הרב דניאל שילה
הרב דניאל שילה צילום: עצמי

לפני ימים מספר, נכנסו כוחות צה"ל לקבר יוסף בשכם ,כדי לשפצו אחר שהושחת. מפקד חטיבת בנימין פרסם מנשר לכוחותיו , בו ציין את מקומה של שכם בכניסת אברהם אבינו לארץ, ואת חשיבותו של קבר יוסף כמופיע בתנ"ך.

"ותהום כל העיר". המתנערים מכל דבר מורשת היסטורית דתית בנוגע לארץ –נרעשו. כאילו נכנס כאן מניע חדש אשר לא היה מעולם.

הפרופסור בני מוריס, שאיננו איש ימין, כותב בספרו 1948 אורות ראשית הציונות: "ציונים אלה הונעו מכח שני דחפים: כמיהה משיחית מדורי דורות...שנתקבעה בתפילה היהודית היום יומית, והאנטישמיות... בסידור התפילה מצויה מובאה מספר נחמיה: אַתָּה הוּא יְהוָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים...וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי לָתֵת לְזַרְעוֹ, וַתָּקֶם אֶת דְּבָרֶיךָ כִּי צַדִּיק אָתָּה".

זו מובאה אחת מני כמה, המצויות בסידור התפילה. בהיותי ילד בתל אביב בתקופת המנדט הבריטי, נלוויתי להורי כשהלכו לערבי שירה בציבור בבית ההסתדרות. מנחה הערב היה המלחין דניאל סמבורסקי. הוא הלחין את "זמר הפלוגות" ואת "באה מנוחה ליגע". בשירים שלימד, היו קטעים שהיום היו אולי מעוררים גל של מחאות.

כך שרנו: "מי לארץ מורשת דרכנו יחסום ויגדור!" "שלנו זאת היבשת, העמק ההר והים". "בארץ המובטחת תקענו היתד"

"הוי שמעי אדמת מורשת". "הארץ המובטחת" מי הבטיח? "אדמת מורשת" מי הוריש! "שלנו זאת היבשת". מי יעז לומר כך היום!

כבר בגן שרנו: "כל פרוטה שנכנסה אדמה גואלת". אחד האנשים שלמדנו להעריץ היה יהושע חנקין, אשר רכש אדמות רבות מידי הערבים. לא התביישו אז לקרוא לזה "גאולת קרקע". כאשר קרקע בארץ ישראל עוברת מידי זרים לידי יהודים, הרי זו "גאולה"! היום היה הדבר מוקע כ"גזענות".

כשהחלה תנועת ההתנחלות ביהודה ושומרון, בהובלת גוש אמונים, הייתה הנחיה של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל , שאין פוגעים בשום קרקע פרטית של ערבי. לכן כוונו ההתנחלויות הראשונות אל מקומות שהיו שטח ציבורי ברור.

תחנת הרכבת בסבסטיה, משטרת מסחה (אלקנה), משטרת נבי צאלח, (נוה צוף). קדומים קמה בשטח מחנה צבאי ירדני, וכך גם עפרה. פליאה אלבק ז"ל, שהייתה ממונה במשרד המשפטים על העניינים האזרחיים, ערכה סקר קרקעות מקיף, ובו ציינה איזו קרקע היא פרטית, ואיזו ממשלתית. על סמך סקר זה הוקמו עשרות יישובים ביהודה ושומרון.

ברוח הציונות המקורית, היו מתארים אותה כ"גואלת אדמות" וקוראים רחובות ויישובים על שמה. אולם, אחת מנשיאות בית המשפט העליון בעבר, התלוננה על כך שפליאה "מצאה דרך להפוך שטחים לאדמות מדינה". זו איפה "רוח המפקד" של בית המשפט העליון.

לפני עשרות שנים, נפגשנו חבורת צעירי מפד"ל, עם עזר וויצמן, לימים נשיא המדינה. הוא אמר כך: "כל הזכויות לערבים בארץ ישראל, שום זכות לערבים על ארץ ישראל". ברוח כזו חוקק חוק השבות. היום, ספק אם היה נחקק.

הנסיגה מרוח הציונות ואהבת הארץ, גורמת היום לסלידה מכל הסתמכות על מה שעורר את הציונות בראשיתה.

חשש כבד: הרפורמה המתוכננת במשרד החינוך ללימודי התנ"ך וההיסטוריה, תעצים את דלדולם.

ה"עגלה מלאה", אך המטען מוחלף מדי פעם. יש לשוב ולהזכיר לעם היהודי: "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור" .