עו"ד ניצנה דרשן לייטנר
עו"ד ניצנה דרשן לייטנר צילום: ערוץ 7

האם אכן ויתרה ממשלת ישראל על קיזוז כספי משכורות הטרור שמשלמת הרש"פ? המדינה טוענת שהלוואת חצי מיליארד השקלים אינה קיזוז שכזה אלא מקדמה על חשבון כספים שישולמו בעתיד לרש"פ. מנגד נטען כי לפחות 150 מיליון שקלים מתוך סכום זה הם אכן ויתור על הקיזוז המתחייב בחוק.

עם עורכת הדין ניצנה דרשן לייטנר, יו"ר ארגון 'שורת הדין', ניסינו לפתור את התעלומה ובדבריה היא מספרת על האבסורד בו ישראל עצמה מקימה חברה שתעקוף את החוק המחייב קיזוז כספי משכורות טרור.

"צריך להסיר את הלוט", אומרת דרשן לייטנר לערוץ 7. "המדינה לא מקזזת כספי מחבלים, המדינה לא פועלת לפי החוק שעבר. אין למדינה יכולת וכוונה לעשות זאת ולדעתי גם אין לה יכולת חוקית לעשות זאת. היכולת לקזז מכספי המיסים זה רק בהסכמה הדדית, רק אם מדובר בחוב חלוט שמוסכם על שני הצדדים שיש לקזז תמורתו כספים כמו במקרה החוב לחברת החשמל". לעומת מקרים שכאלה, אומרת דרשן לייטנר, אין יכולת לקזז כספים באופן חד צדדי ומדינת ישראל ככל הנראה גם מבינה זאת היטב. "בפועל הדבר לא נעשה ולא ייעשה".

זו לדבריה הסיבה לכך ששוב ושוב משרד הביטחון נדרש לעמוד בחוק ולהציג את רשימת התשלומים שהועברו לרש"פ, אך שוב ושוב הוא אינו מציג את הרשימה הזו על מנת שהדברים יישארו מעורפלים.

בהמשך דבריה מחריפה עו"ד דרשן לייטנר את הדברים וקובעת כי ישראל, שכאמור הפנימה שלא תוכל ליישם את חוק קיזוז משכורות הטרור, אף פועלת באופן אקטיבי על מנת לאפשר את העברת הכספים. בדבריה היא מספרת כי "לפני מספר שנים בנק הפועלים ובנק דיסקונט אמרו למשרד האוצר שאין להם כוונה להמשיך בקשרים העסקיים עם הרש"פ כי הם חוששים לעבירות מימון טרור. זאת בעקבות פסקי דין שניתנו בארה"ב וסנקציות כלכליות שם. הבנקים הללו לא רצו להסתכן בתביעות והעמדה לדין. משרד האוצר אמר שחייבים להמשיך את הקשרים העסקיים עם הרש"פ שבה המטבע הנוהג הוא השקל. הדבר גם קבוע בהסכמי אוסלו וגם מהווה אינטרס ישראלי כלכלי", אבל הבנקים סירבו להיות הצינור דרכו יועברו הכספים לרש"פ.

במענה לסירובם של הבנקים הציע משרד האוצר שיפוי, כלומר ש"אם הבנקים ייתבעו המדינה תעמוד מאחוריהם ותגן עליהם". ארגון 'שורת הדין' הגיש בג"ץ נגד ההחלטה, המדינה הבינה שיש בצעד אותו היא מבקשת לנקוט בעיה של ממש והחליטה שלא תכפה על הבנקים קשרים.

הפתרון שנהגה הוא הקמתה של חברה שתשמש בפועל כבנק אבל לא תיחשב לבנק רשמי, וכל תכליתה של אותה חברה הוא מתן שירותים כלכליים לרש"פ, ובכך תוכל ישראל להמשיך ולהזרים את הכספים לקופת הרש"פ. משרד האוצר חשש לקבל החלטה שכזו ללא גיבוי ממשלתי והדבר התקבל בהחלטת קבינט. דרשן לייטנר מציינת כי הקמת החברה אמנם מתבצעת בעת הזו תחת הממשלה הנוכחית, אך היא התקבלה כבר בממשלות קודמות.

לדבריה ארגונה נערך לעתור לבג"ץ ברגע שבו החברה המדוברת אכן תקרום עור וגידים. "זה האבסורד הגדול בעולם. המדינה שכביכול נלחמת בכספי המחבלים, הוציאה חוק, וקוראת לארה"ב ולאירופה נגד התשלומים הללו היא זו שמאפשרת אותם בפועל. אין אבסורד גדול מזה".

"הרש"פ לעולם תמשיך לממן את האסירים ואת משפחות המחבלים. זה בדמה. היא עושה את זה כבר משנות השישים. התמיכה בג'יהאד ובשאהידים לא תיפסק והמדינה הבינה שאין מנוס, אבל לפחות שתודה שאין מה לעשות, שלא תילחם מצד אחד ובצד השני תעביר את הכספים בפועל", היא מסכמת.