במהלך דיון בבית המשפט המחוזי בהארכת מעצרם של יצחק פס, אביה של שלהבת פס הי"ד, שנרצחה בידי צלף ערבי בחברון לפני כשנתיים, ומתתיהו שבו, הודתה המדינה כי אף על פי שבית המשפט הורה שלא לחקור את החשודים במהלך השבת, השב"כ כן חקר אותם ביום זה. המדינה הודתה כי בכך הפר השב"כ איסור מפורש שהוציא השופט יעקב צמח ביום שישי, כך דיווח אתר N.F.C..
בסוף השבוע שעבר נעצרו השניים בחשד ל"עבירת ביטחון".
בתום הדיון קיצר בית המשפט המחוזי ביומיים את מעצרו של מתתיהו שבו. היום (שני) ידון בית המשפט העליון בדרישתם של השניים להיפגש עם עורך דינם, וביום רביעי הם יתייצבו בבית המשפט לדיון נוסף בהארכת מעצרם.
נוסף על כך הורה בית המשפט לחוקריהם של פס ושבו לחדול מלענותם ולהניח להם לישון.
בשעה שנערך הדיון בעניינם של פס ושבו המתינו להם כ 150 אוהדים, בני משפחה ותושבים מחברון, מירושלים ומיישובים בשומרון.
הם אחזו שלטים בידיהם, ועליהם נכתב "משחררים מחבלים ועוצרים הורים שכולים", "הדם היחידי שיש לאיציק על הידיים זה הדם של שלהבת". הם אף אחזו תמונות שבהן נראה יצחק פס בהלוויה של בתו, בעודו נושא את גופתה בזרועותיו.
אוריה, אשתו של יצחק פס, אמרה: "השב"כ צריכים להתבייש שהם חושבים לעצור אב שכול, ובאותה נשימה משחררים רוצחי תינוקות ומפוצצי אוטובוסים".
"אני מאמינה בחפותו של בעלי. הוא לא עשה דבר", הוסיפה.
בשיחה לערוץ 7 אמר עו"ד נפתלי וירצברגר, בא כוחו של יצחק פס, כי הוצאת צו איסור הפרסום בידי השב"כ מותיר את ההגנה כסומא באפילה וכי הדבר הופך את עניין הייצוג ל"פסאדה", כלשונו, ולמראית עין שאין מאחוריה דבר.
לדבריו, ביום שישי האחרון נערכו שני דיונים בבית המשפט. האחד עסק בנושא הארכת המעצר והשני בנושא ההיתר להיפגש עם עורך דין. למעשה, אומר וירצברגר, התנהלו הדיונים באופן חד צדדי. השב"כ והמשטרה הניחו בפני השופטים חומר, וכל ניסיון לחקור את הדברים, או לפחות לעמוד על מהותם נהדף בנימוק כי מדובר ב"חומר חסוי". התחושה העולה מהתנהלות זו, אומר וירצברגר, היא שבין דיונים אלו לבין "תפארת החוק והמשפט", שבה מדינת ישראל מתהדרת, המרחק גדול מאד. אמנם, הוא מוסיף, החוק מאפשר מניעת מפגש בין עצור לבין עורך דין אבל נראה כי בשנים האחרונות הפך כלי חריג ויוצא דופן זה לדרך עבודה שגרתית עבור השב"כ. לא פעם ולא פעמיים מסתבר שבחסות הצווים הללו ננקטות פעולות כוחניות, ונפגעות זכויותיהם של אנשים מבלי שתהיה לכך הצדקה.
וירצברגר ציין דוגמא לדבריו, דוגמה שלא קיבלה פרסום נרחב. הוא סיפר על שמעון חן, שלדבריו נעצר תחת חשדות קשים, ושנגדו הופעלו צווים דומים. אחרי כמה ימי מעצר הוא שוחרר "בקול דממה דקה", אומר וירצברגר, משום שלא היה שחר להאשמות נגדו. היו אף מקרים, הוא מציין, שבהם החקירות אכן הניבו כתבי אישום, אך אנשים אלו נעצרו ונחקרו בתנאי בידוד ממשפחותיהם ומעורכי דינם, וזאת בצורה כוחנית. במשך שלושה שבועות נעצר, למשל, אביגדור אסקין, ועבר חקירות שב"כ הכוללות קשירות וגם מעשים המאפיינים את המשטר בזמנו בארגנטינה. בסופו של דבר הוא נשפט, מוסיף וירצברגר, הורשע ונכלא לשנתיים. יש לשים לב, הוא מציין, כי גם אם בסופו של דבר האיש הורשע אין יחס בין העבירות שבגינן הורשע לבין הדרך הדורסנית שננקטה נגדו בעת החקירות.
עוד אמר וירצברגר כי מעצרו של פס הוארך בשישה ימים, ושל שבו בשמונה ימים, וכי למעשה לדבריו אין הוא יודע מה פשר האבחנה בין השניים. אומרים לנו, אומר וירצברגר, כי אם שופט נתן הוראה זו "הוא יודע מה שהוא עושה", אבל, אומר וירצברגר, אין כאן הליך שיפוטי שקיף שאפשר לתקוף אותו, לבקר אותו ואולי אפילו להסכים אתו. נוסף כל כך, הוא טוען, מערכת שנוקטת הליכים במחשכים אינה יכולה לבקש את אמונו של הציבור במערכות המשפט והחקירות. (ש.ל.)
בסוף השבוע שעבר נעצרו השניים בחשד ל"עבירת ביטחון".
בתום הדיון קיצר בית המשפט המחוזי ביומיים את מעצרו של מתתיהו שבו. היום (שני) ידון בית המשפט העליון בדרישתם של השניים להיפגש עם עורך דינם, וביום רביעי הם יתייצבו בבית המשפט לדיון נוסף בהארכת מעצרם.
נוסף על כך הורה בית המשפט לחוקריהם של פס ושבו לחדול מלענותם ולהניח להם לישון.
בשעה שנערך הדיון בעניינם של פס ושבו המתינו להם כ 150 אוהדים, בני משפחה ותושבים מחברון, מירושלים ומיישובים בשומרון.
הם אחזו שלטים בידיהם, ועליהם נכתב "משחררים מחבלים ועוצרים הורים שכולים", "הדם היחידי שיש לאיציק על הידיים זה הדם של שלהבת". הם אף אחזו תמונות שבהן נראה יצחק פס בהלוויה של בתו, בעודו נושא את גופתה בזרועותיו.
אוריה, אשתו של יצחק פס, אמרה: "השב"כ צריכים להתבייש שהם חושבים לעצור אב שכול, ובאותה נשימה משחררים רוצחי תינוקות ומפוצצי אוטובוסים".
"אני מאמינה בחפותו של בעלי. הוא לא עשה דבר", הוסיפה.
בשיחה לערוץ 7 אמר עו"ד נפתלי וירצברגר, בא כוחו של יצחק פס, כי הוצאת צו איסור הפרסום בידי השב"כ מותיר את ההגנה כסומא באפילה וכי הדבר הופך את עניין הייצוג ל"פסאדה", כלשונו, ולמראית עין שאין מאחוריה דבר.
לדבריו, ביום שישי האחרון נערכו שני דיונים בבית המשפט. האחד עסק בנושא הארכת המעצר והשני בנושא ההיתר להיפגש עם עורך דין. למעשה, אומר וירצברגר, התנהלו הדיונים באופן חד צדדי. השב"כ והמשטרה הניחו בפני השופטים חומר, וכל ניסיון לחקור את הדברים, או לפחות לעמוד על מהותם נהדף בנימוק כי מדובר ב"חומר חסוי". התחושה העולה מהתנהלות זו, אומר וירצברגר, היא שבין דיונים אלו לבין "תפארת החוק והמשפט", שבה מדינת ישראל מתהדרת, המרחק גדול מאד. אמנם, הוא מוסיף, החוק מאפשר מניעת מפגש בין עצור לבין עורך דין אבל נראה כי בשנים האחרונות הפך כלי חריג ויוצא דופן זה לדרך עבודה שגרתית עבור השב"כ. לא פעם ולא פעמיים מסתבר שבחסות הצווים הללו ננקטות פעולות כוחניות, ונפגעות זכויותיהם של אנשים מבלי שתהיה לכך הצדקה.
וירצברגר ציין דוגמא לדבריו, דוגמה שלא קיבלה פרסום נרחב. הוא סיפר על שמעון חן, שלדבריו נעצר תחת חשדות קשים, ושנגדו הופעלו צווים דומים. אחרי כמה ימי מעצר הוא שוחרר "בקול דממה דקה", אומר וירצברגר, משום שלא היה שחר להאשמות נגדו. היו אף מקרים, הוא מציין, שבהם החקירות אכן הניבו כתבי אישום, אך אנשים אלו נעצרו ונחקרו בתנאי בידוד ממשפחותיהם ומעורכי דינם, וזאת בצורה כוחנית. במשך שלושה שבועות נעצר, למשל, אביגדור אסקין, ועבר חקירות שב"כ הכוללות קשירות וגם מעשים המאפיינים את המשטר בזמנו בארגנטינה. בסופו של דבר הוא נשפט, מוסיף וירצברגר, הורשע ונכלא לשנתיים. יש לשים לב, הוא מציין, כי גם אם בסופו של דבר האיש הורשע אין יחס בין העבירות שבגינן הורשע לבין הדרך הדורסנית שננקטה נגדו בעת החקירות.
עוד אמר וירצברגר כי מעצרו של פס הוארך בשישה ימים, ושל שבו בשמונה ימים, וכי למעשה לדבריו אין הוא יודע מה פשר האבחנה בין השניים. אומרים לנו, אומר וירצברגר, כי אם שופט נתן הוראה זו "הוא יודע מה שהוא עושה", אבל, אומר וירצברגר, אין כאן הליך שיפוטי שקיף שאפשר לתקוף אותו, לבקר אותו ואולי אפילו להסכים אתו. נוסף כל כך, הוא טוען, מערכת שנוקטת הליכים במחשכים אינה יכולה לבקש את אמונו של הציבור במערכות המשפט והחקירות. (ש.ל.)