רב צבאי

יאיר, בן הציונות הדתית, התגייס בתום שנת מכינה לקורס חובשים, ומשם המשיך למסלול ביחידה מובחרת. במשך שנה וחצי של שירות צבאי, בפרט בתקופות קשות כמו הקורונה וסגירות של 28 יום בבסיס, היה חשוב לו לשמור על קשר רוחני. מדי שבוע, בחצי השעה החופשית שהייתה מוקצית לו, הוא היה מתקשר למלווה הרוחני שלו בתוכנית הדר, נושם שתי דקות דבר תורה - "דבר תורה מחזק בחיוך ורוח חיובית" - וממשיך במסלולו. הכול התנהל יחסית על מי מנוחות, עד שהגיעה הפציעה הגדולה.

"אחרי שנה וחודש של מסלול הייתה לי פציעה שבגללה הייתי צריך לעבור ניתוח קילה, ובעקבות כך הודחתי מהמסלול", מספר יאיר ל'בשבע'. "עברתי תקופה מאוד מבלבלת: מאינטנסיביות של לו"ז שבו עובדים בלחץ - לשום דבר ואי אפשר אפילו לקום מהספה. במהלך התקופה הזאת הייתי לומד חברותא בספר קהלת עם המלווה שלי, הרב ישי צור, והוא היה מכוון אותי בהכול. בתקופה הזאת, בעצת הרבנים, התחלתי להיפגש והכרתי את אשתי, ולאחר סיום מסלול בסיירת של אחת מהחטיבות התחתנתי וחזרתי לישיבה, שם אני עדיין לומד עם הרב ישי. אם לא הייתי בתוכנית הדר, לא בטוח שהיה לי מענה כזה מרב שקשוב ופנוי אליי. המציאות הזאת שיש לי ליווי נתנה לי גב במקום המורכב שאליו הגעתי, זה באמת ממלא".

יאיר לא לבד. תוכנית הדר, על שמו של הדר גולדין הי"ד, מאגדת כאלף בני ישיבות ומכינות שזוכים לליווי רוחני צמוד של כלל הבוגרים במהלך השירות הצבאי, ליווי שמתחיל עוד טרם הגיוס. מבין המוסדות שכבר בתוכנית ניתן למנות את ישיבות שבי חברון, איתמר ויפו, הישיבה הגבוהה בעלי והמכינות יתיר, עלי, קשת, עצמונה, מעלה אפרים, אלישע, נוקדים, מעוז בלוד, ועוד רבות עומדות להצטרף. "אתה פעם ראשונה בחברה מעורבת, והתוכנית באמת משאירה אותך חברתית במקום חם יותר, מוכר יותר, מוגן אפשר להגיד", מספר יתי אטלו, בוגר מחזור א'. "שבת ראשונה שאתה סוגר זה תמיד מאתגר, טבילת אש ראשונה. הזום עם המלווה והחברים לא רק מנע מהשבת להיות גרועה, אלא הפך אותה לממש משמעותית וטובה".

"אם היה לך שבוע גרוע או איזו היתקלות עם הקצין או המ"מ, אתה יכול להרים טלפון לרב או לחבר והם מזכירים לך להסתכל על זה באור שונה. לא הייתי מתקשר לרב אם לא היה לי קשר רציף, והרב נותן לך כמה דגשים ואפשרויות, ממש הציל לי את השבת", מספר גם יובל שולץ, מחזור א'. "גם כשאתה באמצע שבוע שטח, כיף חיים בטירונות, כולך מזיע ועובד קשה - פתאום פותחים זום, אתה מתנתק לרגע מהכול, נפגש עם הרב וחברים ושומע דברי תורה".

המעטפת הרוחנית והמנטלית של התוכנית מעניקה ביטחון לא רק לחיילים, אלא במידה לא פחותה מכך להורים שלהם. "תוכנית הדר זה למען הבן שלי. היו קשיים בתקופה של הטירונות ואימון מתקדם, אנשים חדשים בצבא, וקשיי ההסתגלות של להבין את הראש ולהתמודד הם רבים. בנקודה הזאת מגיעים האנשים של תוכנית הדר ומעודדים, נמצאים ותומכים", מספר שרגא לפידס, אב לצנחן. "אנחנו רוצים אותם לוחמים דתיים, לא מחפשים לשלוח אותם למקומות מאוד מתגמלים וטובים בעורף, זו גאווה גדולה שהבן שלי נמצא בצנחנים, ותוכנית הדר היא מה שמאפשר את זה. יותר מכך, המלווים יכולים להגיע לבסיסים במסגרת ימי ישיבה שעורכת הרבנות הצבאית, וכך הקשר החי של בית מדרש קורה כל הזמן. גם כשהבן שלי בחופשה בבית, הם נפגשים כחבורה, ואחרי שעה וחצי ביחד הילד יותר מעודן ויוצא בהרגשה אחרת להמשך האתגרים בצבא".

גם בישיבות

הרב אלי סדן, ראש מוסדות בני דוד בעלי וחתן פרס ישראל, מהאבות הרוחניים שעומדים מאחורי תוכנית הדר, רואה בתוכנית מענה להתמודדות הרוחנית־תרבותית שפוקדת אותנו בדור הזה. "הדברים פשוטים. היום כל בחור שמתגייס לצבא מתמודד התמודדות תרבותית, רוחנית ומוסרית מאוד מאוד לא פשוטה, בגלל שמצד אחד אנחנו מסורים בלב ובנפש לצבא, עסוקים בביטחון ישראל ומקיימים את אחת המצוות החשובות, ומצד שני רוב הסובבים אותנו, כולל חלק לא קטן מהמפקדים, שונים תרבותית ובתפיסת עולם אחרת, וכך נוצרת דיס־התאמה מבחינה תרבותית־רוחנית־מנטלית. בשל כך, העובדה שלכל חייל יש קשר עם אותה אישיות רוחנית־תרבותית שאיתה בנה את עצמו בתקופת הלימודים בישיבה היא עזרה משמעותית, בפרט שצבא זה חיים, לא עבודה שאתה הולך אליה בבוקר וחוזר בסוף כל יום הביתה".

איך עד היום לא קם המיזם? רק כעת הפוסטמודרנה פרצה?

"תוכנית הדר נפתחה משתי סיבות: קודם כול כי גדלנו לממדים שבהם לא הצלחנו ליצור קשר עם תלמידים בשיטה הקודמת, גילינו שיותר מדי תלמידים הלכו לאיבוד. לפני כשלושים שנה הקמתי מכינה והיו בה כשבעים תלמידים, ואילו היום יש במכינה כמה מאות, ובמוסדות בני דוד כאלף תלמידים. לכן בהתחלה אחד הר"מים לקח אחריות על כולם במשך שנים, חשבנו שהקשר הכללי עוזר, אך עם הזמן התברר שפתחנו חנות מכולת וקיבלנו סופרמרקט. צריך תלמיד חכם שיהיה אחראי על מספר קטן של תלמידים, ועל ידי זה הקשר האישי הולך וגדל, ואז העבודה טובה יותר. הסיבה השנייה היא שנמצא יהודי צדיק שמוכן לתרום את זה".

ההתמודדות הרוחנית היא לא נחלתן הבלעדית של המכינות. גם בישיבות גדולות וותיקות הצטרפו לתוכנית הדר מתוך הבנה שדרוש ליווי רוחני בצבא. "בהרבה ישיבות הסדר וישיבות גבוהות חלק מהחבר'ה עושים צבא רגיל בסיירות ויוצאים לפיקוד קרבי, בשל כך הצורך שלהם דומה לצורך של החבר'ה מהמכינה, הם צריכים את הליווי כמו כל בחור שמתגייס לשירות מלא", מספר הרב עזרא היימן, ר"מ בישיבת יפו. "ככלל, רוב בחורי הישיבות למדו שנתיים ומתגייסים פחות או יותר במצב רוחני כמו תלמיד מכינה ממוצע, הם צריכים את הליווי לא פחות".

גם בקרב המתגייסים במסגרת ההסדר מזהה הרב היימן את הצורך. "יש הרבה יותר התערבבות בקרב חבר'ה שיוצאים למ"כים. פעם היה יותר הומוגני, היום פחות. לא פעם יש מקומות שמדובר בסך הכול בשניים או שלושה חבר'ה בסביבה תרבותית שונה ולכן הם זקוקים לליווי. אם עד היום הקשר שלנו היה ברמה של מפגש בחג או שהחייל יכול להתקשר אם הוא צריך משהו, כעת בתוכנית הדר הליווי הוא שוטף ומאורגן בלו"ז שלנו. תוכנית הדר מעגנת מאוד את הליווי והופכת אותו לחלק מהלו"ז של ישיבת יפו. כמו שיש שיעור א' וב' יש גם תוכנית הדר, זה חלק אינטגרלי ומתמשך בעשייה החינוכית".

ציצית וגאוות יחידה

הרב פנחס עציון, ראש תוכנית הדר ומנהל חינוכי במכינת בני דוד בעלי, ייסד את התוכנית לזכר תלמידו הדר גולדין הי"ד. "הדר היה בן תורה אמיתי, בחור מאוד אמיץ ולוחם שהתורה הייתה איתו לגמרי. בלוגו כתוב 'להשבתו של הדר' כי זה חילול השם שהוא עוד לא הובא לקבר ישראל. אנחנו רוצים שכל חייל בצה"ל ידע לשאול את המפקדים: מה קורה עם זה? איך מסיימים את האירוע הזה וקוראים בקול גדול להסיר את החרפה ולהביא אותו לקבר ישראל? זו לא רק תוכנית לעילוי נשמתו, אנחנו רוצים שיהיו הרבה חיילים שיעשו כמוהו קידוש השם בחיים. זכיתי ללמוד ביחד איתו והייתה לו כזאת שמחה וחיוך עצום מעצם לימוד התורה. הדר היה אומן בנשמתו והתורה פתחה לו אופק חיים מדהים. הוא היה תלמיד שלנו ושיתף המון בכל מה שעבר עליו. הייתה לו פעם דילמה עם חייל מאוד בעייתי שעשה הרבה צרות למפגשים ולצוות, אחרי המון התלבטויות הדר האמין בו ובנה אותו, והוא אסיר תודה לו עד היום".

אז מה בעצם קורה בתוכנית? "החלטנו להרים את הכפפה בצורה רצינית ובנינו תוכנית של שביעיות: אנחנו בונים שביעייה חברתית במהלך הלימודים בישיבה או במכינה, השביעייה מתגבשת כחבורה שלומדת יחד עם המלווה ארבעה חודשים לפני הגיוס, וכך נוצר קשר חברתי חזק בתוך השביעייה וגם בינה ובין המלווה, ואז הקשר החי ממשיך באמצעים שונים בצבא", מספר הרב פנחס עציון.

"דברי התורה שלנו מותאמים לעולם שלהם", הוא ממשיך. "בעבר חייל היה מתקשר אליי ביום שישי והייתי יורה עליו דברי תורה. בתוכנית הדר מעניקים בטירונות חיזוק מסוים, וכשהחייל נהיה מ"מ או מ"כ אנחנו מדייקים את התוכן הרוחני והחיזוקים בהתאם לעולם הרוחני הנוכחי שלו. לא בכדי אנחנו מקיימים ימי מלווים, כדי שיצליחו להעניק תוכן אמיתי ומדויק לצורך. חשוב שהם יהיו מכוילים איך לעשות את מלאכת הקודש הזו. אני ממשיל זאת לתרופה וחולה - אם אתה לוקח תרופה לא נכונה, גם אם כוונתו של הרופא היא טובה, הפציינט לא יהיה בריא".

הרב פנחס עציון רואה את המלווים כהורים הנוספים של החייל. "לרב בנוסף לשבעה ילדים שלו יש עוד עשרים ילדים, משפחה מרובת ילדים. הרב 'חתום עליהם', יש להם בית חם שלוש שנים, והם מצידם מספרים לו את המצוקות שלהם. יש כאלו שכבר בשיחות האישיות לפני הצבא יודעים לזהות במה כל אחד עלול להסתבך, האחד בליצנות והשני בתפילות. הוא נמצא איתם בזום או בטלפון בשיחות ועידה ובשיחות אישיות, נוסע לבסיסים, מארח אותם בט"ו בשבט או בסוכה. פשוט שכל שבת שהם באים לישיבה או למכינה הם אוכלים אצלו, ובסוף הוא גם מחתן אותם.

"לצד הקשר האישי נוצרת פה חבורה. לבחור קשה לעזוב חברים, למה שיעזוב שביעייה? למה שיצא מקבוצת הווטסאפ? החבר'ה מאוד תומכים ויודעים לספר איפה העולם הרוחני של כל אחד. יש אצלנו שביעיות שהם ממש בית מדרש חי, המלווה שולח פסקה מצולמת בתחילת השבוע בקבוצה לכולם, כל אחד במקומו, ודנים עליה. בסוף, אתה לא רוצה לזרוע ולא לקצור, אתה יודע כמה הר"מים משקיעים, קשה לחיות את הגובה של בית המדרש בארצות החיים, ובנקודה זו התוכנית נותנת להם סולם מאוד רציני, לקיים מצוות 'ועשית מעקה לגגך'".

הרב לירן גרובס, רכז מוסדות בתוכנית הדר, מוסיף: "אנחנו עושים מפגש פעם בחודש וחצי גם אם יש רק קצת חבר'ה. לאחרונה עשיתי מפגש בבני דקלים, ידעתי שיש לחייל יום הולדת, התקשרתי להורים, הם נענו בשמחה וכך הגעתי במוצאי שבת קיץ בעשר וחצי, וחזרתי הביתה בשתיים וחצי לפנות בוקר. מי שלא הגיע התבאס, כי נפגשים, והמרכז זה התורה, לא דאחקות. זה שהמפגש הוא סביב שיעור ודנים בסוגיות, זה מרים אותם גבוה".

האחריות היא לא רק על החיילים, אלא גם על המלווים, שמקבלים תזכורות אם אינם מבצעים את תפקידם כנדרש. "אם יש חייל שלא דיברת איתו בשלושת השבועות האחרונים ולא נפגשת איתו כבר תקופה ארוכה, אתה מקבל התראה מהאפליקציה ביום חמישי לקראת הטלפונים לחיילים בשישי ובמוצ"ש", מספר הרב לירן גרובס. "האפליקציה מוגדרת בטווח של מעל 21 ימים, כדי לא להעיק על החיילים יותר מדי". האפליקציה גם יודעת להתריע לרב על אירועים מיוחדים כמו יום הולדת של התלמיד או חגים ומועדים.

"אם עד היום כולם היו בגישה של 'הרוצה את הרב יבוא אליו', וכך היו מתפספסים לנו תלמידים שמתביישים או נעלמים, אצלנו לכל אחד יש כתובת, לכל איש יש שם". כשהרב גרובס אומר "לכל איש", הכוונה גם לאלו שלמדו תקופה קצרה ביותר במוסד. "בעבר אם בן אדם התגייס באמצע שנה א' לא החשבנו אותו כבוגר, כי הוא לא עשה תהליך, הרף היה מינימום מרץ שנה ב'. היום אנחנו מחשיבים אותו ומכניסים אותו לתוכנית הדר. למעט אם עבר ישיבה, אין דבר כזה שחייל שלנו מתגייס לצבא ואין מי שאחראי עליו".

התוכנית היא לא רק רשות היחיד, יש לה רשות הרבים שהולכת ומתרחבת. "ברשות הרבים היו שבתות בבתי מלון עם הרב אורי שרקי, הרב אליעזר קשתיאל, הרב אייל ורד, ובקרוב גם מלווה מלכה עם הרב ראובן ששון. לחבר'ה שלנו יש מצוקת מוצ"ש, מה חייל יעשה במוצ"ש? כל הזמן יהיה במחשב או ילך לפאב? לא טוב. ייסע לבית המדרש שלו בישיבה? נדיר. לכן ארגנו התוועדות עם הרב ראובן ששון בגבעת שמואל, שם החייל גם פוגש את המלווים שלו", מספר הרב פנחס עציון. "הוא חוזר לצבא עם מנת דם לווריד, דלק רוחני לשבועיים. בנוסף, היה לנו ביקורים וכנסים שיוצרים גאוות יחידה. כשחייל רואה בבסיס ציצית של תוכנית הדר הוא מבין שזה משהו גדול. כך למשל, בכנס פתיחת השנה של תוכנית הדר השתתפו כ־450 חיילים, הצגנו את התוכנית וזכינו להתברך מהרב צבי טאו, הרב שמואל אליהו, הרב שלמה אבינר והרב יוסף צבי רימון, שדיברו על החשיבות של קבוצה שהולכת ביחד. אינו דומה יחיד המקיים את התורה לרבים שמקיימים את התורה. זה בהחלט מכפיל כוח ונותן לחיילים שלנו הרבה כוח וגאוות יחידה".

***