לעומת התקן. לפיכך על צה"ל לוודא את התאמת מצאי הנשקים לתקן הנדרש ולבחון את איסוף הנשקים העודפים מול התקן

המבקר אנגלמן ציין כי על צה"ל ומשהב"ט לפעול לתיקון הליקויים שלא תוקנו ואלו שעלו מאז פרסום הדוח הקודם, ובראשם מימוש מערכת תקשורת יעילה וזמינה לכל כוחות הגנת היישובים, וקידום הצעת המחליטים לתקצוב השלמת הפערים במרכיבי הביטחון ביישובי איו"ש, שהם המאוימים ביותר ועומדים בראש סדר העדיפויות המבצעי, הבאתה לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני ותקצובה בהתאם.