אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: iStock

עם עורך הדין ד"ר חיים שטנגר שוחחנו על סוגיה שממעטים לעסוק בה למרות שצריכים לעסוק בה, סוגיית הצוואות.

"כמעט תשעים אחוז מהאנשים בבריטניה עושים צוואות", מציין עו"ד שטגנר, מומחה מזה שנים לסוגיית הצוואות, ומציין את הפער לעומת המתרחש בישראל, בה רבים חוששים מהעיסוק בצוואות על אף הבנת חשיבותן.

סעיפים רבים כרוכים בכתיבת צוואה על מנת שזו אכן תמנע מריבות ומאבקים בין היורשים. בשיחה עם שטנגר הוא מעלה את סוגיית הצוואות ההדדיות שבני זוג כותבים זה לזה. בצוואה שכזו כל אחד מבני הזוג מבהיר כי רכושו יעבור לבן הזוג במידה והוא יילך לעולמו ראשון וכי רכושם של השניים יעבור הלאה ליורשיהם המשותפים בהגדרת יורש אחר יורש. במקרה שכזה עולה השאלה אם יכול בן הזוג שנותר בחיים לשנות את הצוואה במידה ונישא נישואים נוספים.

"המחוקק קובע שאדם יכול לחזור בו מהצוואה, אבל מכיוון שנעשתה צוואה הדדית, כלומר שהן מסתמכות זו על זו, כל עוד שניהם בחיים יכול בן הזוג לחזור בו מהצוואה לאחר שיודיע לבן הזוג שהוא מתכוון לחזור בו מצוואתו, אבל לאחר המוות כשבין הזוג כבר איננו לא ניתן לחזור בו". במציאות שכזו, אומר שטנגר, על המבקש לשנות את הצוואה להשיב את הרכוש שקיבל מהמנוח לעיזבון לטובת הבנים היורשים.

שטנגר מציין מורכבויות נוספות הגזרות מסעיפי יורש אחר יורש. בין השאר הוא מזכיר את ההגבלה על בן הזוג שלא יוכל לבזבז את הרכוש עד תומו ולא יוכל גם להדיר את הילדים מהירושה. "המדקדקים עוד יותר עושים מגבלות ומבהירים שבן הזוג לא יוכל לבזבז אלא רק לצורכי בית אבות. כלומר שאם יש דירה שהיא הנכס היקר, נותנים בצוואה הוראה דווקנית שבן הזוג לא יוכל למכור את הנכס אלא רק לצרכיהם שלהם כדי לעבור לבית אבו וכו'".

עו"ד שטנגר מספר על הצורך בעריכת צוואות כחובה אלמנטארית שרק היא תוכל למנוע מחלוקות ומריבות בקרב היורשים לאחר מאה ועשרים. "אנחנו רואים את הדברים מעשה יום ביומו. זה דבר אלמנטרי לעשות צוואה גם אם קשה לאנשים להתמודד עם זה, כמו הצורך ייפוי כוח בחיים למצב של שכיב מרע וכו'".