פרקליטות המדינה הגישה ביום א' לבית המשפט העליון את סיכומיה בכתב המשתרעים על פני 108 עמודים לדיון הנוסף בעניינו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר שמעון שבס.
המדינה מבקשת להרשיע את שבס בשתי עבירות של מירמה והפרת אמונים בשתי פרשיות שונות.
שמעון שבס הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של ניסיון שוחד, מירמה והפרת אמונים. בית המשפט גזר עליו שנתיים מאסר בפועל וזמן קצר לאחר מכן עירער שבס על ההרשעה לבית המשפט העליון ובמקביל ערערה פרקליטות המדינה לעליון על חלק מהזיכוי בו זוכה שבס בשני סעיפי אישום ועבירות של מירמה והפרת אמונים.
בית המשפט העליון מצא את שבס זכאי מחמת הספק ואז החליטה המדינה להגיש בקשה לבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים. בית המשפט העליון אישר את הבקשה ועתה הגישה פרקליטות המדינה באמצעות עו"ד יהושע לנברגר, עו"ד אריה פקר ועו"ד אבי זסטרמן את סיכומיה בכתב בדיונו הנוסף של שבס.
בסיכומי המדינה נטען כי במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, בשנים 1992-1995, פעל שבס בשתי פרשיות לקידום פרוייקטים כלכליים עסקיים של חבריו הטובים. זאת, בנוסף לקשרי חברות אמיצים בין שבס לאותם חברים שהיו ביניהם גם זיקות כלכליות כספיות משמעותיות וקונקרטיות.
עוד נכתב בנימוקי המדינה, כי ממצאיו של בית המשפט העליון לכל הקשור להתנהגותו של שבס בשתי הפרשיות מקיימים עד תום את יסודות העבירה כפי שנקבעו בפסיקה עד כה.
שורת המעשים ועוצמת הפגיעה בציבור ובערכים המוגנים שבבסיס העבירה של הפרת אמונים, נכתב שם, צובעות את מעשיו של שבס בסממני שחיתות מובהקים ומכניסות מעשים אלה לגדר השחור של העבירה הפלילית.
בנימוקי המדינה מפורטות שתי פרשיות בהן היה מעורב לפי הנטען, שבס. האחת, נוגעת לקידום עיסקה כלכלית-ביטחונית עם מדינה זרה שבה היה מעורב חברו של שבס משה שטרן. אותו שטרן ניהל עבור שבס חשבון ניירות ערך שנפתח מספר חודשים לפני תחילת כהונתו כמנכ"ל. סך הכל, הפקיד שטרן בחשבון זה, בתקופת כהונתו של שבס כמנכ"ל, כ-340 אלף ש"ח. המדינה טענה, כי לכספים שקיבל שבס באופן שוטף משטרן נודעת משמעות לעניין הימצאות שבס במצב של ניגוד עניינים. לטענתם, קבלת סכומי כסף לאורך תקופה ממושכת על ידי עובד הציבור, מאדם המנהל עבורו חשבון ניירות ערך, יש בה כדי לסמא את עיניו של עובד הציבור המטפל בענייניו של נותן הכספים וכדי להטות את שיקול דעתו.
הפרשייה השניה נוגעת לחבריו של שבס האחים הקבלנים דורון וגיל שולדנפריי. במקרה זה שבס הועסק בחברה הנמצאת בשליטת השניים עד לסמוך למינויו לתפקיד המנכ"ל ועבור ייעוץ לאותה חברה קיבל שבס סכום של 145 אלף דולר בתקופה שבין התאריכים ה-14.8.90 ועד 3.4.92. סמוך לאחר סיום תפקידו של שבס כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, הועסק שבס בחברה בשם פורטפוליו מנג'מנט ואף שהאחים לא היו בעלי מניות בה, הרי שדורון שולדנפריי ואישתו היו מיופי כוח ובעלי זכות חתימה בה וגיל שולדנפריי היה מהמוציאים והמביאים בעסקיה.
בסיכומי המדינה נטען, כי תוך כדי תפקודו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה השתמש שבס במעמדו כמו גם בעובדי המשרד ובהם עוזרו ואנשי האגף למעקב ובקרה, לקידום האינטרסים הפרטיים של חבריו. "מבחינת התנהגותו של שבס לאור הפרמטרים שנימנו, הערכים המוגנים שביסודות העבירה, ופסיקת בית המשפט בעבר יש בה לפי עמדת המדינה כדי להביא למסקנה ברורה ומובהקת כי מעשיו של שבס בכל הקשור בקידום האינטרסים הכלכליים של שטרן והאחים שולדנפריי נעשו תוך ניגוד עניינים בעל עוצמה חריפה והרי הן נכנסים לאותו תחום שחור פלילי ומוכתמים בגוון מובהק של שחיתות".
עוד נכתב בטיעוני המדינה, כי מערכת היחסים ההדוקה והמגוונת שהייתה בין שבס לשטרן ובינו לבין האחרים שולדנפריי ועוצמת האינטרסים הכלכליים הקונקרטיים והיקפם שהיו לאנשי עסקים אלה בתקופת כהונתו של שבס כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, היה כדי ליצור ניגוד עניינים מהותי וחריף בכל הקשור לטיפול של שבס בענייניהם. "סכומי הכסף הניכרים שקיבל שבס משטרן בתקופת כהונתו כמנכ"ל וטובות ההנאה שקיבל שבס מהאחים שולדנפריי עובר לתחילת כהונתו ואפשרות לחידוש הקשרים הכלכליים בהמשך קושרים באופן פסול בין הון לשלטון וצובעים בפלילים הן של עצמם את פעילותו של שבס עבור משה שטרן והאחים שולדנפריי עת הוא מכהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.
בפרקליטות טוענים, כי שבס ניצל את עובדי משרד ראש הממשלה לקידום אינטרסים כלכליים של חבריו לאורך זמן וזאת על אף מחאתם של חלק מהם. לעובדה זו ישנה השלכה הן על הערכת חומרת המעשה והן על אמון הציבור בעובדי הציבור הבכירים. פרקליטות המדינה כותבת, כי התנהגותו של שבס מלמדת על זלזול מופגן ומתמשך בנורמת התנהגות ראויה ויש בה השחתה של השירות הציבורי. לא זו בלבד ששבס חטא הוא גם החטיא את הכפופים לו.
(פ.ק.)
המדינה מבקשת להרשיע את שבס בשתי עבירות של מירמה והפרת אמונים בשתי פרשיות שונות.
שמעון שבס הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של ניסיון שוחד, מירמה והפרת אמונים. בית המשפט גזר עליו שנתיים מאסר בפועל וזמן קצר לאחר מכן עירער שבס על ההרשעה לבית המשפט העליון ובמקביל ערערה פרקליטות המדינה לעליון על חלק מהזיכוי בו זוכה שבס בשני סעיפי אישום ועבירות של מירמה והפרת אמונים.
בית המשפט העליון מצא את שבס זכאי מחמת הספק ואז החליטה המדינה להגיש בקשה לבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים. בית המשפט העליון אישר את הבקשה ועתה הגישה פרקליטות המדינה באמצעות עו"ד יהושע לנברגר, עו"ד אריה פקר ועו"ד אבי זסטרמן את סיכומיה בכתב בדיונו הנוסף של שבס.
בסיכומי המדינה נטען כי במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, בשנים 1992-1995, פעל שבס בשתי פרשיות לקידום פרוייקטים כלכליים עסקיים של חבריו הטובים. זאת, בנוסף לקשרי חברות אמיצים בין שבס לאותם חברים שהיו ביניהם גם זיקות כלכליות כספיות משמעותיות וקונקרטיות.
עוד נכתב בנימוקי המדינה, כי ממצאיו של בית המשפט העליון לכל הקשור להתנהגותו של שבס בשתי הפרשיות מקיימים עד תום את יסודות העבירה כפי שנקבעו בפסיקה עד כה.
שורת המעשים ועוצמת הפגיעה בציבור ובערכים המוגנים שבבסיס העבירה של הפרת אמונים, נכתב שם, צובעות את מעשיו של שבס בסממני שחיתות מובהקים ומכניסות מעשים אלה לגדר השחור של העבירה הפלילית.
בנימוקי המדינה מפורטות שתי פרשיות בהן היה מעורב לפי הנטען, שבס. האחת, נוגעת לקידום עיסקה כלכלית-ביטחונית עם מדינה זרה שבה היה מעורב חברו של שבס משה שטרן. אותו שטרן ניהל עבור שבס חשבון ניירות ערך שנפתח מספר חודשים לפני תחילת כהונתו כמנכ"ל. סך הכל, הפקיד שטרן בחשבון זה, בתקופת כהונתו של שבס כמנכ"ל, כ-340 אלף ש"ח. המדינה טענה, כי לכספים שקיבל שבס באופן שוטף משטרן נודעת משמעות לעניין הימצאות שבס במצב של ניגוד עניינים. לטענתם, קבלת סכומי כסף לאורך תקופה ממושכת על ידי עובד הציבור, מאדם המנהל עבורו חשבון ניירות ערך, יש בה כדי לסמא את עיניו של עובד הציבור המטפל בענייניו של נותן הכספים וכדי להטות את שיקול דעתו.
הפרשייה השניה נוגעת לחבריו של שבס האחים הקבלנים דורון וגיל שולדנפריי. במקרה זה שבס הועסק בחברה הנמצאת בשליטת השניים עד לסמוך למינויו לתפקיד המנכ"ל ועבור ייעוץ לאותה חברה קיבל שבס סכום של 145 אלף דולר בתקופה שבין התאריכים ה-14.8.90 ועד 3.4.92. סמוך לאחר סיום תפקידו של שבס כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, הועסק שבס בחברה בשם פורטפוליו מנג'מנט ואף שהאחים לא היו בעלי מניות בה, הרי שדורון שולדנפריי ואישתו היו מיופי כוח ובעלי זכות חתימה בה וגיל שולדנפריי היה מהמוציאים והמביאים בעסקיה.
בסיכומי המדינה נטען, כי תוך כדי תפקודו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה השתמש שבס במעמדו כמו גם בעובדי המשרד ובהם עוזרו ואנשי האגף למעקב ובקרה, לקידום האינטרסים הפרטיים של חבריו. "מבחינת התנהגותו של שבס לאור הפרמטרים שנימנו, הערכים המוגנים שביסודות העבירה, ופסיקת בית המשפט בעבר יש בה לפי עמדת המדינה כדי להביא למסקנה ברורה ומובהקת כי מעשיו של שבס בכל הקשור בקידום האינטרסים הכלכליים של שטרן והאחים שולדנפריי נעשו תוך ניגוד עניינים בעל עוצמה חריפה והרי הן נכנסים לאותו תחום שחור פלילי ומוכתמים בגוון מובהק של שחיתות".
עוד נכתב בטיעוני המדינה, כי מערכת היחסים ההדוקה והמגוונת שהייתה בין שבס לשטרן ובינו לבין האחרים שולדנפריי ועוצמת האינטרסים הכלכליים הקונקרטיים והיקפם שהיו לאנשי עסקים אלה בתקופת כהונתו של שבס כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, היה כדי ליצור ניגוד עניינים מהותי וחריף בכל הקשור לטיפול של שבס בענייניהם. "סכומי הכסף הניכרים שקיבל שבס משטרן בתקופת כהונתו כמנכ"ל וטובות ההנאה שקיבל שבס מהאחים שולדנפריי עובר לתחילת כהונתו ואפשרות לחידוש הקשרים הכלכליים בהמשך קושרים באופן פסול בין הון לשלטון וצובעים בפלילים הן של עצמם את פעילותו של שבס עבור משה שטרן והאחים שולדנפריי עת הוא מכהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.
בפרקליטות טוענים, כי שבס ניצל את עובדי משרד ראש הממשלה לקידום אינטרסים כלכליים של חבריו לאורך זמן וזאת על אף מחאתם של חלק מהם. לעובדה זו ישנה השלכה הן על הערכת חומרת המעשה והן על אמון הציבור בעובדי הציבור הבכירים. פרקליטות המדינה כותבת, כי התנהגותו של שבס מלמדת על זלזול מופגן ומתמשך בנורמת התנהגות ראויה ויש בה השחתה של השירות הציבורי. לא זו בלבד ששבס חטא הוא גם החטיא את הכפופים לו.
(פ.ק.)