1.
במלאת שנה לכהונתה של ממשלת בנט-לפיד-עבאס (שתיפול סופית בקרוב – אמן), יש לי וידוי קטן לספר לכם. משהו שמעיק על מצפוני. אני מרגיש קצת אשמה על חלקי בהקמת הקואליציה הרעה הזאת.
זה לא שנתתי חלילה את הקול שלי לבנט בבחירות האחרונות ועכשיו אני מתחרט על כך. אני לא מאלה שהצביעו לבנט ומרגישים כעת מרומים. אם בכל זאת אני מרגיש קצת מרומה, זה משום שאם בנט היה חושף בפני הציבור את תוכניותיו לפני הבחירות ולא מפזר הבטחות שווא, אין ספק שהייתי יוצא נגדו בכל כוחי – מה שלא עשיתי כי לא ידעתי. האמת שסמוטריץ', האיש שמפלגתו קיבלה את הקול שלי, התריע שבנט ילך עם השמאל, אבל מודה ומתוודה – לא האמנתי לזה. חשדתי שסמוטריץ' מגזים, שזו תעמולת בחירות נגד מפלגה שמתחרה מולו על אותם קולות. אבל להצביע לבנט או להביע תמיכה בימינה לא עלה על דעתי, כך שבמובן הזה מצפוני נקי.
כמובן שאין לי תחושת אשמה על עצם ההחלטה של בנט להקים את הממשלה הזאת. בניגוד למה שחושבת קבוצה מסוימת של אנשי תקשורת וצייצני טוויטר שלא ממש טורחים לקרוא את העיתון 'בשבע', אתם שקוראים את העיתון הזה יודעים שהתנגדתי בכל כוחי לממשלה הזאת מראשית הקמתה.
כתבתי ואמרתי שוב ושוב, כאן וברשתות החברתיות ובראיונות לתקשורת, שביסוס הממשלה על תלות בקולות רע"ם פסול מכול וכול, ושהשותפות עם הקצה השמאלני והאנטי־דתי של המפה הפוליטית בישראל היא רעה ומזיקה עד מאוד. הכיפה שעל ראשו של בנט ותמונתו עטור תפילין ערב הפגישה עם נשיא ארצות הברית מעולם לא הסיחו את דעתי מהעובדה שהוא סחט את השלטון בדרכים נלוזות ובהונאה מחפירה של בוחריו, כך שהשתייכותו המגזרית רק גרמה לי להתבייש.
2.
אני גם לא מאשים את עצמי על שנתתי לבנט צ'אנס והצבעתי בעדו ובעד שקד כשהם רצו במערכות בחירות קודמות ביחד עם מפלגת האיחוד הלאומי, שהייתה המפלגה הפייבוריטית שלי. כשהם בחרו לרוץ בנפרד, תמיד העדפתי על פניהם את הרשימה של הציונות הדתית, גם בגלגולה בראשות הרב פרץ עם סמוטריץ' ובן־גביר, וגם בגרסה הנוכחית שלה עם סמוטריץ' בראש ביחד עם בן־גביר ואבי מעוז.
היחס שלי כלפי בנט מתחילת דרכו היה כבדהו וחשדהו. אכן, רציתי לראות פוליטיקאי מוכשר, איש ימין וחובש כיפה, מוליך את מפלגתו שמימין לליכוד להישג אלקטוראלי ומתברג בעמדת השפעה מרכזית בממשלת ישראל. גם את שאיפתו לצבור עם השנים תמיכה רחבה, שתאפשר לו בבוא היום לכהן כראש הממשלה, ראיתי בעין יפה. אני מודה שלא חזיתי את ההידרדרות שלו לשאפתנות חסרת מעצורים, שהניעה אותו לכבוש את התפקיד הרם בדרך הנכלולית והעקלקלה שבה הגיע אליו, ללא תמיכה ציבורית משמעותית בו ובמפלגתו.
לא צפיתי את ההזדמנות הפוליטית הנדירה שנקרתה לפניו לעשות את זה עם שישה מנדטים, וגם לא את האופורטוניזם שטיהר את השרץ של קואליציה מבוססת עבאס־מרצ. לא על כך מייסר אותי מצפוני, כי לומר היום שכל זה היה צפוי זו חוכמה שלאחר מעשה. בזמן אמת זה היה ניהול סיכונים נכון. אני יכול לומר להגנתי שלאורך כל הדרך, גם כשהצבעתי לרשימה שהוא עמד בראשה, מעולם לא עשיתי לו הנחות כאשר חרג מן הקו, בעיקר בנושאי דת ומדינה, או כשהרשה לעצמו להתבטא בחוסר דרך ארץ כלפי רבנים (רוצים דוגמה? כתבו בגוגל "עמנואל שילה החוצפה היא של בנט").
3.
אז מה בכל זאת החלק שלי בהקמת הממשלה? זהו, שמדובר לכאורה בעניין של מה בכך, אבל הוא בכל זאת מעיק עליי. הסיפור הוא ההופעה המשותפת של אברהם פריד ואביב גפן. אותה הופעה שניר אורבך השתמש בה כדי להצדיק את החלטתו להפסיק להתלבט ולתת את האצבע המכריעה שהעניקה לממשלה הזאת את הרוב שלה. אם לא מדובר בסתם אליבי מומצא שאורבך השתמש בו כדי להצדיק את החלטתו, אם באמת חוויית הצפייה בזמר החסידי הגדול שר ביחד עם המוזיקאי מקצה השמאל החילוני היא שהפילה את הפור, אז גם אני קצת אשם. למה אני אשם? כי יכולתי כנראה למנוע את ההופעה המשותפת הזאת. ומעשה שהיה כך היה.
כידוע לכם, ואם לא אז תדעו עכשיו, הופעת הקיץ המסורתית של אברהם פריד בבריכת הסולטן בירושלים היא הפקה משותפת של 'בשבע' ו'במה כהלכה'. כן, 'בשבע' זה אומנם בעיקר עיתון, אבל לקבוצת 'בשבע' יש מפעלים נוספים כמו למשל כנס ירושלים, ובהם גם ההופעה השנתית הזאת. לאורך השנים נהג אברהם פריד לארח בהופעתו זמרים ישראלים כמו יהורם גאון, עידן עמדי, חיים משה, ישי ריבו ורבים אחרים. כאשר עלה בשנים קודמות הרעיון שפריד יארח את אביב גפן, התנגדתי לכך. לא שאני מחליט, המופע הזה הוא לא באחריותי, אבל בכל זאת דעתי נשמעת ומובאת בחשבון. למה התנגדתי? כי אביב גפן ושיריו הישנים סימלו בעיניי דעות וערכים שרחוקים מערכי תורה ומצוות. אני לא בקיא גדול בשיריו, אבל מהמעט שאני מכיר, חששתי שלא יימצא ברפרטואר שלו שיר שיתאים לפריד לשיר איתו. וגם אם יימצא אחד כזה, האיש והעשייה האומנותית שלו, כך טענתי, לא מתחברים עם הקהל ועם רוח האירוע. מי בקהל שלנו יבוא להופעה כי הוא רוצה לשמוע את אביב גפן?
אבל אז אביב גפן התחיל לבצע מחוות שהעידו על שינוי והתרככות. ובאמצע הקורונה הוא כתב את השיר 'בצורת' והקליט אותו בביצוע משותף עם פריד משני עברי האוקיינוס. והיו שם שורות כמו "גם איש ספקן נושא עימו איזו תפילה קטנה/ בזמן בצורת כשחיכינו לגשמי ברכה", או "אני אחיך אל תשכח/
גם אם אתה קצת מרוחק". אז כן, חשבתי שאולי הגיע הזמן להתקרב קצת. לשכוח את מה שהיה בעבר ולהתייחס למקום שבו אביב גפן נמצא עכשיו. ואחרי כמה שנים שעמדתי כחומה בצורה, הסרתי את התנגדותי. וניר אורבך בא להופעה, הסיק ממנה לטענתו מה שהסיק, והחליט לתת את אצבעו ולהקים את הממשלה.
4.
טוב, אני לא באמת מאמין בזה. אם פריד וגפן הצליחו למצוא מכנה משותף לכמה דקות בדמות שני שירים שנבחרו בפינצטה לביצוע ביחד על הבמה, זה אומר שמקביליהם הפוליטיים יכולים להגיע למכנה משותף בניהול המדינה שבעה ימים בשבוע, 365 יום בשנה? אם פריד וגפן יכולים לשיר ביחד "נצור לשונך מרע", זה אומר שכבר יש ביניהם הסכמה על דמותה של השבת בישראל, על שלמות הארץ או על גיור כהלכה? הרבה יותר הגיוני שאורבך החליט לזרום עם מנהיגו וחברו בנט שהכניס אותו לכנסת, ולא למנוע ממנו להקים ממשלה. אם לא היה אביב גפן, הוא היה מוצא אילן אחר להיתלות בו. ובכל זאת, גם אם זה רק מן השפה ולחוץ, אני לא סולח לניר אורבך על ייסורי המצפון שמציקים לי, שמא בהסכמתי לשיתוף הפעולה הזה גרמתי לו לתמוך בממשלה הרעה הזאת.
אז עכשיו, לאחר שאורבך התחיל לתקן - ועל כך הוא ראוי לברכה - יש לי איזו תקווה כמוסה שהוא ישלים את התיקון במקום שבו השתמש כדי לתרץ את הקלקול. כי ביום ראשון בעוד שבוע וחצי תהיה שוב הופעה של אברהם פריד בבריכת הסולטן, בהפקת 'בשבע' ו'במה כהלכה'. אז לא שאני מאמין בהסקת מסקנות פוליטיות מהופעה מוזיקלית, אבל מי שעשה זאת כדי לקלקל יכול לחזור ולעשות זאת שוב, הפעם כדי לתקן.
לא נשארו כמעט כרטיסים, אבל ניר אורבך, אתה עדיין מוזמן לבוא ולראות את אברהם פריד שר, הפעם ביחד עם נתן גושן, ובהשראת שיתוף הפעולה המוזיקלי בין השניים להפנים שגם בפוליטיקה קודם כול משתפים פעולה עם המעגל הקרוב, ורק משם יוצאים לקרב גם את הרחוקים. אתה לא זורק את החרדים, את בעלי התשובה ואת המסורתיים כדי לשתף פעולה עם השמאל החילוני. זה יהיה יפה מאוד אם מהמקום שבו יצאה בשורת תמיכתך בהקמת הממשלה תצא גם בשורת תמיכתך בהקדמת הבחירות.
במחשבה נוספת, למה לחכות שבוע וחצי? עדיף שתעשה את זה כבר בשבוע הבא. אני בטוח שהקהל במופע יקבל אותך בתשואות.
לתגובות: [email protected]
***