המתבגרים שלנו. כגודל האהבה שלנו אליהם כך גם האתגר שבגידולם. בני הנוער מנערים אותנו, מכריחים אותנו לשמור על עירנות, ולפעמים נדמה שיותר משאנחנו מגדלים אותם, הם מגדלים אותנו.
החופש הגדול הוא עוד שלב בקיר הטיפוס ההורי, והוא מזמן לנו התמודדויות שונות מהשגרה. בהיה ממושכת מול המסכים, היפוך בין היום והלילה, רביצה על החופים ועוד שלל התנהגויות מדאיגות יותר ופחות. האם יש מקום לחששות? איך מנהלים שיח נכון? איך מציבים גבולות? מרצי בניין שלם עסוקים בסוגיות החינוכיות הללו כל השנה ומשתפים אותי בתובנות עמוקות שקנו בדרך.
אני משוחחת עם תמר ניזרי, מאמנת, מייסדת ומנהלת "מכון תמר" להכשרת מאמנות, שמדגימה איך לא נכון לנהל שיחת הכנה לחופש.
"אז את שומעת?" אומרת האם. "חוף כורסי מחוץ לתחום!"
הבת : "די, אמא, תפסיקי. בסדר, הבנתי. לא, אני לא מעשנת, מה נראה לך? את לא סומכת עלי?"
"שיחת הכנה לחופש היא לא מונולג של ההורה", קובעת ניזרי. "המתבגרים שלנו מתרגשים לקראת החופש. סוף סוף זמן שהם יכולים לרצות, לתכנן, לממש, לפעול, לפגוש ולהכיר. חופש להיות, חופש לחיות".
אז מהו שיח נכון וטוב ?
"שיח טוב לקראת החופש הגדול מתחיל בהצטרפות. כלל משמעותי במערכות יחסים הוא "הצטרפות והובלה". לפני שאני אומרת את דעתי, לפני שאני אפילו שואלת שאלה, אני מצטרפת. רק כאשר המתבגר שלי ירגיש שאני איתו, מבינה את התחושות שלו, אולי הוא יהיה מוכן ללכת איתי עוד שלב".
אבל לפעמים אנחנו פשוט דואגים.
"דוקא בגלל שאנחנו חוששים ורוצים אך ורק בטובתו ובשלומו של הנער, מוטל עלינו לנשום עמוק, להצטרף אליו, ורק אז להוביל. לשאול, לומר ,להציע. להצטרף זה לא אומר להסכים. להצטרף זה אומר להבין. אני שומע ומסכים להיות רגע איתך, לפני שאני מבקש ממך שתהיה איתי. זוהי בגרות".
---------------------------
הרב אלי שיינפלד, מרצה להורים ומחבר הספר "להאמין, לאהוב, לחנך", נותן לנו מבט רחב על גיל ההתבגרות.
"דברים רבים מתרחשים בגיל ההתבגרות – צמיחה גופנית, הגברת האחריות האישית ועוד. אבל הדבר הדרמטי ביותר הוא עיצוב האישיות של המתבגרים. לכן הגיל הזה מאתגר אותנו, כי אנחנו מרגישים שזה זמן יקר ולא ארוך במיוחד עם השלכות עצומות".
הרב שיינפלד מזמין אותנו, ההורים, להיות חלק מתהליך ההתבגרות של הנערים. "ראוי ונכון שנהיה עמם בקשר טוב. זוהי מתנה גדולה שאנחנו יכולים להעניק להם, גם כשזה ממש מאתגר. הקשר הוא לא רק אמצעי להגיד מה אנחנו חושבים, אלא עוגן המאפשר להם לבנות את אישיותם בדרך היותר טובה".
מה מאפיין קשר טוב?
"קשר טוב כולל בין השאר אמון, כבוד, שותפות חינוכית, חום ואהבה. חשוב שיהיו יותר מחמאות ופירגונים מביקורות, שתהיה חתירה לקשר ולשיח. צריך לדעת להאיר ולבקר, אבל במינונים נכונים ומתוך נתינת כבוד".
האם קשר טוב סותר גבולות?
"בדיוק להפך, רק אם יש קשר טוב הגבולות יפעלו את פעולתם באופן מיטבי. חשוב להדגיש שבגיל ההתבגרות הצבת הגבולות צריכה להיעשות בשום שכל ודעת. חשוב שההורים יעשו תיעדוף של הנושאים עליהם הם 'מתעמתים'. כלומר, עליהם להחליט איפה הוא שמים את הגבול ומהי עוצמת התגובה שלהם נוכח ההתנהגויות הבעייתיות".
הרב שיינפלד מציע את "מודל שלושת הסלים":
"בסל האדום יהיו הדברים שעליהם ההורה יתעמת, כמובן בצורה מכבדת, בסל הוורוד יהיו הדברים שעליהם נעיר פעם או פעמיים בלי עימותים, ובסל השקוף יהיו התנהגויות שעליהן נבליג. לא יכול להיות שהכל יהיה בסל האדום, ולא יכול להיות שהכל יהיה בסל השקוף. אם הכל יהיה מונח בסל האדום – תיווצר תחושת מחנק. אם הכל יהיה מונח בסל השקוף – תיתכן תחושה של הפקרות. חשוב להדגיש שההחלטה מה ייכנס לכל סל נתונה בידי ההורים, וכן אין בעיה שלכל ילד במשפחה יהיו סלים אחרים. מודל זה מאפשר מצד אחד עצמאות למתבגר, או לכל הפחות מינונים מסוימים של עצמאות, ומצד שני מאפשר לנו להתוות דרך וכיוון".
----------------------
מי שמכיר את עולם בני הנוער לפני ולפנים הוא בעז קשי, שלא אוהב שמכניסים אותו להגדרות. בין יתר עיסוקיו הוא מעביר הרצאות וסדנאות על תפיסתו החינוכית ומלווה בני נוער. במשך 13 שנה ניהל את "צור ישראל", מסגרת חינוכית בה לומדים "נוער משובח שלא השכלנו לגעת בו בצורה הנכונה", כהגדרתו.
"אני לא מאמין בפאניקה. היא לא מובילה לשום מקום טוב, הילד נרתע ולא ניתן לייצר שיח", קובע קשי, ומבקש להרגיע הורים מודאגים לקראת החופש הגדול.
"נכון שההליכה לחופי הכנרת בחופש היא לא רק כדי להנות ממימיה הצלולים, אבל אין מקום לחרדה. בואו נמיר את הפאניקה לאכפתיות, להתעניינות. חשוב שנהיה שם ונעשה את זה נכון".
בעומק הדבר, מה מחפשים בני הנוער בחופים?
"בחופים מסתובבים דתיים, לא דתיים, חרדים, חילונים - מגוון של אוכלוסיות, ומגוון גילאים - החל מגילאים 12-13 עד 20 ומעלה. כולם יושבים יחד, תופסים שיחת נפש, וזה מעניק חוויה של "וואוו". הנער בן ה-15 מרגיש בעננים כי הוא שווה בין שווים. בעומק העניין, אחד הדברים החזקים שם הוא שאין שיפוטיות. כולם נדבקים אחד בשני ומקבלים את הנער כמו שהוא".
קשי קורא להורים לקלף את קליפות התמימות והאדישות ולהכיר את "חומרי העזר" כפי שהוא מכנה את הסיגריות, הסמים והאלכוהול שמסתובבים באותם חופים, אך מדגיש שיש לעשות זאת בביטחון ולא מתוך פאניקה.
אז אולי הנוער למעשה צועק "אל תשפטו אותנו"?
"הנוער אכן לא רוצה שישפטו אותו, אך הוא מבקש מאיתנו שלא נשחרר. הילדים שלנו אומרים לנו ללא מילים "תמשיכו לחפור". אנחנו צריכים ללמוד איך נכון לעשות זאת, כי לפעמים הורים מגיעים אליי שהם מעוניינים בקשר, אך הנער הודף".
"ביום מן הימים" מעביר קשי מסר להורים "אותם נערים שההורים שלהם "זרמו" ו"שיחררו" יסתובבו עם תחושה שההורים שלהם לא האמינו בהם, והתייאשו. אך אותם ילדים שהוריהם חתרו למגע, התעניינו והיו אכפתיים יעריכו מאד את הוריהם" .
-------------------------------------------------------
גם הרבנית דנה תירוש, מייסדת ומנהלת מכון בנין שלם, יוצאת במסר שעניינו העצמת ההורות ובניית "say הורי" המשלב את תחושת האחריות עם מתן אמון בילדים שלנו.
"הסוגיות החינוכיות האלה נוגעות בנו כהורים במקום מאד מאתגר ולפעמים ההתמודדות הזו ממש סוחטת. אבל אני מאמינה בלב שלם, שהילד שלנו הוא הכי מתאים לנו. האהבה שאני יכולה להעניק לו, היא המדוייקת והטובה לו ביותר. ובנוסף, אני מאמינה שיש כוח אדיר ללימודים שאפשר ללמוד בתחום, וכששומעים הרצאה או שיעור בנושא, תחושת ההתאמה הזו נחשפת ומתחדדת".
כמי שעמלה כל השנה כדי להנגיש לציבור משנה חינוכית וערכית מתוך תורה, היא קוראת לנו להצטרף לפעילויות של בניין שלם ובתוכם כנס הקיץ, אשר יתקיים כבכל שנה בבנייני האומה בירושלים, בתאריכים – יא' יב' בתמוז 10-11 ביולי, ובאשקלון ביד' בתמוז, 13 ביולי.
"בכנסים שלנו יש פסיפס של מרצים ומרצות, רבנים ורבניות ואנשי מקצוע מנוסים שנוגעים בסוגיות החינוכיות בכל טווח הגילאים. בכנס השנה תהיה התייחסות מיוחדת לסוגיות העוסקות במתבגרים, שם הקשיים עשויים להתעצם בשלב זה של השנה.
הכנס יעסוק גם בנושאים נרחבים בזוגיות לשלביה השונים, מתן כלים וכוחות לבחורות המחפשות זוגיות, להורים בשלב הזה ובעוד שלל עניינים המכוונים למקום אחד: להפוך את הבית והמשפחה למקום טוב ומצמיח, המעצים את כל הנוכחים בו. גם אלו שלכאורה כבר יודעים את הדברים, חשוב לרענן ולהתחדש בתובנות חדשות שהן כמו אויר לנשימה".
על האוירה המיוחדת המאפיינת את כנסי בניין שלם אומרת הרבנית תירוש "זוהי נקודת הטענה ורענון שממנה אנשים מקבלים כוחות לכל השנה".
"נשמח לראות כמדי שנה את הציבור מגיע ושותף איתנו", היא חותמת, "וכאן המקום גם לקרוא לכולם: העבירו הלאה את המסר של בנין שלם. ספרו לחברים ולבני משפחה על האפשרות להכניס הרבה טוב הביתה. חברו אותם".