בהרבה בתים שרים בשולחן שבת את 'ברוך א-ל עליון', אבל במשפחת רוזנצויג נוהגים לשיר אותו בלחן מיוחד וייחודי - לחן שלמדו מסבתא אסתר-רוזנצויג (מבית בידרמן), כפי שנוגן בבית אביה, שהיו חסידי רדזין-חלם.
הלחן המיוחד הוקלט לכבוד אבי המשפחה ר' טוביה רוזנצויג שלרגל מלאת לו שבעים שנה החליטו במשפחה לפתוח במפעל הקלטות לניגונים ששימרה והעבירה סבתא אסתר.
"המשורר כורך שני מסלולים בכותרת השיר" מסביר ר' טוביה את החיבור שלו למילות הפיוט, "המילים ברוך א-ל עליון אשר נתן מנוחה, המתארים בפיוט את מנוחת השבת המשפחתית, לקוחות מתפילת ההודיה של שלמה כשסיים לבנות את בית המקדש: בָּרוּךְ יי אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ (מלכים א ח;נו). לאמור – המנוחה הקטנה שלנו בשבת כמשפחה, קשורה למנוחה הגדולה של כילוי מלאכת בית ה'".
"אם מבקשים להתגעגע ולכסוף לגאולה שלימה בצורה יהודית מלאה, זה צריך להיעשות לא בדילוג מעל המסגרת המשפחתית, לא בזלזול בה, אלא דווקא מתוך שאיפה של האווירה השבתית הביתית מלוא הנפש, מלוא ריאות, והאומץ להרחיבה הלאה".
בסרטון שהעלינו השבוע, משפחת רוזנצויג, אנו מלווים את מילות השיר המושרות במנגינה מסורתית משפחתית יפיפיה שהעבירה אלינו הסבתא מבית אביה, בצילום של מעין 'זבח-משפחה' שבטי. אך כאמור, אנו רואים באווירה הזו, משהו שקשור עם הגאולה הכללית. ביקשנו לתת לאלמנטים המשלימים האלה את הכיוון האחד: אחדות משפחתית שמבשרת ומצביעה על דרישת ציון".