חתן פרס ישראל הסופר אברהם גבריאל (בולי) יהושע הלך לעולמו הבוקר (שלישי) בגיל 85.
הסופר המוכר בשמו א.ב יהושע נאבק תקופה ארוכה במחלת הסרטן. הוא נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב. הלווייתו תערך מחר בשעה 17:30 בבית העלמין בעין כרמל.
א.ב יהושע נולד וגדל בירושלים. אביו יעקב יהושע הוא בנו של הרב חנניה גבריאל זצ"ל, דור שלישי למשפחה ספרדית יוצאת סלוניקי. אמו מלכה לבית רוזיליו עלתה ארצה ממרוקו. אביה אלעזר היה נכדו של הרב משה רוזיליו, מגדולי ראשי הישיבות במרקש ומחבר הספר "קול מבשר" על הש"ס.
יהושע למד בגימנסיה העברית רחביה והיה חניך בצופים. הוא שירת בצנחנים והשתתף כלוחם בפעולות התגמול ובמבצע קדש. למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2016 קיבל את פרס א.מ.ת לספרות ביחד עם רונית מטלון. בשנת 2017 קיבל את פרס דן דוד. יהושע לימד בבתי-ספר תיכוניים ובאוניברסיטה, ושימש כמרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד, שיקגו ופרינסטון.
א.ב יהושע התגורר בגבעתיים והיה נשוי לד"ר רבקה (איקה) יהושע, פסיכואנליטיקאית שנפטרה בספטמבר 2016, הוא אב לשלושה וסב לשבעה נכדים.
יהושע היה איש שמאל מובהק, ומתח ביקורת רבה על נוכחות ישראל ביהודה, שומרון וחבל עזה. הוא היה חבר במועצה הציבורית של ''בצלם'', חבר במפלגת העבודה ותמך בעבר במפלגת מרצ.
בשנת 2002 טען יהושע כי "הפלסטינים נמצאים כיום במצב טירופי, שמזכיר את זה בו נמצא העם הגרמני בתקופת הנאצים. הפלסטינים הם לא הראשונים שהעם היהודי גרם להם לטירוף הדעת. זה לא העם הראשון שהכנסנו לטירופים, ראינו כבר מה קרה עם הגרמנים".
שר התרבות והספורט חילי טרופר ספד: "חתן פרס ישראל לספרות, הסופר א.ב יהושע היה מגדולי הסופרים העבריים. עשרות ספריו זכו להצלחה גדולה ותרמו רבות לספרות הישראלית ולתרבות הישראלית. יהושע היה גם מורה ומרצה, שהנחיל לתלמידיו את מלאכת הספרות והכתיבה.
"מעבר לכישרון הנדיר, התאפיין יהושע באכפתיות וברגישות גדולה לאתגריה של החברה הישראלית והיה פעיל חברתי ופוליטי במאמץ לתיקון החברה על פי דרכו. המילים שכתב והסיפורים שסיפר נטועים עמוק בספרות העברית ובלבם של המוני קוראים אוהבים. תנחומים למשפחתו. יהי זכרו ברוך", כך טרופר.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד: "כמה עצוב וכמה סמלי שא.ב. יהושע, מגדולי סופרי ישראל בכל הדורות הלך לעולמו בשבוע הספר העברי. 'בולי' בפי מכריו ואוהביו, היה מגדולי סופריה ומספריה של מדינת ישראל; סופר ומחזאי עטור פרסים, שזיכה אותנו בפרס הגדול מכל – יצירתו הבלתי נשכחת שתמשיך ותלווה אותנו לדורות.
"רק בשנה האחרונה שוחחתי איתו כמה פעמים, כולל בחודש האחרון. ביקשתי לעודד אותו, לחזק אותו, לשקף לו עד כמה הוא חשוב לנשמת אומתנו. יצירותיו, ששאבו מדמות מולדתנו ומאוצרות עמנו, שיקפו לנו אותנו כבתמונת מראה מדוייקת, חדה, אוהבת ולעתים גם כואבת. הוא העלה בנו פסיפס של רגשות עמוקים. ירושלים, חיפה, מדינת ישראל והעם היהודי היו מסת חייו. זכרו ינון בקרבנו לעד בכתיבתו ובהגותו. תנחומים למשפחתו ואוהביו. יהי זכרו ברוך", ספד הנשיא.