קראתי את פנייתו (ערוץ 7 ט"ז סיון, 14 ליוני) של הרב יובל שרלו בכותרת "זו כבר סוגיית פיקוח נפש - משבר הקיימות וההלכה".
לדעתי בתוכן דבריו הוא מייצג עמדה "חושבת" הרווחת בציבור הדתי לאומי שמחפש תורה עדכנית המתמודדת עם אתגרי התקופה. באופן כללי נראה גם שלדעתם רב הפוסק הלכה שלא מתמודד עם האתגר הוא מחמיר/חרדי/שמרן.
דא עקא, דעה זו מבוססת על הנחות לא מבוססות שאינני מסכים אתן. אסתמך על הכתוב במאמר עצמו. "מדובר בפיקוח נפש של ממש. ישיר ועקיף. גם אם רק חצי ממה שהחוקרים הרבים בעולם טוענים נכון, וגם אם יש בדברים הרבה מניפולציות ויעדים פסולים סמויים - אנחנו נמצאים בסכנת נפשות של ממש.
חלקה ישיר - המסת קרחונים ועליית פני הים; אירועי טבע קיצוניים; חוסר במזון ועוד ועוד. חלקה עקיף: תנועות עצומות של הגירה ואיום על המדינות המבוססות, כולל ישראל; מלחמות אין-ברירה בגלל חוסר משאבי טבע וכדו׳".
יש להבין מהנאמר : א." איש ההלכה" מקבל שהמצב הוא אכן כמתואר והוא מתחיל להתמודד עם השאלה, ופוסק איך צריך לנהוג . ב. הדברים שיאמר מחייבים את מי שרוצה ללכת בהדרכתה של תורה. ג. יותר "קל" להתמודד עם שאלות כאלו כיון שאין מסורת הלכתית בנושאים אלו.
בנוגע להנחה הראשונה יש להבין שכדי לפסוק הלכה יש צורך להבין היטב את המציאות "ודרשת וחקרת היטב" למעשה יש לדון קודם כל בשאלה באיזו מידה אנו סומכים על המדענים. ניקח דוגמא מתחום מוכר יותר בממשק שבין הלכה ומדע והוא שאלת ההסתמכות על בדיקת גנטיות לקביעת ייחוס ההורים-, קביעת/שלילת אבהות.
לפני שלושים שנה באיסרו חג שבועות התקיים יום עיון לדיינים לזכרו של הרב אליעזר גולדשמידט זצ"ל שהי'ה דיין בביה"ד הגדול וחבר במועצת הרבנות הראשית. נשמעה הרצאה של פרופסור בראוטברט אז ראש המעבדה לתיאום רקמות בבי"ח הדסה עין כרם. הוא תיאר בדיקה שנעשתה במעבדה שלו ובמעבדה מקבילה בבי"ח רמב"ם בחיפה והגיעו למסקנות הפוכות בשאלת אבהות של אב על בנו.
לשאלה כיצד יתכן מצב כזה, ענה הפרופסור שהדבר תלוי במספר המרכיבים הגנטיים שהבדיקה כוללת, והוא הסביר מדוע הבדיקה שלהם (הדסה עין כרם) יותר מהימנה. בשיחה אח"כ בין הדיינים אמר הגר"ש פישר זצ"ל שדברי הפרופסור מאשרים את הטענה "תלוי מי הבודק".
להבנתי הוא התכוון מבחינת איכות המידע ובהתייחס לדברים שלפנינו איך קבע הרב שרלו "גם אם רק חצי ממה שהחוקרים...".
מצטרפת נקודה הלכתית נוספת הקשורה לעניין מדע הרפואה. היא שבהתייחס לעניין פיקוח נפש דברי הרופאים יוצרים רק ספק (עפ"י תשובת החת"ס יו"ד קנ"ח והראי"ה קוק בשו"ת דעת כהן סימן ק"מ) ובמקרה של מחלוקת בין הרופאים יש כללים בהלכה איך להכריע .ואולי זה רק "חשש" שעליה נאמר "שומר פתאים ה'" או "סמוך" כמיטב המסורת הישראלית.
לצורך הדיון נניח שהחומר המדעי שיוצג בפני פוסק ההלכה יוכיח שמדובר במצב של ספק פיקוח נפש שגם הוא דוחה שבת .גם אז אינני מסכים עם הכותב המשתמש במילה "חיוב" בהתייחס לפוסקי הלכה בציבור שלנו. אם הרב שרלו מקבל את עמדתו של הרב מיכאל אברהם ("תפקידו וסמכותו של מרא דאתרא -טור 393-כ"ז בסיון ה׳תשפ"א) "... בחלק העשירי של הספר השלישי בטרילוגיה עמדתי על כך שתפקידו של הפוסק (לאו דווקא מרא דאתרא, אלא סתם חכם שמשיב לשאלות של אנשים) אינו להכריע בשאלה ההלכתית.
הפוסק הוא מומחה הלכתי, וככזה הוא נותן ייעוץ הלכתי לאנשים. תפקידו למסור להם את המידע ההלכתי, כלומר להצביע על המחירים והמשמעות של כל דרך פעולה שבה הם עשויים לבחור. אבל הבחירה עצמה מסורה להם ומוטלת עליהם. הם צריכים לשקול את כל הדרכים האפשריות ואת תג המחיר שבצידן ולהחליט מה הם עושים. במקרים רבים יש כמה דרכים הלכתיות, גם אם יש היררכיה של עדיפויות ביניהן, וההכרעה באיזו מהן לבחור מסורה לאדם עצמו ולא לרב..."
הדברים דלעיל נכתבו לא רק לרבנים או לקוראי "ערוץ 7" אלא מתוך כוונה לשמוע את עמדתו העקרונית של הרב בנושאים העומדים ברומו של עולם ובחיבור שבין הלכה למציאות.....זאת בכל דרך שיבחר .