כבר תקופה ארוכה ברור לחברי הקואליציה שהחוליה החלשה בה היא מפלגת ימינה. אלא שאירועי השבוע האחרון, שכללו שורה של עזיבות, רק זעזעו יותר את המפלגה, ובהתאם לכך את הקואליציה כולה. רצף הנטישות החל בדובר המפלגה, עובד פרל, שעזב את תפקידו ביום חמישי שעבר. אחריו, בשעות הבוקר של יום שישי, הודיעה היועצת המדינית של ראש הממשלה בנט, שמרית מאיר, על פרישתה מהתפקיד. כמה שעות מאוחר יותר, זמן קצר לפני כניסת השבת, יצאה ההודעה הדרמטית ביותר: השר מתן כהנא מתפטר מתפקידו כשר הדתות על מנת לחזור לכנסת, במקומו של ח"כ יום טוב כלפון, שכיהן במסגרת החוק הנורווגי.
התפטרותה של מאיר לא הייתה מכה קלה בכנף עבור בנט, שכן היא הייתה הדמות הדומיננטית ביותר בלשכה מאז כניסתו לתפקיד. במכתב ההתפטרות הרשמי כתבה מאיר כי הסיבה לפרישתה היא ש"שורת המשימות הארוכה שהטלת עליי חייבה הקרבה ניכרת בחיי האישיים". אלא שהסיבה האמיתית לעזיבה היא מחלוקות ענק בתוך הלשכה, ואף עם חברי מפלגת ימינה, שהרגישו שמאיר מושכת את בנט לאגפים שמאליים במפה הפוליטית, מה שמעמיד אותם פעם אחר פעם בקשיים אידיאולוגיים וגם מייצר נזק אלקטורלי.
מאיר הייתה אחת הגורמים המרכזיים בסביבתו של בנט שהובילה להקמת הממשלה עם רע"ם, והיא גם זו שאחראית על הנאום שבו כינה בנט את יהודה ושומרון "הגדה המערבית". בנוסף, כבר חודשים רבים נטען כלפי מאיר שהיא חרגה רבות מתפקידה כיועצת המדינית והפכה למעין יועצת אסטרטגית שקידמה את התפיסה שימינה צריכה לפנות לקהלים חדשים, כי בימין אין למפלגה מקום יותר.
כל הדברים הללו הובילו לכך שבתוך המפלגה עלו דרישות נרחבות לצמצום השפעתה, וגם שאר אנשי לשכת ראש הממשלה, ובראשם ראש הסגל של משרד ראש הממשלה טל גן צבי ומזכיר הממשלה שלום שלמה, הצטרפו לדרישות אלה. בסוף, לאחר המלחמות בתוך הלשכה לצמצום השפעתה, החליטה מאיר לעזוב את תפקידה.
אלא שבעוד המערכת הפוליטית מנסה להבין את משמעות עזיבתה של מאיר, הגיעה הודעת ימינה על חזרת מתן כהנא לכנסת, ולמעשה הדחתו של ח"כ יום טוב כלפון מכהונתו. האירוע הזה כבר היה אחד יותר מדי, שכן כלפון הוא חבר הכנסת השלישי בימינה שמסיים את תפקידו בשבועות האחרונים. קדמו לו ח"כ שיקלי שהודח מימינה וח"כ סילמן שפרשה מהקואליציה. כלפון, כך אומרים מקורביו, לא פרש מהמפלגה עד כה.
רמזים להודעה הדרמטית של ימינה היה אפשר למצוא מספר שעות קודם לכן בחשבון הפייסבוק של כלפון. בפוסט, שבאותן שעות הקשרו לא היה ברור, כתב כלפון כי בשבוע האחרון הוא נפל "קורבן למסע הכפשות ארסי שכלל הפצת שקרים עליי, קללות ומה לא". בהמשך אותו פוסט הסביר כלפון מדוע הוא נשאר נאמן לממשלת בנט למרות שזו "אינה קואליציית החלומות שלי", כדבריו. שעה לפני שבת, כאמור, הפוסט הוכנס לקונטקסט המתאים.
מחליפים ברווז בשועל
שורה של ספקולציות וגרסאות התרוצצו בשבוע אחרון מאחורי המהלך של ימינה, ורבים במערכת הפוליטית שדיברו עם 'בשבע' בשבוע האחרון מתקשים להבין מהו ההיגיון שעומד מאחורי המהלך. כלפון, כח"כ נורווגי, אינו יכול לאיים על הממשלה והקואליציה יתר על המידה, לאור העובדה שניתן להדיח אותו מתפקידו.
באופן רשמי הוציאה ימינה הודעת תודה לכלפון על תפקודו כחבר מטעם המפלגה ועל כך שהיה נאמן לה לאורך הדרך. גם בריאיון שנתן השבוע לחדשות 12 המשיך כלפון באותו קו ואמר שלא היה בכוונתו לערוק, ושבנט אמר לו בשיחה ביום חמישי שעבר כשהודיע לו על המהלך כי "תיק המודיעין עליו ריק".
אלא שבמקביל לכך יצאו התדרוכים על הצבעותיו של כלפון ביום רביעי האחרון, שבו נעדר ממספר הצבעות של הקואליציה, אשר רמזו על כך שהוא עומד להיות הפורש הבא מימינה. מי שהפך את התדרוכים הללו לגלויים הוא יו"ר הקואליציה החדש, ח"כ בועז טופורובסקי מיש עתיד. בריאיון שנתן לערוץ הכנסת ביום שלישי בערב אמר טופורבסקי כי כלפון "לא ענה לטלפון במהלך יום רביעי ונעדר לא מהצבעה אחת ולא משתיים. כבר במהלך ההצבעות עדכנתי את ראש הממשלה שיש בעיה עם כלפון". כלפון טען מאוחר יותר ביום שלישי כי כל ההצבעות שמהן נעדר ביום רביעי היו בתיאום עם הסיעה.
בימינה ממשיכים בקו הרשמי גם בשיחות הסגורות שמתקיימות בימים האחרונים, ולפי דבריהם כלל לא היה חשש שכלפון יערוק מהמפלגה. "כל האירוע הזה נבע מסיבה אחת בלבד", אומרים גורמים בכירים בימינה ל'בשבע', "זה לא סוד שהיו המון ביקורות בתוך המפלגה על כך שראש הממשלה הזניח את הזירה הפוליטית, והוא די איבד את המפלגה. כולם זוכרים את ההדלפה שיצאה מאחת השיחות עם הח"כים אחרי הפרישה של סילמן. הרי הח"כים אמרו לבנט שהוא נטש אותם במערכה, ובזמן שהם נאלצים לספוג את כל המתקפות עליהם הוא הולך למסעות מדיניים. אז בנט הקשיב והבין שהוא צריך להשקיע יותר בתוך הכנסת. זאת הסיבה היחידה שהיה צריך להחזיר את מתן כהנא לכנסת".
איך בדיוק החזרה של כהנא תסייע לכך? הרי לפי העמדה הרשמית של המפלגה, כלפון לא בדיוק היה החוליה החלשה לקראת עריקה.
"נכון. אבל צריך לזכור מי הם הח"כים של המפלגה שנותרו בכנסת. לא מדובר בשועלי קרבות פוליטיים ותיקים. אלה ח"כים חדשים שלא נמצאים שנה בכנסת, שגם אין ביניהם דבק חזק שמחבר ביניהם בדמות הליכה משותפת במשך שנים. הם לא תמיד יודעים איך להתמודד עם גל המתקפות האגרסיבי עליהם, והם מתקשים להצביע נגד האידיאולוגיה שלהם".
ואיך כהנא פותר את הבעיה הזאת? הרי גם הוא ח"כ חדש יחסית, שנכנס לכנסת לראשונה רק בתחילת סבבי הבחירות.
"זה נכון שגם למתן אין ותק כמו לבנט או לאיילת, אבל הוא כיום האדם הכי מקורב לראש הממשלה במפלגה, ומאז ומעולם נחשב לאחד מבחירי ימינה. המחשבה היא שהוא יצליח לייצב את המערכת ולספק לבנט שליטה על הנעשה בכנסת".
כאמור, גם כלפון, בדברים הפומביים שהוא אומר מאז ההדחה, מתיישר עם הקו הרשמי שמציגה ימינה, אלא שמקורביו אומרים דברים אחרים לגמרי. "בסוף הסיבה שהעיפו אותו מהכנסת היא שהם פחדו שהוא יצביע נגדם", אומרים גורמים בסביבת כלפון. "זה לא מאוד רציונלי, וכולם יודעים את זה, כי כח"כ נורווגי, איזה אינטרס בדיוק יש לו להצביע נגד הקואליציה? הרי ברגע שהוא יעשה את זה אפשר להעיף אותו. ח"כים נורווגיים הם הכי נאמנים שיש, בגלל שהם תלויים כל כך במפלגה, ויום טוב היה נאמן לקואליציה גם כשהיה לו קשה מאוד עם זה".
בסוף בסביבת ימינה אומרים שלא הדיחו את כלפון בגלל שחששו שיערוק.
"הם יכולים למכור איזה לוקש שהם רוצים. בפועל הם הפכו לפרנואידים והגיעו למצב שכל מי שהתעטש לידם הפך לחשוד בעריקה. בסוף אנחנו רואים את הקמפיין שנעשה נגד יום טוב בשבוע האחרון, דיבורים על כך שהוא לא נאמן לקואליציה וכן הלאה. למה אתה חושב שהוא הוציא את הפוסט ההוא ביום שישי? בדיוק בשביל לענות על הדברים הללו".
בסביבת כלפון מספרים שחבר הכנסת לשעבר כועס מאוד על המפלגה, במיוחד על ההתנהלות שלה. "יום טוב הקריב הרבה בשביל המפלגה. את כל המעמד שלו בחברה הוא הקריב. הרי הוא זכה לכינוי הכי מעליב שיכול להיות: ג'וב טוב כלפון. אנשים חשבו שהוא שם בשביל התפקיד והמשכורת, וזה למרות שכעו"ד מחוץ לכנסת הוא הרוויח הרבה יותר. בימינה ידעו את כל זה, נתנו לו להגן עליהם מעל כל במה - ובסוף זרקו אותו. מה הפלא שהוא לא הגיע לפגישה של בנט עם עולים מצרפת?" אומרים הגורמים.
"זה לא רק ההתנהלות מול יום טוב עצמו", אומרים גורמים המעורים בפרטים, "זה גם הצוות שמקיף אותו. המקרה הכי בולט זה ג'רמי סלטן. הוא זה שניהל את כל האגף האנגלוסקסי של המפלגה, והוא היה אחד העוזרים של יום טוב בכנסת. בבחירות הוא מוקם במקום ה־15 ברשימה. הוא מלווה את בנט ושקד בכל ארבעת הסבבים ולכולם ברור שהוא נאמן למפלגה לחלוטין. ברגע שהדיחו את יום טוב, גם הוא פוטר. אבל החלק המקומם ביותר הוא שעד הזמן שבו אנחנו מדברים, אף אחד מאנשי ימינה לא דיבר איתו בכלל. לא הרים טלפון לשאול מה שלומו. זה לא רק הפרת בחירות לבוחרים, זה כבר פשוט לא להיות בן אדם כלפי האנשים שליוו אותך לאורך כל הדרך".
איך אתה מסביר את ההתנהלות הזאת?
"אובדן עשתונות מוחלט. ככה מתנהגים רק מי שמפחדים מהצל של עצמם. תסתכל על ההדחה של עידית מוועדת הכנסת שנעשתה בשתיים בלילה ביום שני, כאשר טופורובסקי הוא בכלל זה שמכריז על כך בכנסת מתוך תקווה שאיש לא ישים לב. הרי טופורובסקי הוא לא חבר ימינה ולא יו"ר הועדה. זה ניר אורבך. ככה מתנהגים רק מי שמפחדים ויודעים שהם מתנהלים לא כשורה".
בידיים של בני
התפרקותה המתרחבת והולכת של מפלגתו של ראש הממשלה היא האירוע המרכזי שעליו כולם מדברים בכנסת, אך יחד עם זה, כל הגורמים השונים חוששים להתראיין בשמם. "זאת חבית חומר נפץ. כולם יודעים שהמצב במפלגה עלול לצאת משליטה בכל רגע", אומרים גורמים בימינה.
יש עוד דבר כזה בכלל, סיעת ימינה?
"זאת שאלה מעולה, שצריך לשאול אותה על המפלגה כולה. זה הרבה מעבר לכנסת. ראשי המטות של המפלגה הזאת עזבו אותה. אין לה שטח בכלל. כמעט כל מי שנמצא שם היום לא רוצה להיות במפלגה. אין שם מלחמה על האנשים. מבין כל התיאוריות למה כלפון הודח, היחידה שיש בה טיפת היגיון ואחיזה במציאות היא דרישה של רע"ם להדיח אותו בגלל שעלה להר הבית, תמורת הישארותם בקואליציה. לכל שאר הספקולציות אין שום היגיון. כשווליד טאהא צייץ את זה, הוא לא המציא הישג בשביל שיהיה לו מה להציג לציבור שלו. זה כנראה מה שאכן קרה. וכשזה המצב, וראש הממשלה נכנע לדרישה כזו, להעיף ח"כ שלו מהכנסת - איך אפשר לומר שהמפלגה הזאת עוד קיימת?"
בימינה דוחים מכול וכול את הטענות שהעלה וליד טאהא, על כך שכלפון הודח לבקשתם. "תיאורטית הכול יכול להיות, אבל בפועל אף אחד במפלגה לא מכיר סיפור כזה. זה גם לא מה שנאמר ליום טוב. הסיבה להדחתו הייתה הרצון של ראש הממשלה להשיג יותר שליטה בכנסת", אומר גורם בכיר בימינה.
קשה להתעלם מהעובדה שהמפלגה מתפרקת. כלפון הוא הח"כ השלישי שעוזב בצורה כזאת או אחרת תוך חודש וחצי.
"אני לא אשקר לך - המצב לא פשוט. יש בעיה בתחזוק הפוליטי של הממשלה, ובנט אמר את זה בעצמו. מה שכן, הוא התייצב מעט. אחרי שעידית פרשה המחשבה במפלגה הייתה שעוד רגע הכול מתפרק. בסוף הגל ההוא חלף וכולם נשארו חלק מהסיעה".
מה גרם לזה?
"ההבנה של כל מי שרצה לפרוש שאין לו לאן ללכת. אין לו הצעות טובות בחוץ, ולכן הוא חייב להישאר חלק מימינה. זה לא אומר שלא צריך לשים לב לח"כים. אחרי שעידית פרשה כל הח"כים שהשמות שלהם ידועים בדקו אופציות, ולא ראו שממתין להם משהו מוצלח במקום אחר. לכן הסיפור התייצב אחרי פרישת סילמן".
כלומר, אם אני מבין נכון, לא מימינה תיפול הממשלה.
"אין שום איום קונקרטי להפלת הממשלה מימינה. נכון שיכול להיות שמשהו ישתנה בעתיד, כי פוליטיקה היא משהו מאוד דינמי, אבל כרגע זה לא נראה ככה".
התפטרותו של כהנא מתפקיד שר הדתות על מנת לחזור לכנסת יצרה לימינה בעיה חדשה. על מנת שהוא ימונה מחדש לשר, עליו לזכות ברוב בכנסת. אלא שרוב כזה לא קיים כיום לימינה. בינתיים מונה כהנא לתפקיד סגן שר הדתות בתקן שר, אלא שהוא לא יוכל להחזיק בתואר הזה זמן רב, לאור פסיקת בג"ץ בנושא מימי ליצמן. העובדה הזאת הובילה לישיבת סיעה סוערת של ימינה ביום שני השבוע בכנסת. בפתיחת הישיבה שאל ראש הממשלה בנט את הח"כים כיצד הם מתכוונים להצביע בנושא, והפנה את השאלה במיוחד לח"כ סילמן. אלא שהאחרונה לא נתנה תשובה ברורה, ואמרה שצריך לדבר על הנושא. באותו שלב התעצבן בנט על סילמן ודרש שתעזוב את הישיבה. בכנסת מעריכים שלא יעבור זמן רב עד שימינה תכריז גם על סילמן כפורשת. בסביבת סילמן אומרים ל'בשבע' כי היא לקחה את האפשרות הזאת בחשבון כשפרשה מהקואליציה לפני פסח, ואין לה שום כוונה לפרוש מהכנסת במצב שכזה.
בימינה מתלבטים בנושא. "אף אחד לא יודע מה ימינה תעשה עם סילמן. ישנו גם העניין המשפטי, אבל גם אם נניח שהיא תעמוד בתנאים המשפטיים, יש פה גם שאלה פוליטית. כרגע באופן רשמי עדיין לקואליציה יש 61 ח"כים. ראינו בהצבעות מאז פתיחת הכנס שסילמן לא בהכרח מצביעה עם האופוזיציה. אם היא תוכרז כפורשת המצב יהיה 60-60, ובמצב שכזה אין לה כבר מה להפסיד והיא תמיד תצביע נגד הקואליציה. אז אם זה מה שיקרה, מדובר בהפסד לקואליציה. לכן להפריש אותה זה הימור", אומר גורם המעורה בפרטים.
גם בקרב שורות האופוזיציה התחושות הן שלא ימינה תפיל את הממשלה, ואם האירוע אכן יקרה בקרוב, הוא יגיע דווקא מכיוונים אחרים של הקואליציה. "יש שתי מפלגות בשלב הזה שלא יפילו את הממשלה: ימינה מצד אחד ורע"ם מהצד השני. כל אחת מהן עם הסיבות שלה. ברע"ם ניתן לראות את זה מההסכמה שלהם בשלב זה להעביר את חוק ממדים ללימודים, אבל בעיקר מזה שהם מאפשרים לרשימה המשותפת להעביר חוקים ולקדם דברים. עד כה הם לא נתנו למשותפת לעשות זאת בגלל שיקולי קרדיט. עכשיו הם כן. זה כמובן ישתנה בהמשך, ברגע שמצבם בסקרים יתייצב", אומרים גורמים באופוזיציה.
אם לא ימינה ורע"ם, מי כן עשוי להפיל את הממשלה?
"בעיקר בני גנץ. כל מי שמסתכל על ההתנהלות שלו בזמן האחרון רואה שיש שם כעס פנימי מצד הח"כים שלו על השותפים הקואליציוניים שלהם. הם מרגישים שלא סופרים אותם, ויש תחושה שהם הכי מוכנים לעשות את הצעד הזה. לא הייתי פוסל גם את אנשי תקווה חדשה. אבל בשני המקרים האלה לא מדובר בהליכה לבחירות, אלא בהקמת ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית. המרחק עוד לא קטן, ובכנות אני לא רואה את זה קורה בשבועיים־שלושה הקרובים ואולי אפילו קצת אחרי, אבל אם הממשלה תיפול הם כנראה יהיו אלה שיגרמו לכך".
***