שופט העליון דוד מינץ
שופט העליון דוד מינץצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

דוד מינץ

שופט בית המשפט העליון

מבין השופטים שמינתה איילת שקד בימי כהונתה, ללא ספק גאוותה הגדולה ביותר היא על השופט דוד מינץ. מינץ, בן היישוב דולב שבבנימין, נשוי לורדה ואב לחמישה, התחנך במדרשיית נועם המיתולוגית ולאחר מכן בישיבת הר עציון שזכתה עם מינויו לתואר בית היוצר לשופטי עליון. ואכן, פסיקותיו של מינץ מצדיקות את ההתפארות של שקד במינוי הימני-שמרני.

מינץ, כמו שאר המינויים הימניים, כמעט ולא זוכה לכתוב את דעת הרוב בפסקי דין קריטיים ונתונים במחלוקת. זו תולדה של שיטת הסניוריטי ושל היומן הממוחשב וה"עיוור". ועדיין הוא לא חסך לעצמו טרחה ולבית המשפט דפים, וגם בתור דעת מיעוט האריך לבסס עמדות שמרניות ולאומיות כנגד הרוח השלטת בהיכל. ובפעמים נדירות, כמו בחודש שעבר, הוא גם זכה לעשות זאת כדעת הרוב.

מדובר בבג"ץ מסאפר יטא, שבו הכריע מינץ כי יש לפנות משפחות ערביות שהשתלטו על שטח אש בצפון הנגב. מינץ לא הסתפק בהכרעה מקומית מכוח התנהלות פושעת של העותרים, אלא טרח גם לבסס את הזכות החוקית של מדינת ישראל לקבוע את הכללים בשטחי יהודה ושומרון. הקביעות העקרוניות שלו הצליחו לעורר את חמת זעמם של 19 אקדמאים מתחום המשפט הבינלאומי, שפרסמו מכתב נחרץ נגד מינץ. וכשהעקרונות של שמירה על עצמאות בית המשפט וקץ הדמוקרטיה מפנים את מקומם למתקפה משולחת רסן משמאל, אין לך תעודת כשרות ימנית ראויה מזאת.

***