על משמעות החלטת בית המשפט שלא לאפשר לפרקליטות לתקן את כתב האישום נגד ראש הממשלה שלעבר נתניהו, שוחחנו עם עורך הדין אייל בסרגליק, מומחה בעבירות צווארון לבן והדין הפלילי, יו"ר הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין.
בעיני בסרגליק מדובר במכה לא פשוטה לפרקליטות ולהערכתו ראוי לסגור את התיק לטובת השבת אמון הציבור במערכת. כדי להבין את המשמעות הוא מתמצת את ההתנהלות המשפטית בתיק 4000 עד כה.
עו"ד בסרגליק מתאר מה אמור להביא את הפרקליטות למסקנה שנכון להגי כתב אישום על פי חומר הראיות שהגיעו אליה מהמשטרה. במקרה זה מדובר בחומרים שכללו גם איכוני ולאחר שימוע הוחלט על הגשת כתב האישום בנושא הסיקור החיובי שלכאורה קיבל נתניהו, וזאת כאשר חלק ניכר מהבסיס להחלטה הוא עדי המדינה ניר חפץ ושלמה פילבר.
"פילבר סיפק מספר גרסאות שבגרסה האופטימאלית שלו, מבחינתה של הפרקליטות, הוא טוען שהבין מתנועת היד של נתניהו שההנחיה היא להקל עם אלוביץ'. הוא סתר זאת בחקירה הנגדית, אבל היה ברור שבחקירה הנגדית של סנגורי נתניהו רואים כיצד פילבר הולך בתפר שבין החשש מכתב אישום שיוגש נגדו אם יחרוג מטובת ההנאה שקיבל עבור עדותו כעד מדינה, ומנגד הוא לא חושב שהפרקליטות צודקת ומה שנעשה תקין", אומר בסרגליק וממשיך:
"פילבר אומר שהייתה פגישת הנחיה עם אותה תנועת יד. מגיע סנגורו של נתניהו והציג שעובדתית ראייתי, על בסיס חומר שהיה בידי הפרקליטות, לא יכולה הייתה להיות פגישת הנחיה על פי איכוני הטלפונים. הפרקליטות ביקשה בקשה שלרוב מתקבלת בתיקי צווארון לבן כי לרוב מדובר בבקשה טכנית שאומרת ששכחנו עד כזה או אחר ואנחנו רוצים להוסיף אותו, או שיש עד שהוסדרו ענייניו בהסדר טיעון ואנחנו רוצים לצרף אותו, אבל המקרה הזה הוא לא המקרה. כאן אומרת הפרקליטות שאחרי שראתה מה אומר פילבר בחקירה הנגדית היא רוצה לתקן את המסד העובדתי ולתקן את כתב האישום. בית המשפט אמר לפרקליטות בדעה נחרצת של שלושת השופטים שהבקשה לא מתבססת על משהו שנשמט אלא על רצון לתקן מסד עובדתי בגלל שהעד שלכם נתן תשובות שסותרות את כתב האישום".
בסרגליק קובע כי "אין פסק דין של בית המשפט העליון שמאפשר תיקון שכזה". לדבריו אין תקדים למצב בו יאפשרו לפרקליטות לתקן תיקונים בתואנה שכזו, שכן המשמעות היא החזרה אחורה של המשפט כולו על מצעד העדים שבו, ישונו גם המועדים הרשומים וכך גם החקירות שכבר בוצעו רק משום שהדברים לא מסתדרים לפרקליטות.
עוד הוא מציין כי בקשת הפרקליטות לתיקון כתב האישום אינה נסמכת על גרסה עובדתית של פילבר אלא סותרת את עדות עד המדינה שלהם, והשופטים מבקשים להבין איך קורה ששוב ושוב הפרקליטות טוענת לטעות.
עם זאת לטעמו של עו"ד בסרגליק עדיין יש פער בין המציאות העכשווית לטענה לפיה התיק קרס. "ראשית כי תיק נבחן בהחלטה שיפוטית סופית שתקבע מה התוצאה אלא אם כן מגיעים להסדר טיעון. מעבר לכך היו עדים שהפרקליטות לא הצליחה איתם, החל מאילן ישועה שסיפר שנהג כך עם כל צמרת השלטון ואף אחד לא העמיד אותו לדין על כך, ניר חפץ סיפק בעיקר רכילות וסיפר על איומים שעבר, פילבר מעיד עדות שלא מספקת לפרקליטות את מה שרצתה ובאו עדים רגולטוריים חיצוניים שהעידו שהדברים היו מאושרים גם ללא נתניהו. עכשיו צריך לחשוב. לו הייתי ההגנה הייתי מאתגר את בית המשפט וטוען שאין קייס וקובע שלאור כל העדויות אין סיכוי להרשעה ומאתגר את השופטים לקבל החלטת ביניים שתועיל כך או כך להגנה, כי אם היא תסגור את התיק מה טוב ואם לא הדברים יתנהלו כשיש בקיעים בטענת הפרקליטות שמשדרת מעט היסטריה. היא עשתה השלמות חקירה לא בשלב המתאים ולא מצאה שום דבר. זה נראה מאוד לא תקין וכל פעם יש מקצה תיקונים".
על הטענה לפיה הרשלנות בה הוכן התיק מלמדת על מגמתיות פוליטית נגד נתניהו, אומר בסרגליק כי "כשנתניהו תקף את מערכת שלטון החוק, בא אלשייך וטען שהוא בדק כל ראיה, מה שהיה מפתיע כי זה לא תפקידו כמפכ"ל, מנדלבליט אמר שהוא אישר כל פרט וראינו שהאישורים לא היו תקינים, ראינו שאיפשרו לפילבר להיות עד מדינה בניגוד לחוק יסוד וראינו שלא היו אישורים תקינים בשום פרמטר. אני לא קורא לזה התנהלות זדונית כי אני מכיר את הפרקליטות אבל זו לא הפרקליטות שהכרתי. זו פרקליטות שהפכה לפוליטית ויותר מהכול, האיכונים היו בידי המשטרה והפרקליטות וכל מתמחה זוטר יכול היה לבדוק אותם ולהבין את המשמעות. בעניין אילן ישועה שלא בדקו את הטלפון וגרמו לעיכוב גדול במשפט, זה גורם הרבה מאוד נזק".
לנוכח כל זאת "ההצעה שלי למען החזרת אמון הציבור בפרקליטות ובמשטרה שנפגעה, גם בעקבות דבריו של שי ניצן שאמר ש'נרדוף אתכם' והעובדה שהציבו עד מדינה שהוא נאשם פוטנציאלי מהשורה הראשונה, מה שלא פגשתי במשך עשרים שנה שאני עוסק בתיקים שכאלה, לכן הייתי עושה רוויזיה ובוחן מחדש את תיק 4000, מה שבינתיים אני לא אומר על תיק אלף".