"אם לא יועבר הכסף לדיאליזה, אנשים עלולים למות. יש דברים שלא ניתן לדחות", כך אמר ביום א' ד"ר מיכאל דור, מנהל אגף רפואה כללית במשרד הבריאות וסגן ראש מינהל רפואה, לגבי משבר הבריאות בישראל.
במהלך השבוע שעבר הפסיק בית החולים זיו בצפת לערוך צנתורי לב וחדל מבצוע ניתוחים לא דחופים של אף אוזן גרון. בבית החולים אברבנל בבת-ים נסגרה מחלקה והופסקה אספקת תרופות יקרות למחלקה פנימית. המשפחות נשלחן להביא תרופות על חשבונן מבתי מרקחת.
בבית החולים נהרייה, הופסקו ניתוחי הגב ובבית החולים אסף הרופא תמו המפרקים המלאכותיים שמשמשים להחלפת מפרקים במהלך ניתוחים.
בית החולים בני ציון בחיפה יפסיק צנתורים לא דחופים וישנה בעיה חמורה בנושא דיאליזה. בבני ציון גם הופסקו הניתוחים הלפרוסקופים, ללא פתיחת בטן והם יבוצעו רק במקרים דחופים. בית החולים בני ציון העביר רשימה של תרופות אנטיביוטיות שתם המלאי שלהם.
ד"ר מיכאל דור אמר כי עושים מאמץ לווסת תרופות וציוד מבית חולים אחד למשנהו. "צוות שלי התרוצץ ביממה האחרונה כדי להעביר ערכות של דיאליזה וסטים של שאיבה של חדר ניתוח מבית חולים לבית חולים", אמר ד"ר דור והוסיף כי במרבית בתי החולים, המלאי הוא אפס או שיסתיים במהלך השבוע הקרוב. המשמעות היא, לדבריו, שאם לא יועבר הכסף, באופן מיידי, אנשים עלולים למות. ד"ר דור דחה את הפתרונות שהאוצר ביקש כמו סגירת בתי חולים ומחלקות. לדבריו, מדובר בפתרונות לא סבירים שכבר ישראל נמצאת במקום מהנמוכים בעולם, בשל כמות המיטות הקטנה ביחס לאוכלוסייה.
ד"ר דור ציין, כי סגירת בתי החולים תיצור מצב בלתי אפשרי. במשרד הבריאות עושים מאמץ כדי לפתור כפילויות במערכת, אך לדברי ד"ר דור, גם אם ייסגרו מחלקות, הדבר לא יאפשר תקציב לקניית ציוד "כדי לכבות את האש צריך 200 מיליון ש"ח", אמר ד"ר דור והוסיף כי הדרישה של האוצר להוציא כסף מקרנות מחקר היא לא רצינית. זאת, כיוון שחלק מהכסף (כ-20 אחוז) עובר לצרכים שונים במערכת וחלק ניכר מכוח האדם מועסק על חשבון הקרנות. סגירתם, פירושה פיטורים המוניים ואי קניית ציוד חדש.
במערכת הבריאות מכנים את אותם קרנות מחקר כצינור החמצן האחרון של בתי החולים. מדובר ב-9 בתי חולים השרויים בקשיים, אך גם מצב בתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים הוא בכי רע ובדומה לכך, מצבה של קופת החולים הכללית.
מצבם של בתי החולים בפריפריה קשה יותר מאחר והם מקבלים פחות תרומות מאשר בתי חולים שנמצאים במרכז הארץ ומפורסמים יותר.
המצוקה התקציבית של בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של קופת חולים הכללית הגיעה גם לאילת, שם החליטה ההנהלה להפסיק לבצע ניתוחים בשיטת הלפרסקופיה ולחזור לשיטה הישנה והכואבת.
בית החולים באילת משרת למעלה מ- 50,000 תושבים ועוד כמה אלפי תושבים המתגוררים ביישובי וקיבוצי הערבה. בנוסף, זהו בית החולים היחידי באזור הערבה הדרומית והתיכונה ואמור לשרת גם את הנופשים הרבים הממלאים בחודשי הקיץ את אילת ואת חופי סיני. באחרונה נרשם גידול של יותר מעשרה אחוזים במספר הפניות לבית החולים, מרביתם של נופשים.
מנהל בית החולים "יופסטל" באילת, הדר' צבי אפשטיין, מסר כי למרבה המזל בבית החולים אין מצוקה של ציוד רפואי. "יש לנו מלאי תרופות וציוד רפואי, אולם נאלצנו להפסיק את הניתוחים בשיטת הלפרסקופיה, המבוצעים בפתיחת בטן וללא כאבים ומזרזים את החלמת החולה, שכן ניתוחים אלה יקרים ומדובר בשימוש בציוד יקר שאין לנו במלאי" אמר אפשטיין.
הגירעון המצטבר של בית החולים "יוספטל" באילת, מאז פתיחתו לפני כשלושים וחמש שנים, עומד על 27 מיליון ₪.
הגירעון השוטף הינו כשני מיליון שקלים.בשל האינתיפאדה ומיעוט התיירים באילת, פחתו הכנסות בית החולים בלמעלה ממיליון שקלים. הכנסות שהיו מתקבלות מאשפוז תיירים ומטיפולים מיוחדים.
בשנתיים האחרונות גם הפחית בית החולים את השימוש במסוקים לצורך העברת נפגעים מאילת למרכז הארץ ועבר להשתמש באמבולנסים. ירידה בהוצאות של כשני מיליון שקלים בשנה כתוצאה ממעבר לכלי תחבורה יבשתי. לדברי דר' אפשטיין, משרד הבריאות מתקצב מידי שנה את בית החולים רק ב- 25 אחוזים מכלל התקציב העומד על כ- 70 מיליון ₪."אנו דורשים סבסוד רחב יותר ונמצאים כעת בבדיקה של רואה חשבון. עם פתיחת בית החולים הבטיחה הממשלה לתקצב את בית החולים ב- 50%, דבר שלא נעשה עד כה". אומר אפשטיין.
(פ.ק.)
במהלך השבוע שעבר הפסיק בית החולים זיו בצפת לערוך צנתורי לב וחדל מבצוע ניתוחים לא דחופים של אף אוזן גרון. בבית החולים אברבנל בבת-ים נסגרה מחלקה והופסקה אספקת תרופות יקרות למחלקה פנימית. המשפחות נשלחן להביא תרופות על חשבונן מבתי מרקחת.
בבית החולים נהרייה, הופסקו ניתוחי הגב ובבית החולים אסף הרופא תמו המפרקים המלאכותיים שמשמשים להחלפת מפרקים במהלך ניתוחים.
בית החולים בני ציון בחיפה יפסיק צנתורים לא דחופים וישנה בעיה חמורה בנושא דיאליזה. בבני ציון גם הופסקו הניתוחים הלפרוסקופים, ללא פתיחת בטן והם יבוצעו רק במקרים דחופים. בית החולים בני ציון העביר רשימה של תרופות אנטיביוטיות שתם המלאי שלהם.
ד"ר מיכאל דור אמר כי עושים מאמץ לווסת תרופות וציוד מבית חולים אחד למשנהו. "צוות שלי התרוצץ ביממה האחרונה כדי להעביר ערכות של דיאליזה וסטים של שאיבה של חדר ניתוח מבית חולים לבית חולים", אמר ד"ר דור והוסיף כי במרבית בתי החולים, המלאי הוא אפס או שיסתיים במהלך השבוע הקרוב. המשמעות היא, לדבריו, שאם לא יועבר הכסף, באופן מיידי, אנשים עלולים למות. ד"ר דור דחה את הפתרונות שהאוצר ביקש כמו סגירת בתי חולים ומחלקות. לדבריו, מדובר בפתרונות לא סבירים שכבר ישראל נמצאת במקום מהנמוכים בעולם, בשל כמות המיטות הקטנה ביחס לאוכלוסייה.
ד"ר דור ציין, כי סגירת בתי החולים תיצור מצב בלתי אפשרי. במשרד הבריאות עושים מאמץ כדי לפתור כפילויות במערכת, אך לדברי ד"ר דור, גם אם ייסגרו מחלקות, הדבר לא יאפשר תקציב לקניית ציוד "כדי לכבות את האש צריך 200 מיליון ש"ח", אמר ד"ר דור והוסיף כי הדרישה של האוצר להוציא כסף מקרנות מחקר היא לא רצינית. זאת, כיוון שחלק מהכסף (כ-20 אחוז) עובר לצרכים שונים במערכת וחלק ניכר מכוח האדם מועסק על חשבון הקרנות. סגירתם, פירושה פיטורים המוניים ואי קניית ציוד חדש.
במערכת הבריאות מכנים את אותם קרנות מחקר כצינור החמצן האחרון של בתי החולים. מדובר ב-9 בתי חולים השרויים בקשיים, אך גם מצב בתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים הוא בכי רע ובדומה לכך, מצבה של קופת החולים הכללית.
מצבם של בתי החולים בפריפריה קשה יותר מאחר והם מקבלים פחות תרומות מאשר בתי חולים שנמצאים במרכז הארץ ומפורסמים יותר.
המצוקה התקציבית של בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של קופת חולים הכללית הגיעה גם לאילת, שם החליטה ההנהלה להפסיק לבצע ניתוחים בשיטת הלפרסקופיה ולחזור לשיטה הישנה והכואבת.
בית החולים באילת משרת למעלה מ- 50,000 תושבים ועוד כמה אלפי תושבים המתגוררים ביישובי וקיבוצי הערבה. בנוסף, זהו בית החולים היחידי באזור הערבה הדרומית והתיכונה ואמור לשרת גם את הנופשים הרבים הממלאים בחודשי הקיץ את אילת ואת חופי סיני. באחרונה נרשם גידול של יותר מעשרה אחוזים במספר הפניות לבית החולים, מרביתם של נופשים.
מנהל בית החולים "יופסטל" באילת, הדר' צבי אפשטיין, מסר כי למרבה המזל בבית החולים אין מצוקה של ציוד רפואי. "יש לנו מלאי תרופות וציוד רפואי, אולם נאלצנו להפסיק את הניתוחים בשיטת הלפרסקופיה, המבוצעים בפתיחת בטן וללא כאבים ומזרזים את החלמת החולה, שכן ניתוחים אלה יקרים ומדובר בשימוש בציוד יקר שאין לנו במלאי" אמר אפשטיין.
הגירעון המצטבר של בית החולים "יוספטל" באילת, מאז פתיחתו לפני כשלושים וחמש שנים, עומד על 27 מיליון ₪.
הגירעון השוטף הינו כשני מיליון שקלים.בשל האינתיפאדה ומיעוט התיירים באילת, פחתו הכנסות בית החולים בלמעלה ממיליון שקלים. הכנסות שהיו מתקבלות מאשפוז תיירים ומטיפולים מיוחדים.
בשנתיים האחרונות גם הפחית בית החולים את השימוש במסוקים לצורך העברת נפגעים מאילת למרכז הארץ ועבר להשתמש באמבולנסים. ירידה בהוצאות של כשני מיליון שקלים בשנה כתוצאה ממעבר לכלי תחבורה יבשתי. לדברי דר' אפשטיין, משרד הבריאות מתקצב מידי שנה את בית החולים רק ב- 25 אחוזים מכלל התקציב העומד על כ- 70 מיליון ₪."אנו דורשים סבסוד רחב יותר ונמצאים כעת בבדיקה של רואה חשבון. עם פתיחת בית החולים הבטיחה הממשלה לתקצב את בית החולים ב- 50%, דבר שלא נעשה עד כה". אומר אפשטיין.
(פ.ק.)