"דרמה במשפט נתניהו". אין משפט שנשחק דק יותר בעיתונים, באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות משלוש המילים האלו. עם כל עד מרכזי של התביעה שעלה, ועם כל חקירה נגדית של סנגורי נתניהו ואלוביץ', המבנה הראייתי של תיק 4000 הלך והתערער. אירוע השיא המתמשך הוא עדותו של עד המדינה שלמה פילבר – ובמיוחד חקירתו הנגדית על ידי עורך הדין בן צור, שכגודל הציפיות שתלתה הפרקליטות בהודעותיו כך גודל המפלה שציפתה לה בבית המשפט. ובכל זאת, הדרמה שאירעה ביום שלישי השבוע בתיק שונה, מפני שמקורה במי שיכריע בסופו של דבר את גורל התיק – הרכב השופטים.
אחרי ניפוץ התשתית הראייתית של "פגישת ההנחיה" על ידי סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן צור, ביקשה הפרקליטות לתקן את כתב האישום. נזכיר בקצרה: בן צור הוכיח כי הפגישה שבה על פי כתב האישום הנחה נתניהו את מנכ"ל משרד התקשורת דאז פילבר למתן את ירידת תעריפי בזק, לא התקיימה במועד שבו נקב פילבר. לאחר ששלל את האפשרות שהפגישה התקיימה במועד הנקוב ובימים הסמוכים לו, בן צור פרם גם את הקשר בין מזכרים שנתפסו במשרדו של פילבר ובין הפגישה הנטענת. בתגובה ביקשה הפרקליטות להרחיב בכתב האישום את מועד קיום הפגישה לטווח הזמן שבין ההודעה על מינוי פילבר למנכ"ל ובין המינוי בפועל.
השבוע (ג') פורסמה החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע לבקשה הזאת ולבקשה נוספת בתיק 1000. הרכב השופטים בראשות השופטת רבקה פרידמן־פלדמן החליט שלא לאפשר תיקון של כתב האישום, כך שתאריך פגישת ההנחיה שהוכח על ידי בן צור כשגוי ימשיך להתנוסס בו, למגינת ליבה של הפרקליטות. המשמעות מרחיקת לכת: האירוע המכונן של מערכת השוחד הנטענת לא התקיים במועד שעליו העיד עד המדינה במשטרה ובבית המשפט. בלי פגישת הנחיה אין שוחד, וספק אם אפשר לדבר על עבירה קלה יותר של הפרת אמונים.
לא פחות מההחלטה עצמה, מעניינים הנימוקים שנתנו לה השופטים והנחות היסוד שהם מניחים לגבי התיק. למעשה, זו הפעם הראשונה שאנחנו מקבלים אינדיקציה, גם אם קלושה, לאופן שבו השופטים רואים את התיק. וזו אינדיקציה מעניינת: כ"נקודת מוצא לדיון" מציינים השופטים כי "למועד שבו התקיימה הפגישה האמורה, ככל שהתקיימה, עשויה להיות חשיבות רבה, גם לשיטת המאשימה". זו קביעה שמתנגשת עם עצם הניסיון לתקן בדיעבד את כתב האישום, ועם גופו של תיקון שמעניק מרחב גמיש של שבועיים לקיומה של הפגישה. עו"ד בן צור, שהשקיע רבות בקעקוע המועד שצוין בכתב האישום, קיבל כאן "שכוייח" מרומז מפרידמן־פלדמן.
ומנקודת המוצא אל הנימוקים להחלטה. הסיבה המרכזית שמציינים השופטים לדחיית הבקשה היא חשיפת קווי ההגנה. החוק הישראלי משתדל להעניק לאזרחי המדינה אפשרות הוגנת להתגוננות מפני אישומים שמייחסת להם התביעה. כחלק מהתפיסה הזאת, גילוי מלא של האישומים והראיות הוא תנאי חובה בכל הליך משפטי, על מנת שהנאשם יוכל לבסס טיעונים מספיקים ולהתכונן כפי יכולתו להצגת עמדתו בבית המשפט.
בקשת הפרקליטות בתיק 4000, קבעו השופטים, פוגעת בזכות הזאת. כמי שנכחו בדיונים והקשיבו ברוב קשב לחקירה הנגדית שניהל עו"ד בן צור, התרשמו השופטים שקו ההגנה של נתניהו התבסס לא מעט על הסעיף בכתב האישום שקובע את מועד הפגישה, ומשאבים רבים הושקעו בהפרכתו. לשנות את האמור בו לאחר שהופרך בבית המשפט, הם מסבירים, כמוהו כשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק, ויש בכך משום פגיעה ביכולת ההתגוננות של הנאשם.
הנימוק השני הוא השיהוי, שמלבד התרומה שלו להחלטה על דחיית בקשת הפרקליטות יש בו תרומה חשובה להבנתנו – האזרחים – את המערכת. השופטים מגלים את אוזנינו בסעיף 22 להחלטה, שהראיות שהציג בעז בן צור בפני פילבר, ושגרמו בסופו של דבר לערעור גרסתו ולבקשה לתיקון כתב האישום, היו מונחות לפני הפרקליטות "זמן רב", ובכל זאת לא טרחו שם לבקש לתקן את כתב האישום. ההתעוררות לעניין רק בעקבות החקירה הנגדית מוכיחה, בעיני השופטים, כי בקשת התיקון אינה נובעת מפרטים חדשים שהתבררו, אלא ממשחק לא הגון של הפרקליטות מול ההגנה: מקווים שהשקר לא ייתפס, ומשנתפס מבקשים לתקן אותו ולהמשיך כאילו לא אירע דבר.
הסעיף הזה שולח אותנו אל הדיון המקביל, זה שמתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט, וחשיבותו אינה נופלת מזה שמנהלים הצדדים באולם. נדמה כי בשלב הזה ישנה הסכמה גורפת כי הפרקליטות בנתה את תיק 4000 לכל הפחות בצורה רשלנית. שורת התקלות – היעדר אישור היועץ המשפטי לחלק מהחקירות, בדיקה סלקטיבית בסלולרי של אילן ישועה, פריצה "בשוגג" לסלולרי של פילבר, ייחוס אישומים של בני משפחה לנתניהו, סעיף 83 שנפל ופגישת ההנחיה שלא הייתה – גורמת אפילו לדוברים המסורים ביותר של הפרקליטות בכלי התקשורת לזוע באי־נוחות. אבל מה שמתרחש בשבועות האחרונים בבית המשפט מתחיל לשלוח רמזים בלתי ניתנים להתעלמות לפגם חמור בהרבה. פגם שתומכי נתניהו מבקשים להצביע עליו מתחילת הדרך.
איזו דרך מתקבלת על הדעת יש להסביר את התעלמות הפרקליטות מראיות שהיו בידה וסותרות את לב כתב האישום? הייתכן ששכחו, שלא שמו לב, ששוב נפלה שגגה? וגם לו נתרץ את המקרה הזה, שמלשון השופטים ניכר כי גם הם התרשמו שלא מדובר בשגגה, כיצד תוסבר שגגת החשמל שחשף בן צור באופן מביך למדי השבוע?
בן צור התייחס לרגעי השיא של חקירת פילבר במשטרה – השעות שבהן פילבר מוסר את גרסתו כעד מדינה. לעיני המצלמות בחדר החקירות מוסר פילבר גרסה לגבי מה שהתרחש באותה פגישה, ובה הוא מתאר את נתניהו כמי שאומר "תעשה מה שאתה מבין" ו"אל תעלה מחירים" - משפטים שמקהים מאוד את ההנחיה המדוברת. באותם רגעים מתרחש פלא: החשמל נופל, ואין תיעוד מסודר של החקירה, אלא מזכר כללי בלבד. בגרסה שלאחר חזרת החשמל פילבר כבר משמיט את שני המשפטים האלה, והגרסה שנתן אז נכנסה במלואה לכתב האישום.
ומה מתברר? החשמל ש"נפל", נפל באופן מופתי רק באותו החדר ולא בעשרה חדרים מקבילים בלהב 433 שבהם התנהלו חקירות מצולמות באותן שעות. פילבר עצמו אינו זוכר רגע שבו האור נכבה, ומיטב המוחות של חוקרי ישראל לא העלו על הדעת אפשרות של שימוש במחשב נייד או הקלטה באמצעות מכשיר סלולרי. האם אחרי אירוע כזה בבית המשפט ניתן עוד לחשוב שהחשמל נפל כשגגה היוצאת מלפני השליט, או שכבר השתכנענו שבמערכת אכיפת החוק השתרשו פרקטיקות של סוכנויות לסיכול חתרנות שהיו בשיאן במאה הקודמת?
בסוף ההחלטה מותירים השופטים את האופציה המוכרת בחוק לסדר הדין הפלילי כסעיף 184, שמותיר לשופטים אפשרות להרשיע בסופו של הליך את הנאשם גם בשל עובדות שלא נכללו בכתב האישום אך השופטים שוכנעו כי אכן אירעו. קולמוסים רבים נשתברו השבוע בשאלה למה כיוונו השופטים – לפתוח פתח או לשלם מס שפתיים. גם בלי לקרוא מחשבות, האפשרות שפגישת ההנחיה תתקבע בדעתם כאירוע ודאי לאחר שהמועד שניתן לה קועקע, האדם היחיד שמעיד עליה איבד הרבה מאמינותו ואפילו הוא לא מייחס לה כוונות של שוחד, ואחרי שהראיות החיצוניות לה הופרכו – קלושה למדי. סיכוי סביר שהשבוע חזינו במותו של אישום השוחד בתיק 4000.
איסור טיפולי ההמרה: המאבק מגיע לכנסת
חודשיים לאחר שפורסם כאן לראשונה מכתב המחאה של מטופלים נגד חוזר מנכ"ל משרד הבריאות האוסר על טיפולי המרה וכוונתם לפנות לבג"ץ, גם הכנסת התעוררה לטפל בנושא הרגיש. נזכיר: חוזר מנכ"ל שפרסם נחמן אש בשליחותו של שר הבריאות ניצן הורוביץ אוסר על טיפולים פסיכולוגיים או רגשיים שמטרתם התמודדות עם נטייה חד־מינית או שינוי שלה. החוזר הדרקוני אינו מחלק בין סוגי טיפול קיצוניים ומסוכנים לטיפולים נורמטיביים, ובכך יוצר אפקט מצנן לפסיכולוגים ומטפלים שמסייעים לבחורים ונערים שחווים מצוקה נפשית על רקע התמודדות עם נטייתם המינית.
שדולת בריאות הנפש בראשות ח"כ מיכל וולדיגר הרימה את הכפפה. בכנס מיוחד שארגנה השבוע בהשתתפות חברי כנסת נוספים, נציגי עמותות שעוסקות בתחום ומטופלים שנפגעו מהגזרה, ביקשה חברת הכנסת וולדיגר לברר האם החוזר אכן עלול לגרום לסנקציות עד כדי איבוד הרישיון למטפלים שיסייעו למתמודדים עם נטיות חד־מיניות, ואם כן כיצד ניתן לפעול כדי לעצור את הפגיעה. "זה לא המקום לדיון האם אפשר או אי אפשר לשנות את נטייתו המינית של אדם", הדגישה, "אנחנו כאן כדי לברר האם החוזר הזה גורע ומונע מהפונים לקבל טיפול בעניין נטייתם המינית".
אלמנט שהיה חריג בכנס, ויש בו כדי להעיד על חומרת ההשלכות של חוזר המנכ"ל, הוא נוכחותם של שלושה נפגעים ישירים מההחלטה של שר הבריאות, שהחליטו להופיע בפנים גלויות מול המשתתפים למרות המחירים האישיים הכרוכים בכך. יוסי (שם בדוי) הספיק לצאת מהארון בגיל צעיר, אך לאחר שהתקרב ליהדות ביקש למצוא דרך ליישב בין אמונתו לנטיותיו. "אחרי כמה שנים של קושי הלכתי לטיפול סטנדרטי ובדקתי אם אפשר לפתוח פתח עבורי לתפקד וליהנות כאבא לילדים ונשוי לאישה", סיפר לנוכחים. "התהליך היה ארוך, ואחרי כמה שנים התחתנתי ויש לי ילדים. כיום, גם אם יש לי משיכה לגברים, אני יודע עם עצמי לטפל בזה, וזה רק בזכות הטיפול שקיבלתי. האמירה שאם יש לך נטייה אתה צריך לקבל את זה בלי לטפל היא לא נכונה".
שלום (שם בדוי) תיאר גם הוא שיפור ניכר במצבו הנפשי בעקבות טיפולים ששיפרו בעבורו את ההיכרות עם הנטיות והצרכים שלו. "היו לי הרבה לילות בלי שינה, ועם הזמן גם סמים", סיפר. "הרבה עצב וכעס כלפי מי שאני. אף פעם לא קראו לי 'מתמודד', אלא 'הומו'. היום אני יודע לשים את האצבע על הרבה דברים שגורמים לנטייה המינית שלי לצוף. אחרי עבודה אישית של כמה שנים, אני בוחר לחיות אחרת... כל חוזר מנכ"ל או חוק שיגביל את האפשרות שלי לקבל טיפול, יכול להגביל אותי ברצון שלי לחיות לפי איך שאני רוצה".
המתמודד השלישי שהופיע בפני חברי השדולה, רועי (שם בדוי), ניסה לסבר את אוזני המשתתפים לגבי כמות האנשים שחוזר המנכ"ל עלול לפגוע קשות במצבם הנפשי. "תמיד אומרים שאין אנשים שהצליחו בטיפול, אז הנה אני פה, גם בשביל חברים שלי שאין להם אומץ להיות כאן", הכריז. "במהלך הטיפול לא הכריחו אותי לעשות שום דבר. הלכתי לזה מתוך בגרות ותקווה, מתוך רצון אישי שלי. לא עברתי שום דבר לא סטנדרטי בטיפול... אני במקום מאוד טוב עכשיו, וזה עוזר לעוד המון אנשים שאני מכיר ולא נמצאים פה ואין להם האומץ להגיד את הדברים האלה".
פרט להעלאת המודעות, הבשורה המעשית העיקרית שיצאה מהכנס הגיעה מח"כ עידית סילמן, שמכהנת גם כיושבת ראש ועדת הבריאות. סילמן התחייבה להביא את הדיון בחוזר המנכ"ל לוועדה בראשותה, ולוודא מול גורמי המקצוע כי לא ירחף שום איום על עתידם המקצועי של פסיכולוגים ומטפלים הגונים שמבקשים לסייע למתמודדים עם נטייה חד־מינית מרצונם החופשי. "אני מתכוונת להזמין נציגים של משרד הבריאות, משרד המשפטים וכל הגורמים הנוגעים בדבר. נרצה להבין מאותם אנשים שכתבו את הדברים למה הם בדיוק התכוונו", התחייבה. אנחנו נעקוב.
לתגובות: [email protected]
***