ועדת החינוך בראשות ח"כ יוסי שיין קיימה היום (שלישי) דיון בנושא הקמת אוניברסיטה בגליל, במסגרת ציון יום הגליל בכנסת.
שיין פתח את הדיון ואמר כי "יש הסכמה רחבה במערכת ההשכלה הגבוהה שהגיע הזמן להקים אוניברסיטה בגליל".
"אנחנו רוצים שתהיה שם מצוינות אקדמית ואיכות גבוהה מאד. אוניברסיטה בגליל צריכה לתת תנופה לכל האזור ולשנות את המשחק, בבחינת גיים צ'יינג'ר ממש. ב-2005, החליטה ממשלת שרון על הקמת אוניברסיטה בגליל והוקמה ועדה בראשות פרופ' צ'חנובר. באחרונה הוחלף היו"ר ועתה עומד בראשה פרופ' בני גייגר. צריך לתת לוועדה הזאת לעבוד".
מ"מ מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה מיכל נוימן, סיפרה כי הוועדה כבר התכנסה לדיון ראשון. "נשתדל לעמוד בלוחות הזמנים. הוועדה התבקשה להגיש המלצות בתוך שלושה חודשים".
יוזמת הדיון ח"כ יעל רון בן משה מכחול לבן הוסיפה כי "בעוד 25 שנים תמנה מדינת ישראל למעלה מ-15 מיליון אזרחים. זאת לא מדינה שיכולה להרשות לעצמה לחשוב במושגים של מדינה קטנה, כי זה יגרום לקריסת מערכות. אם 11 מיליון איש יגורו במרכז ורק מיליון וחצי איש יגורו בגליל, אנחנו נקרוס. כבר לפני עשור היינו צריכים להתכונן לכך אבל גם היום זה עוד אפשרי. יש להגדיל את תקציב ההשכלה הגבוהה כדי להקים אוניברסיטה חדשה ולא צריך לנגוס באוניברסיטאות הקיימות".
סמנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל חיים שולמן ציין כי הקמת אוניברסיטה חשובה - אך צריך לוודא שלא תפגע במוסדות האקדמיים הקיימים. "המודל צריך לבחון איך הוא לא פוגע במכללות שכבר קיימות בגליל. אני מבקש מהוועדה לפקח שמספר התקנים נשאר ואף גדל".
ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום ענה לו: "יש החושבים שאנחנו מתחרים אחד נגד השני, מכללת כנרת נגד מכללת צפת וכו', אך לא כך הדבר. כולנו מאוחדים בחזון של אוניברסיטה בגליל, שיש לדייק אותה. האוניברסיטה צריכה לקום ולפרוח ושלצד זה המכללות לא ירוקנו מתוכנן".
ח"כ שיין סיכם: "אני מתכוון לייחד חלק מדיוני ועדת המשנה להשכלה גבוהה בראשה אני עומד ולעקוב אחרי מה שעושה הוועדה בראשות פרופ' גייגר. אנחנו רוצים לדעת בדיוק מהם התקציבים המוקצים ומהם לוחות הזמנים הקונקרטיים. אנחנו מבקשים להבין מה המודל הנבחר על מנת שנוכל לתת תנופה".
יצוין כי לפני מספר חודשים ביצע המכון לחקר הגליל במכללה האקדמית גליל מערבי מחקר רב היקף בנושא שנידון בכנסת בו נכתב בין היתר כי "מאחר שבגליל המוסדות האקדמיים מרוחקים מאוד האחד מן השני, האפשרות המיטבית הינה להקים שלוש אוניברסיטאות נפרדות בגודל בינוני שאינן מתמחות בתחומי ההנדסה, ולכן תידרש בהן השקעה קטנה יחסית בהעברתן לסטטוס של אוניברסיטה. באוניברסיטאות אלו תחומי הלימוד יתפתחו בדומה למה שהתקיים באוניברסיטת חיפה (התפתחה ללא תחומי ההנדסה לאורך מסלול צמיחתה), והן יצמחו הדרגתית למוסדות שבהם ילמדו 6,000 סטודנטים בכל מוסד.
"ניתן להעריך שההוצאה התקציבית הנדרשת בהקמת שלוש אוניברסיטאות נפרדות תתבטא בשלב הראשון בכ- 1.7 אחוזים מהתקציב הכולל המוקצה על ידי הממשלה בישראל לצורכי תקצוב ההשכלה הגבוהה ובטווח הארוך תגיע לכ-2.5 אחוזים מתקציב כולל זה. אין ספק שהקמת שלוש אוניברסיטאות ברחבי צפון המדינה תקדם את מחוז הצפון בקצב מהיר ותתרום לפיתוח אזורי מואץ ולסגירת פערים בהשוואה למרכז הארץ".