עונת האירועים נפתחה לה ויש דברים שלנו כמבוגרים הם מובנים מאליהם אולם לילדים הם עלולים להיות סיטואציות זרות ולא מוכרות.
אם ילדים בהתפתחות תקינה שמסוגלים להביע את עצמם בשטף, לדבר על דברים מופשטים ולדמיין, ישאלו שאלות ויגלו סקרנות לקראת אירוע שונה ובלתי מוכר וכך יוכלו לדמיין ולהכין את עצמם לסיטואציה, ילדים על הספקטרום האוטיסטי, העומדים בפני אירוע משפחתי השונה מאד מהשגרה היומיומית שלהם, עלולים לחוות אותו כחוויה לא נעימה, ולעיתים אף טראומתית, אם לא יהיו מוכנים מראש במקסימום האפשרי.
אז מהם הצעדים המומלצים להערכות לקראת אירוע בו ילד על הרצף עתיד לקחת חלק?
- הטרמה- כדי שהילד יוכל לתפקד במקסימום האפשרי חשוב להכין אותו לקראת הצפוי לו: מי יהיו הנוכחים באירוע, היכן זה מתקיים, מה יהיו הפעולות באירוע (ריקודים/ אוכל סביב שולחנות/ צילומים ) ועוד. חשוב מאד ללוות את ההכנה בתמונות- ככל שהאירוע יהיה יותר מוחשי עבור הילד כך הוא יוכל להשתתף בו ולחוות חוויה מהנה יותר.
במידה ומדובר באירוע של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, מומלץ ללכת פיזית מראש להכיר את מקום האירוע, להצטלם בפינות השונות, לבחור מראש אזורים רגועים יותר בהם יוכל לנוח ולהרפות. מומלץ להביט יחד עם הילד בתמונות אלו מספר פעמים לפני האירוע כדי שירגיש כמה שיותר שמגיע למקום נח ומוכר.
- הערכות לקשיי ויסות- ילדים רבים על הרצף האוטיסטי מאופיינים עם קשיים בויסות החושי. זה עלול לבוא לידי ביטוי בהימנעות מקולות רמים, בהתרחקות מאזורים הומי אדם, או מריחות עזים במיוחד ואף רתיעה ממגע. תארו לעצמכם ילד שכזה מגיע לאולם אירועים, המוזיקה רועשת בווליום הכי גבוה שאפשר, אנשים רבים חולפים על פניו מצד לצד, ריחות של אוכל ותבלינים שאינם מוכרים לו בשגרה שלו, ונוסף על הכל חיבוקים של דודות אוהבות... מה הוא מרגיש ברגעים אלו?
כאשר יש מודעות לקושי, תפקידנו- המבוגרים להקל מעליו ככל הניתן, ולהכין מראש אסטרטגיות להתמודדות עם האתגרים הצפויים:
רעש? ניתן להשתמש באוזניות מווסתות רעש.
המוניות? ניתן למצוא מראש חדרים או פינות יחסית יותר שקטות ולאפשר שם מנוחה כשהילד מבקש.
מגע? אפשר ללמד את הילד מראש להציע "כיף" לכל מי שבא בזרועות פתוחות לחבקו- לרוב אנשים מבינים ומכבדים.
- שיח על הרגשות- לעיתים ההתרגשות והרגשות הפנימיים ממלאים את הילד , ועלולים להביא לידי הצפה רגשית שהוא מתקשה להתמודד איתה. זה יכול להתבטא בבכי קיצוני, בתנועות סטריאוטיפיות ועוד. חשוב להרגיל את הילד לפתח שיח רגשי, לתת שמות לרגשות, אם באמצעות מילים, תמונות או סמלים. לקראת אירוע חשוב לחשוף אותו לרגשות שיתכן ויחווה בעוצמה גבוהה באירוע, לתת להן לגיטימציה ולתרגל איתו איך הוא מבטא אותם החוצה.
- לקיחת חלק ושותפות באירוע- לנקודה זו אבקש להשתמש במקרה אמיתי, באחד מגני התקשורת לומד יונתן- ילד מתוק ומקסים, שאינו וורבלי. המשפחה כולה התכוננה לקראת אירוע בר המצווה של אחיו הגדול. ההורים הדואגים חששו שיונתן לא ימצא את עצמו באירוע ולא יהיו מספיק פנויים אליו רגשית. הם הביעו את חששותיהם בפני צוות הגן שלו, הגננת המסורה ושאר הצוות שלו נערכו למשימה. יחד עם יונתן הכינו קופסה ענקית בצורת תפילין, קישטו אותה מכל עבר והכניסו יחד ממתקים טעימים. בגן הם תרגלו עם יונתן איך הוא מגיש לאחיו את התפילין הגדולות, פותח אותן עבורו ומחלק לכולם מן הממתקים. אכן כשהגיע האירוע, יונתן שכבר היה מלומד בפעולה שתרגל בגן, הביא את הקופסא לאחיו, חילק את הממתקים והיה לכמה רגעים מרגשים מסמר האירוע. כך באמצעות מחווה פשוטה הפך האירוע עבור יונתן מעול ומוזר לחוויה מרגשת ומיוחדת.
- לדעת להיעזר- אולי השלב הכי קריטי ומשמעותי הוא לדעת להיעזר כשיש צורך. ישנם מקרים בהם הילד חייב ליווי צמוד ושהייה ללא השגחה מסוכנת עבורו במיוחד שמדובר באירוע של קרוב מדרגה ראשונה והמשפחה עסוקה מאוד. במקרים אלו כדאי למצוא את אחד מאנשי המק המקצוע מהגן או מישהו אחר שבהתנדבות או בתשלום יכול לשמור על הילד. כך הילד יהיה חלק מהחוויה המשפחתית והמשפחה תוכל להנות מהאירוע בלי דאגות מיותרות.
שיהיה במזל טוב לכולם ורק בשמחות
הכותבת: שרית בינט- מנהלת תחום אוטיזם ברשת פרח לחינוך מיוחד