כשיוסי שריד התקשר לדודו פישר בעצבנות מה, ושאל אותו היכן ניתן להשיג את ה-CD החדש לפורים, גם פישר הרים גבה. הוא אמנם כבר קיבל תגובות לא שגרתיות לסדרת הקלטות שלו לילדים, אבל יוסי שריד? השר המר"ציניקי הסביר לפישר המשתומם כי בתו שוהה כעת בבריסל ומלמדת שם ילדים יהודיים לפי התכנים בקלטות שלו. "אמרתי לו", מספר פישר, "'אם יוסי שריד מחפש את הקלטות של דודו אלו ימות המשיח'. הוא אמר לי: 'אתה צודק, הוא צריך לבוא מהר'".

פישר (57) הכיר את הבמה המקצועית בכיתה י', שעה שלמד בישיבת 'נחלים', "הקמנו אז את להקת 'נחלי רון'. המנהל המוסיקלי היה מושה מונה רוזנבלום והופענו במקומות שונים. חלק מאיתנו הלך אחר כך ללהקת הרבנות הצבאית". אחרי הצבא היה פרק של הופעות בבר-מצוות ואחר כך תקופת חזנות בבית הכנסת הגדול בתל אביב ובנתניה. לאחר נישואיו שימש פישר חזן בדרום אפריקה למשך שלוש שנים. "כששבתי לארץ, חזרתי למוסיקה החסידית וליידיש, וגם עשיתי את 'עלובי החיים' בלונדון ובברודווי". המחזמר תפס אז כותרות, כאשר פישר חתם על חוזה מיוחד, לפיו הוא לא משחק בשבת. החוזה היה כל כך ייחודי, עד שפישר עצמו לא מצליח לשחזר אותו - לא להופעות ברחבי העולם, אבל גם לא בארץ. "חשבתי אז שפתחתי פתח לבאות, אבל לא. גם בישראל כל התיאטראות הלאומיים עובדים בשבת. זה עצוב שאנחנו משלמים מיסים שמסבסדים את חילול השבת". לדברי פישר, הבחירה של שחקן וזמר מוכשר היא בלתי נמנעת. "שחקנים וזמרים דתיים כותבים לי ושואלים אותי איך כדאי לפעול, אבל שואו ביזנס ודת לא הולכים ביחד. צריך לבחור בין הכיפה להופעות".

פישר היה שייך לעולמו של הקהל המבוגר עד לפני עשר שנים, אז התקבל במשרדו טלפון מאורית וגנפלד, שהציעה שהם יעשו וידאו לילדים. "אמרתי לעצמי, אני עושה הצגות ביידיש. מה לי ולילדים? האמרגן שלי נתן לי קלטת, והאזנתי לה בדרך הביתה. אחרי שני שירים ידעתי שזה זה. התקשרתי אליו ואמרתי 'יש כאן משהו גאוני'". את הקלטת הראשונה לא מספרו פישר ווגנפלד, היוצרת הבימאית והתסריטאית של כל הקלטות. "חשבנו שזו אפיזודה חולפת". אבל מאז עברו שירים רבים באולפן ההקלטות, וביום שישי שעבר השיקו השניים את הדיסק ה-14 בסדרה, העוסק בפורים.

היצירה של וגנפלד ופישר הסובבת סביב ערכים יהודיים, שבת וחגים, מיועדת בעיקרה לגיל הרך ולילדים צעירים. הסדרה נחשבת להצלחה מסחררת ובאמתחתו של פישר סיפורים חובקי עולם על ילדים שמזהים אותו בכל מקום.

ממרום 10 שנות עשייה ו-14 קלטות, פישר מרגיש שנעשה כאן משהו. "ניגשים אליי חסידים של ר' אהרלך במאה שערים ואומרים 'הבן שלי מת על הקלטת שלך'. ובשבת יכול להיעצר לידי אוטובוס וירד ממנו אדם שיאמר "הילדים שלי מתים על הקלטת שלך". משניהם, פישר שמח יותר על התגובה של האדם השני. "אלו ילדים שמערכת החינוך וגם הבית לא מלמדים אותם כלום על יהדות. ומתוך הקלטת הם לומדים מה זה שופר ומה היא סוכה. הם סופגים את זה בגיל הרך, וזה יצעד איתם כל החיים. כן, יש כאן תחושה קטנה ואולי מעבר לכך, של שליחות".   

 [email protected]