לפני כמה שנים זכינו לביקור מיוחד והיסטורי של אלי ויזל ז"ל. אלי התקבל בבודפשט בכבוד מלכים, הפרלמנט ההונגרי עשה אירוע מיוחד לכבודו בבית הפרלמנט, ובנוסף לזה היו עוד אירועים מאוד מיוחדים של הקהילה. הביקור שלו עורר את כולם ונתן להם גאווה יהודית מיוחדת.
בין סיפורי חייו המרתקים של אלי, ישנו אחד שהוביל אותו לעשות מעשה אמיץ ומהותי במיוחד בחייו: אלי נולד בסיגט וגדל בבית של חסידי ויזניץ, אך לאחר כל הטרגדיות והזוועות שחווה בשואה, הגיע למצב שהוא עזב את דרך אבותיו. היה לו קשה עם שמירת המצוות, ואלי הצהיר שהוא לא יתחתן לעולם. הוא לא רוצה להביא ילדים לעולם כזה אכזר - יגיעו לפה ילדים, ומי יודע מה יעלה בגורלם?...
עד שאלי פגש את הרבי מליובאוויטש. בראשית הפגישה האישית בחדרו של הרבי, הצהיר אלי: "אני חסיד ויזניץ". במילים אחרות, ניסה בדיפלומטיות לרמוז לרבי: אתה רבי של חב"ד - ליובאוויטש, אבל אני ויזניץ, אותי אתה לא תצליח לקרב. הרבי חייך אליו, ואמר לו: אלי, הכי חשוב זה שאתה יהודי ואתה גם חסיד.
שנה לאחר מכן, הגיע אלי ויזל להקפות של שמחת תורה בבית מדרשו של הרבי ב-770. השמחה שהייתה שם הייתה אדירה, שאי אפשר לתאר. כשהתקרב אלי אל הבמה שעמד עליה הרבי ועודד את השירה, חייך אליו הרבי ואמר לו: הו! אני רואה שחסיד ויזניץ הגיע לליובאוויטש. אז אלי אמר לו: עכשיו אני בליובאוויטש, ואני עושה מה שאתם עושים כאן. אז הרבי אמר לו: תגיד לי, אתם בויזניץ שותים לחיים? אלי ענה: בוודאי! אמר לו הרבי: אז אם כך בוא נשתה לחיים.
הרבי פנה למזכיר שלו וביקש שימזוג לאלי כוסית לחיים. כשקיבל אלי את כוסית הלחיים, אמר לרבי: אבל אצלינו בויזניץ נהוג לא לשתות לבד, אני רוצה לשתות לחיים ביחד עם הרבי. הרבי ענה לו: בוודאי. המזכיר מגז כוסית גם לרבי, ושניהם שתו לחיים. אמר הרבי לאלי: אתם שותים רק כוסית אחת וזהו בויזניץ? אלי השיב מיד: לא מה פתאום, אנחנו שותים כמו שצריך... לאחר שאמרו שוב לחיים, שאל הרבי: אצלכם בויזניץ מפסיקים באמצע או שממשיכים עד הסוף? אלי ענה: ממשיכים עד הסוף...
לאחר כוסית נוספת, כשהמשקה עורר את ליבו של אלי כמו שצריך, אמר לו הרבי: אני רוצה לברך אותך. שאל אלי: במה תברך אותי רבי? הרב השיב: אני רוצה לברך אותך, שעם כל מה שעברת, עם כל הקשיים והטרגדיות, שהקדוש ברוך הוא יתן לך כוח שתוכל להתחיל התחלות חדשות בחיים שלך. אלי ענה: אמן.
זו הייתה השראה כל כך חזקה סיפר אלי, שגרמה לי לשנות את החלטתי, והקמתי בית בישראל. התחתנתי, נולד לי ילד, וקראתי לו אלישע, על שם הסבא שלי. ההשראה הזו לימדה אותי שאדם צריך כל הזמן לראות איך הוא הולך קדימה, איך הוא מתקדם איך הוא מתחיל התחלות חדשות, עם כל הקשיים שהיו לו בעבר.
בפרק שלישי במסכת אבות, אנו קוראים את המשנה המפורסמת: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון". יש בזה הרבה פירושים, על פי הפשט ועל פי הסוד. אחד הפירושים המיוחדים אומר: כל אדם צריך לזכור "מאין בא" - את מסורת אבותיו, את הבית שהוא ספג בו את החינוך הטוב ואת כל הדברים הטובים. 'ולאן אתה הולך' - גם אם בדרך חווינו קשיים וכל מיני אתגרים, צריך כל הזמן לזכור ללכת להתחלות חדשות, מה שעבר עבר!
אנחנו צריכים ללכת כל הזמן קדימה, ולהתמיד בזה. לעומת המלאכים שנקראים "עומדים", בני האדם נקראים "מהלכים" - הם כל הזמן מתקדמים מדרגה לדרגה. יהי רצון שנהיה בבחינת 'מהלכים', נשאף ונתקדם תמיד, ונזכה להביא את הגאולה האמיתית והשלימה, שתבוא תכף ומיד ממש.
שבת שלום,
הרב שמואל רסקין
בית חב"ד קרן אור בודפשט