בספרו החדש והראשון 'עוז לתמורה – עמוס עוז מכשף השבט' מנתח ד"ר יהודה שלם את תרומתו של הסופר עמוס עוז המנוח לשינוי תפיסת עולמו של השמאל כולו בסוגיה המדינית ומשינוי זה ועד להסכמי אוסלו ותוצאות נוספות הדרך הייתה כבר קצרה.
בראיון לערוץ 7 מספר ד"ר שלם על המחקר אליו יצא על מנת לברר את הסיבות לשינוי שחל ביחסו של השמאל הישראלי כלפי אש"ף מתיעוב וראייתו כארגון הממשיך את הנאצים, ועד לראייתו כלגיטימי וכפרטנר למהלך מדינה, תפיסה שהשתרשה בציבוריות הישראלית, כולל בחלקים נרחבים מהימין בישראל.
בדבריו מציין ד"ר שלם כי תליית דגלי אש"ף סמוך לדגל ישראל מבטאת תהליך מעין היפנוטי שעבר על החברה בישראל בהתייחס לאויביה, עד כדי התעלמות מרצונם לראות בהשמדתה של מדינת ישראל. דוגמא נוספת לדברים הוא רואה ביחס הלבבי לו זוכה חבר הכנסת אחמד טיבי, יועצו של ערפאת בעבר, מצידם של פרלמנטרים ואנשי תקשורת המזוהים עם הימין.
הבחירה בהגדרתו של עמוס עוז כמכשף בכותרת ספרו של שלם מגיעה מדבריו של עוז עצמו את עצמו כסופר. הרעיון לאמץ את ההגדרה לכותרת הספר ניתנה בידי ד"ר צבי צמרת זמן קצר לאחר הקמת הממשלה הנוכחית בה הוא רואה חוסר יכולת ישראלית להגדיר את האויב אל מול האוהב.
טרם השפעתו של עמוס עוז על פוליטיקאים מובילים, מזכיר ד"ר שלם, התייחס שמעון פרס המנוח לאפשרות הקמתה של מדינה פלשתינית כרעיון בלהות וקבע כי לא יתכן שישראל תאפשר אמל"ח לובי וירדני סמוך כל כך לנתב"ג. יצחק רבין המנוח התייחס בתיעוב ליאסר ערפאת, אך היחס הזה של מנהיגי מפלגת העבודה השתנה, ולהערכתו של ד"ר שלם לעמוס עוז חלק משמעותי בתמורה הזו.
"הספרים של עמוס עוז השפיעו מאוד על אנשים. לא מדובר במתמטיקה וגם הוא עצמו לא יוכל להצביע על האופן שבו הוא השפיע", אומר שלם אך מזכיר כמה דוגמאות מהרבות המופיעות בספרו, ובהן היחס ליריחו, הפגיעה במעמדה של ירושלים וראייתה כעיר שיכולה להוביל למלחמת עולם ועוד. לטעמו הספרות העניקה לעמוס עוז את מעמדו כסופר בכיר, אך הכתיבה הפובליציסטית שלו בעיתונות היא זו שהובילה את ההשפעה האידיאולוגית שלו.
"קשה לומר חד משמעית שבגלל שהוא כתב ב'הר העצה הרעה' על ירושלים 'החור המתועב הזה', קרו דברים, אבל כך יוצרים אווירה שפוגעת גאווה הלאומית ובכושר העמידה שלנו", אומר שלם הרואה את התפיסה מחלחלת גם אל פסיקות בית המשפט הרואה בעם היהודי ככזה שגרם לערבים עוול בעצם הגעתו לארץ ישראל, ובשל כך עליו לרצות אותם.
"זו תפיסה שהתחילה אצל עמוס עוז עוד לפני מלחמת ששת הימים. בראיון האחרון שלו לאילנה דיין הוא אומר שהוא צועק את תפיסתו כבר שישים שנה, כלומר עוד לפני ששת הימים. לא יהודה ושומרון הדליק את הגישה האנטי ציונית שלו, על אף שהוא מגדיר את עצמו כציוני".
עוד מציין ד"ר שלם כי גם הגישה המתהדרת במוסריות אינה עומדת במבחן המציאות, כאשר ניתן לראות באופן ברור את הפגיעה וההתדרדרות באורח חייהם של הפלשתינים מאז ניתן להם שלטון עצמאי ברמאללה ובשאר הערים הערביות ביהודה ושומרון, ובוודאי אחרי ההתנתקות מגוש קטיף ורצועת עזה.
את דבריו חותם ד"ר שלם בקריאה לציבור הימני להתעורר ולהבין את השפעותיה המטפטפות של התרבות על הזירה המדינית מעשית. בעוד הציונות הדתית והימין בכלל עסוק בתחומים אחרים הולכת ומתקבעת תפיסת עולם שמאלית על פי מורי דרך העושים עבודה מתמדת בעולם הספרות, השירה, הקולנוע, התיאטרון וכו'. הוא מזכיר בדבריו כי היו בקרב מנהיגי הימין שהעלו רעיון של הקמת צוותא ימנית לפיתוח תרבות אחרת, אך המחשבה של פוליטיקאים מסתכמת באורכה של קדנציה ולא מעבר לכך, בעוד בשמאל ההשקעה היא לטווח ארוך, בעיקר כאשר מי שעומד מאחורי המהלכים ארוכי הטווח הוא האיחוד האירופי על השקעותיו הרבות.