הרב מנחם פרל
הרב מנחם פרל ערוץ 7

ראש מכון צומת הרב מנחם פרל פרסם מאמר הלכתי חדש בספר 'תחומין', שבו הוא דן באופן בו מותר לחלל שבת במקרים של מתקפת סייבר, גם אם מדובר בגופים כלכליים גדולים ולא ביטחוניים.

הגנת המדינה או התקפה לפגיעה באויב, אינה חייבת לעבור דרך חרבות או חומרי נפץ, אלא מתבצעת בין השאר על ידי מתקפות סייבר.

בחודשים האחרונים למד וחקר הרב פרל את סוגיית הסייבר יחד עם מומחים בתחום. הוא מחלק את מרחב הסייבר לשלוש רמות רמזור: (א) ירוק – שגרת הגנה - מצב שבו לא מסתמן נזק לתפקודם התקין של נכסי סייבר חיוניים. (ב) צהוב – איום ממשי לפגיעה בנכס סייבר חיוני. (ג) אדום – פגיעה בנכס סייבר חיוני, שבגינה קיימת אפשרות לפגיעה משמעותית ברציפותו של תהליך ליבה.

בנוסף, הרב פרל מסתמך במאמרו על מערך הסייבר הלאומי, במשרד ראש הממשלה, שמיפה את נכסי הסייבר החיוניים וחילק את היעדים הדורשים הגנה לשלש רמות עיקריות. הדרגה העליונה היא 'תשתיות מדינה קריטיות' (תמ"ק), בהם נמצאים כמה עשרות גופים כגון תשתית המים של חברת מקורות, חברת החשמל, בתי הזיקוק, בנק הדם ועוד, כאלה שפגיעה בהם עלולה להסב נזק ממשי למדינת ישראל וצריך להתייחס אליה כפיקוח נפש לכל דבר ועניין.

בדרגה הבאה (קבוצה A) נמצאים כמה מאות ארגונים המחזיקים בנכסי סייבר חיוניים, שמשקלם בתהליכים המרכזיים במשק גדול מאד, ותקיפתם עלולה לגרום נזק רב ולשבש מאד את החיים במדינה. כגון, רשתות שווק מזון גדולות, חברות ביטוח. במצב זה מחלק הרב פרל בין פגיעת ליבה שאז מותר לחלל שבת כמו במלחמה, לבין איום ממשי, אז גם ניתן וצריך לפעול פעולות הגנה, אך צריך לפעול על בסיס אמצעים שמפחיתים חילול שבת בדומה למקרים מסוימים בצבא.

ברמה השלישית (קבוצה B) נמצאים עסקים בינוניים רבים, המהווים כ 70% מהמשק בישראל, עבורם אין היתר לחלל שבת.

לדברי הרב מנחם פרל, "באופן כללי, בין דיני נפשות לממונות קיים ניגוד קוטבי. בפקוח נפש ואף בספקו, מחללים שבת כבשגרה, לעומת זאת באיבוד ממון, אפילו רב, אין היתר לחלל שבת, אף לא באיסורי דרבנן. אף שאין לחלל שבת להצלת רכוש, לעתים הפתח לנזק או לגניבת רכוש עלול לשמש כפתח לסכנת נפשות ולכן במקרים של איום, ניתן לחלל שבת ולפעול כמו פיקוח נפש גם במקרים של תקיפת סייבר נגד בנקים גדולים, חברות שיווק מזון ועוד".

בחודש הבא יצא לאור הכרך ה-42 מסדרת ספרי 'תחומין' של מכון צומת, אשר נועדה לשמש במה לחדשנות תורנית-הלכתית ומהווה במה למחקרים אורתודוקסיים ולבירורי הלכה בנושא המדינה היהודית וסוגיות הנולדות מהמפגש בין אורח החיים היהודי לבין הקדמה והטכנולוגיה.