מתי דן, ראש עמותת עטרת כהנים, מספר כשקולו נחנק בבכי על הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל, רבה של רחובות מזה עשרות שנים שהלך אתמול לעולמו, מאז היה רבו בישיבה התיכונית בנתניה ועד לליווי הצמוד למלכי גאולת הבתים בירושלים.
"זו אבידה קשה שלא נקלטת. גדלתי על ברכיו", אומר מתי דן וחוזר למעלה מחמישים שנה לאחור, לימיו בישיבה התיכונית בנתניה, שם היה הרב שמחה קוק ראש הישיבה. הוא מתאר את אהבת ישראל שהנחיל הרב לתלמידיו, את האהבה לירושלים שהטמיע בהם ללא שיעורים ארוכים אלא מתוך פשטות של חיים. "כשהיינו עולים על ההסעה לירושלים הוא היה אומר לנו משפט 'קומו ונעלה ציון'", נזכר דן וקולו משתנק.
"מדובר בנערים, הנסיעה לירושלים הייתה חוויה רוחנית עמוקה עם כל העוצמה שהייתה לו ביחס לירושלים. לא היה מישהו שיכול היה להתעלם. מכך. הכול היה בטבעיות בלי שיחות על ירושלים. הייתה לו אישיות מקרינה".
בואו להיות שותפים בגאולת בתים בירושלים
מתי דן מדלג שנים קדימה אל ימיו כתלמיד בישיבת ההסדר ברמת הגולן כשעולה הרעיון לקיים כנס סביב בית המקדש והקודש. "אני לא יכול לתאר את הפעילות שהתחלנו בלעדיו. הוא היה ראש וראשון, נסך בנו את הביטחון שזה המעשה הנכון ויש ערך לכך. עלה רעיון לעשות כינוס בנושא הכהנים והמקדש. דיברתי אתו והוא הדריך אותי. לא עשינו שום דבר בלעדיו".
לכנס הראשון באותה סדרת כנסים שנמשכת עד היום, גם אם בשינויים כאלה ואחרים, נרשמו כ-300 בני אדם ולמארגנים, בהם דן עצמו, לא היה מקום להכיל את כולם. דן מציין כי רבים חששו אז מהמסרים שעלולים לצוץ בכנס בדמות חתירה לעלייה להר הבית. "הרב צבי יהודה הזהיר אותנו, אותי אישית, שלא לעלות להר הבית", הוא מספר.
המקום היחיד בו ניתן היה לקיים את הכנס היה בניין ישיבת 'תורת חיים' בו קיימת היום ישיבת 'עטרת ירושלים' ועד אז נשמר על ידי ערבי. "באנו ללמוד ככהנים והרב שמחה הוא הכהן הגדול שלנו. ברכת הכהנים שלו הייתה עצמתית, לברך את עמו ישראל באהבה, זו הייתה זכות לשמוע את האהבה שלו".
לאחר אחד הכנסים הראשונים שאל הרב נבנצל את המתכנסים מי מוכן לבוא לגור בירושלים. זה לא היה נושא הכנס, מציין מתי דן ומוסיף כי לו ולאחרים לא היה ברור שישנה בעיה כלשהי בירושלים ולכן שאלתו של הרב לא הייתה ברורה. "להיכנס לרובע המוסלמי לא היה עבורי חוויה קלה. כתלמיד ישיבת הגולן אני זוכר את הפיגוע בו נרצחו שלושה אורחים בני גילנו שהגיעו מגוש עציון. לא רציתי לראות ערבים מאלף קילומטר, אבל הקב"ה נתן פקודה אלוקית וכשהוא רוצה זה קורה, כמו מלחמת ששת הימים".
לרב שמחה קוק, שהיה ירושלמי, לא היו ספקות סביב משימת יישובה של ירושלים וגאולת הבתים שבה. "שאלתי אותו אם נכון שתוקם עמותה וחשבתי שנכון שרבנים יעמדו בראשה. הוא אמר שבוודאי ונכנס לכך עם הרב מרדכי אליהו והרב נבנצל. הוא אמר לי שכשצריך לקנות בית אתה חותם. אמרתי לו שאין כסף והוא אמר תחתום והכסף יבוא. אם אתה רוצה אותי שותף, תחתום על הקנייה ודברים יסתדרו. הייתה בו אמונה עצמתית בכל מה שקשור בארץ ישראל ועם ישראל. כך גם בפינוי ימית ובגירוש, שכאבו לו מאוד. הוא היה מסור בכל נימי נשמתו לכל רכישה. היה מעורב עד לרזולוציות קטנות, לפעמים הוא עצמו היה בורר בינינו לבין הערבים שסמכו עליו בגלל האמינות שהקרין".
עוד מספר מתי דן על החיבור שיצר הרב שמחה קוק בין המתיישבים הצעירים לבין הישוב הישן שלעיתים חשש מחובשי הכיפות הסרוגות שייכנסו למבנים שהיו רשמית בבעלותם. "זה לא פשוט להם. את ישיבת 'חיי עולם' גאלנו מערבי שהמשפחה שלו החזיקה במקום. זו ישיבה חרדים והיום אנחנו דיירים בה לאחר שהרב שמחה הרגיע אותם וחתמנו על מסמך התחייבות שננהג על פי טהרת הקודש. בלעדיו זה לא היה קורה. ההתחלה תמיד הייתה קשה והוא היה שם כדי לפרוץ את הדרך. היום מאות משפחות ואלפי יהודים שם תודות להובלה ולמעורבות שלו".
מתי דן מזכיר גם את מעורבותו המשמעותית של הרב קוק בשיקום בית כנסת החורבה. "הוא עצמו הביא את הקבלן מרחובות כי לא היה פשוט למצוא קבלן שיסכים לשחזר את החורבה כפי שהייתה. לימים הוא היה לרב בית כנסת החורבה. הוא יצר קשר עם משפחת מוסקוביץ', קירב ועודד אותם להיות מעורבים ברכישות".
דן חוזר לימיו בישיבה התיכונית "הדבר החשוב ביותר בתפילה היה עבורו שכשאדם מתפלל שמונה עשרה הוא ירגיש בתוך קודש הקודשים. תפילות ראש השנה היו ארוכות ובאחת השנים נסעתי הביתה כי זה היה לי קשה. הוא זרק אותי מהישיבה. אימא שלי התחנה שיחזיר אותי והוא הסכים. בשבעה על אבא שלי הוא הגיע לנחם ודיבר על כוחה של אימא שמה שחשוב לה הוא שהבן ימשיך ללמוד בישיבה".
"סדר בוקר היה מסתיים באחת ועשרים כשתלמיד היה מכה על הבימה. פעם הקדמתי בדקה. הוא גער בי על דקה שביטלתי תורה כפול 150 תלמידים", אומר מתי דן ומציין כי כתלמיד איפשר לו הרב לפתוח חוג צילום בישיבה, "הוא נתן אמון. הייתה בו ענווה עד בלי די".
ובחזרה להתיישבות בירושלים: "היו חשובים לו יחסי השכנות עם הערבים. הוא חייב אותי, למרות שלא הסכמתי בהתחלה, להזמין לחתונה את כל השכנים הערבים. לא עשיתי כדבריו והוא הלך איתי אישית לתת הזמנה. אני חושב שהרבה מהדרך הזו הצלחנו להטמיע בהמשך הדרך לגבי היחסים עם שכנים ערבים".
"הביטחון של ההתיישבות בעיר העתיקה העסיק אותו ללא סוף. הוא דרש לחזק את הביטחון כמקום קדוש. הוא לקח אותי לפגישה עם מנחם בגין בתחילת הדרך כדי לדבר על כך שאנחנו נמצאים בבית בעיר העתיקה ללא נשק ומכשיר קשר. בגין הרים טלפון לשר המשטרה, יוסף בורג, ואמר שנמצא אצלו הרב שמחה קוק ומבקש להסדיר נשק ומכשיר קשר. במשטרה לא הבינו איך ראש הממשלה עוסק ברובה קרבין ומכשיר קשר להתיישבות בעיר העתיקה".
"בלעדיו לא היה כלום", חותם מתי דן. "כל ההתיישבות חייבת לו הכרת תודה. הייתי יכול להתקשר אליו בכל יום בשעה מסוימת, ב-12 בלילה. הוא שמח על הזכות שהוא יכול לעסוק בגאולת ירושלים. הוא לא היה מוכן לקנות דירה ברחובות. הוא קנה בית רק ברובע היהודי וברחובות רק שכר דירה. פניו קרנו בכל פעם שהגיע לירושלים".
בואו להיות שותפים בגאולת בתים בירושלים