כנס דיגיטלי של ארגון "קדמה - התיישבות צעירים" בנושא חוסן קהילתי בישובים בגבולות המדינה התקיים אתמול (רביעי).
הכנס ביקש לשים במרכז השיח את הצורך הדחוף של מדינת ישראל בהנעת כמה שיותר צעירים אל גבולותיה של מדינת ישראל מתוך הבנה שעתידם של הגבולות ייקבע על ידי הזרמת דם חדש ליישובים צמודי הגדר, שהם הקו האזרחי האחרון של הגבולות הישראליים.
הכנס התקיים בהשתתפות שר החקלאות הנגב והגליל עודד פורר, חברי הכנסת רם שפע, עמיחי שיקלי ואופיר סופר, יו"ר החטיבה להתיישבות ישי מרלינג, אסנת קמחי סמנכ"לית לענייני הכפר במשרד השיכון, סיוון להבי משנה למנכ"ל משרד הפנים, דר' מוטי פרידמן מנהל מכון קק"ל לחקר ההתיישבות והציונות, פרופסור אבי בראלי ראש מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות וחברי המועצה הציבורית של "קדמה": פנחס ולרשטיין, ליאורה טושינסקי, רננה יעקב ותירא-אל כהן, מנכ"לית ומייסדת "קדמה - התיישבות צעירים".
השר עודד פורר אמר כי "הכניסה של צעירים ליישובים צמודי גדר היא דרמטית בכדי שהחקלאות, שחשובה במיוחד באזורים אלו, תישאר שם. עיקר החקלאות של מדינת ישראל בנגב ובגליל, אנחנו רוצים לפזר את האוכלוסייה באזורים אלו. הצעירים הם העתיד של האזורים האלו ללא ספק. אני מאמין בחיזוק העשיה של ארגוני צעירים, ועשיתי מהלכים כדי לתת ביטחון תקציבי לארגונים כדי שיוכלו לעסוק בתכנון ארוך טווח לחיזוק הצעירים בחקלאות. אנחנו רוצים לחשוף כמה שיותר צעירים להזדמנות שבחקלאות ובהתיישבות".
ח"כ עמיחי שיקלי שהשתתף גם הוא בכנס אמר בין היתר כי "ברוב המקומות שבהם מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים אלה מקומות שיש בהם מחסור בהתיישבות יהודית. המדינה צריכה לשרת את האינטרס הציוני ולעודד אקטיבית צעירים להצטרף להתיישבות בגבולות. המאבק על ארץ ישראל לא תם, וכי ארגון כמו קדמה הוא קריטי, אחרת מדינת ישראל תישאר מדינת כביש שש".
ח"כ רם שפע אמר כי "יש אתגר גדול להביא צעירים להתיישבות בנגב ובגליל, זהו יעד חשוב. בעוטף עזה החקלאים חורשים באדמה כדי לוודא שיש טווח ביטחון מספיק גדול. המדינה שלחה אנשים לגבול הצפון מסיבות ציוניות כי אם הם לא התיישבו שם ישבו אחרים. המדינה לא מספיק משקיעה באנשים האלו, ההתיישבות הפכה למובנת מאליה. הקואליציה לא מבינה את החשיבות להשקיע תקציב נוסף כדי לחזק את היישובים האלו. המדינה לא עוסקת מספיק כדי לעודד את את ההתיישבות שם. אנחנו מתעסקים בעוד מיליון אנשים בהייטק, אבל הם בעיקר בגוש דן וככה אנחנו מזניחים את הפריפריה".
ח"כ אופיר סופר הדגיש "בשנה האחרונה מתבררת המשמעות של החזקת השטחים, בין בחקלאות ובין בהתיישבות. יש משמעות קריטית לתפיסת קרקע. צריך להמשיך ולפתח את המרחב של יישובי הגבול".
ישי מרלינג, יו"ר החטיבה להתייישבות: "אנחנו ברבע השלישי של הקמת המדינה, האתגרים הם רבים. צריך להדגיש בחזון את ייהוד הגליל וחיזוק ההתיישבות שם".
סיוון להבי, משנה למנכ"ל משרד הפנים: "משרד הפנים מפנה את משאביו לפריפריה וליישובי הגבול. קידמנו החלטות ממשלה לטובת יישובים סמוכי גדר. החסם הוא נושא הדיור. אין בתים לאכלוס משפחות צעירות".
אסנת קמחי, סמנכ"לית לענייני הכפר, משרד השיכון: "ההתיישבות הכפרית היא קודם כל ערכית, מעבר לבתים ולאנשים. המגזר הכפרי במתקפה. היום אחרי הקורונה, יש גל אדיר של הצטרפות ליישובים בזכות החינוך ואיכות החיים. המגזר הכפרי בעצמו חוסם את התפתחותו, כאשר יישובים מזדקנים וחוששים לגדול".
תירא-אל כהן, מנכ"לית ומייסדת "קדמה - התיישבות צעירים" הודתה למשתתפים וסיכמה: "אני שמחה שהכנס הוציא בשורה של אחדות בין חברי כנסת מגוונים לבין הפקידות המקצועית בתחום ההתיישבות שהסכימו כי יש לחזק את המגמה של התיישבות צעירים בגבולות המדינה. אנו מתעתדים להפוך את הכנס לאירוע שנתי בו נוודא כי הממשלה אכן ממשיכה להצמיח את היישובים בגבולות המדינה".