![רומי שחורי](https://a7.org/files/pictures/781x439/1073460.jpg)
דמיינו מצב שאתם צריכים לעמוד בדד ליין בעבודה, וסביבכם יריות, טילים, חצים, כל כלי נשק אפשרי. הייתם מסוגלים לתפקד?
ועכשיו נעשה קופי פייסט לפגיות, שם האיומים על החיים הם זיהומים, דימומים מוחיים, NEC, הנשמה, ROP ועוד, ושם החיילים שלנו הם הצוותים המקצועיים והתינוקות הרכים שלנו, אלה שנלחמים בכל הכוח – על החיים!
חופשת לידה לאבות היא ללא ספק בשורת היום. אך יחד עם זאת, אי אפשר שלא להשאיר עין ערה על העוול שנעשה להורים לפגים.
פגים הינם תינוקות שנולדים לפני שבוע 37. 10% מכלל הילודים בישראל. 15,000 מדי שנה. הם יכולים לשהות בפגייה בין ימים בודדים, לשבועות וחודשים ארוכים מאוד.
במקרה הפרטני שלנו, הייתי עם בתי, ליה, בפגייה 110 ימים. 110 ימים של מלחמה. ככה זה לגמרי הרגיש. מלחמה על החיים שלה. במשך 110 ימים צוות הפגייה נלחמו על חייה, כשלאורך כל הזמן הזה, אני שהיתי יחד איתה בפגיה, רחוקות מעל 100 ק"מ מהבית, ובעלי – בעבודה.
נשמע מופרך? לא קשור? זו המציאות של הורים רבים.
אולי לא 100 ק"מ מהבית, אבל בהחלט אמא בפגיה, אבא – בעבודה.
לידה מוקדמת לא מתכננים. לא מועד ולא מקום. יצא שליה נולדה ביום האחרון של עופרת יצוקה, והפגיות בדרום היו סגורות, אז הגענו לאיכילוב. אחרי התאפסות ראשונית, נכנסים ל"שגרה". לרוב האמא עם התינוק הפג ב"חופשת לידה", האבא עובד ומגיע אחרי העבודה ויותר בסופי שבוע.
גם בעלי היה מגיע בכל יום שלישי אחרי העבודה, בכל סוף שבוע, ובכל פעם שקראתי לו: "תבוא מהר, הרופאים אומרים שצריך להיפרד". בזמן כזה, הוא היה לוקח את המפתחות, עולה לרכב, נוסע מעל 100 ק"מ כדי להגיע אלינו לפגייה. תארו לעצמכם איך נראית נסיעה שכזו. הוא עשה 3 תאונות דרכים בתקופה הזאת ובמזל יצא בחיים מכולן.
קשה לתאר את החרדות, הפחדים והמצוקות שאיתן מתמודדות המשפחות.
לידת פג מטלטלת את כל הבית, במיוחד אם אין עוד עזרה מסביב, אך לא רק. האב תלוי בחסדיו של המעסיק ולא יכול להיות מספיק נוכח עם התינוק או לתמוך באם.
מבחינת הפג, מעורבות הורית ומגע עור לעור מסייעים בהורדת סטרס, בהתמודדות עם כאב במהלך הטיפולים הרפואיים ובשיפור כללי של מדדים התפתחותיים, קוגניטיביים ומוטוריים, הפחתת תחלואה, צמצום ימי אשפוז ועוד.
מבחינת ההורים, הנוכחות בפגיה מסייעת להם לבנות ביטחון בטיפול בפג ולהתכונן להתמודדות שאחרי הפגייה (לרוב שחרור הפגים הוא סביב שבוע 36, כאשר הפג שוקל 2 ק"ג בלבד), לירידה ברמות הלחץ והחרדה. כמו כן, נוכחות הורית הראתה עלייה בשיעור הנקה בלעדית, אשר עבור פגים הינה דבר שאינו מובן מאליו וגם חשוב ביותר.
תקופת הפגייה אינה חופשת לידה. והיום, כשמדברים סוף סוף על חופשת לידה לאבות, חייבים לשים על השולחן את האבות לפגים, עם הצורך הכל כך ייחודי.
הורים רבים פונים אלינו, לעמותת לה"ב, ומספרים כי הם נאלצו לקחת המון ימי חופש שכבר מזמן נגמרו, נאלצו לצמצם משרה, או חלילה פוטרו. כל מהלך התעסוקה שלהם משתנה ללא היכר בעקבות האשפוז בפגיה, וגם ביום שאחריה, עם מעקבים ארוכים ושלל בדיקות לא חסרים אתגרים.
תינוקות פגים זקוקים לשני ההורים שלהם כדי לשרוד ולשרוד טוב. ההורים צריכים אחד את השני כדי לא להיות לבד באחת התקופות המאתגרות בחיים. השהות של ההורים בפגייה והמגע עור לעור משפיעים על המדדים של הפג, על גדילתו, על התפתחותו, מונעים תחלואה, מצמצמים זיהומים וימי אשפוז ובסופו של דבר מצילים חיים.
חופשת לידה לאבות זה הישג אדיר, אבל חופשת לידה לאבות לפגים זו הצלת חיים של ממש.
אני מברכת את קידום הצעת החוק וקוראת למשרד האוצר לתת את המענה הראוי גם לאבות לפגים, כדי שיוכלו לשהות לצד תינוקם אשר נאבק על החיים, ביחד עם האם, לא בנפרד ולא על חשבון הימים שלה.
רומי שחורי, מנכ"לית עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל