מתן כהנא
מתן כהנאצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כמו מוכר קרטיבים על חוף הים בסופו של יום חמסין, המגביר את קריאותיו כדי לסיים את שיירי הסחורה, כך יוצאים מגדרם שרי הממשלה היוצאת להטביע את החותמות האחרונים במשרדם. בממשלות קודמות נאלצו השרים לעשות זאת במחתרת, הרחק מעין היועמ"שים שאסרו כל פעולה שתסנדל את קביעת המדיניות של השר הבא. בממשלה הנוכחית, כמחווה ליחסי העבודה שנהגו בשנת פעילותה, עין היועמ"שים עצלה משהו. למעט סוגיות אקוטיות ברמת מינוי רמטכ"ל חדש, המרוץ להנחלת המורשת במשרדים השונים מתנהל כסדרו ובאין מפריע. כך גם במשרדו של סגן השר מתן כהנא, המשרד לשירותי דת, שדווקא בתקופה האחרונה מגביר את הקצב.

רפורמת הכשרות של כהנא, אולי גולת הכותרת של תקופתו במשרד, עברה בשלוש קריאות בכנסת במסגרת חוק ההסדרים כבר לפני למעלה מתשעה חודשים. פתיחת השוק לתחרות מלאה בין תאגידים פרטיים אמורה להיכנס על פי אותו חוק לתוקף בתחילת 2023, ולשם כך מתווה החוק עבודת מטה מורכבת שתובל על ידי השר החל מרגע כניסתו לספר החוקים של מדינת ישראל. הצעד הראשון בהקמת התשתית הוא מינוי האנשים שיובילו אותה, ולשם כך קובע החוק את הצורך במינוי פרויקטור הקמה, שיעביר את השרביט עם השלמת המלאכה לממונה כשרות עצמאי וחיצוני לרבנות הראשית.

בתשעת החודשים שחלפו מאז חקיקת החוק לא אירע דבר. החגיגות סביב רפורמת הכשרות והשימוש התעמולתי בה על ידי השר אומנם אירעו, אבל אף מכרז לאיוש התפקידים השונים במערך הכשרות החדש לא נצפה באופק. נזכיר, מדובר במערך שאמור לחלוש בעוד חודשים אחדים על עשרות אלפי בתי עסק ומאות תאגידים, בפיזור מקסימלי מדן ועד אילת. גם פיקוח על חסה רומית לא נבנה ביום אחד, כל שכן המערך שאמור לפקח עליה ועל אלפים כמותה.

עד כדי כך היה המצב נואש, שאפילו המרוויחה הראשית מהרפורמה והמנוע הראשי מאחוריה – 'צהר פיקוח מזון' – הודתה בחודש מאי בפני בג"ץ כי אפסו הסיכויים לקיים את הרפורמה כפי שמחייב החוק. בא כוחה, עורך הדין אסף בנמלך, אמר במסגרת דיון בבג"ץ כי "לא נראה שרפורמת הכשרות תצא לפועל. אין מכרז, אין תנאים ואין תקן. על פי כל הסימנים הרפורמה הולכת להיות אות מתה ב־1 בינואר 2023". עד לפני חודשיים נראה היה שהמשרד לשירותי דת הסתפק בהצהרת החוק וב"הישג", ולא טרח להתאמץ ליישם אותו.

אבל אז הגיע המפנה, והוא היה מביך עוד יותר מהמחדל. בשקט אך בנחישות פרסמה נציבות שירות המדינה לקראת סוף יוני החלטה על פטור ממכרז למשרת פרויקטור להקמת המערך לאסדרת הכשרות. מהמילים הקצרות שמופיעות באתר הנציבות ניתן להסיק שהסיבה לפטור ממכרז היא זמניות המינוי, שתקף לשלוש שנים בלבד. רשמית ייתכן שהדבר חוקי, אך לאור העובדה שמדובר במינוי שאמור להוביל מהלך מהפכני שעורר מחלוקת, ושלו השפעה רבה וישירה על הרבנות הראשית, ראוי היה לבצע אותו בצורה פומבית ושקופה יותר של מכרז פתוח.

גם שאלת העיתוי מטרידה. תשעה חודשים עמדו לרשות המשרד לשירותי דת כדי לבצע הליך מסודר של מינוי הפרויקטור ושאר התקנים ולהתחיל עבודת מטה מסודרת. בכל החודשים הללו אצבע לא ננקפה. האם ניתן לחשוב שאך צירוף מקרים הוא שדווקא ברגע שספינת הקואליציה נכנסה למסלול מואץ לליבו של הקרחון עלתה המחשבה על מינוי פרויקטור, ובהליך חפוז שמותיר את כל הסמכות בידי השר?

שומרי סף בטעם של פעם, כלומר מלפני שנה ואחורה, היו קופצים כנשוכי נחש למשמע הבקשה. זה מקרה קלאסי שבו שר מנסה לנעוץ ברגע האחרון איש שלו שימשיך לקדם את תפיסת עולמו מול השר הבא. לא כן בממשלה הזאת. ועדת שירות המדינה אישרה פטור ממכרז בלי בעיה.

ההחלטה הזאת עוררה תרעומת בקרב גורמים ברבנות הראשית. הרב שמחה וייס, חבר מועצת הרבנות הראשית, שלח מכתב נזעם אל מנכ"ל הרבנות ואל הראשון לציון והתריע מפני המחטף. טענתו העיקרית היא נגד הניסיון לבצע את המינוי מבלי להתייעץ עם הרבנות הראשית והחשש שהמטרה בכך היא למנות פרויקטור לעומתי. גם חבר הכנסת משה ארבל פנה באותו עניין למבקר המדינה מתניהו אנגלמן.

פנינו אל נציבות שירות המדינה וביקשנו להבין אילו נימוקים הצדיקו בעיני המשרד לשירותי דת את הפטור ממכרז, ומדוע הוועדה החליטה לקבל אותם. התשובה הציבה רף חדש של שקיפות ועבודה למען הציבור: "דיוני ועדת החריגים הם פנימיים בלבד". מה בדיוק יש להסתיר מהציבור כשיישום של חוק כה מעורר מחלוקת עומד על הפרק?

ניסינו להתעקש מול דוברות הנציבות, אבל מכאן ואילך נענינו בשתיקה מצמיתה. כנראה אנחנו לא מספיק מעניינים. בכל אופן, בדוברות עדכנו כי "בהמשך המלצת הוועדה תידון בפני נציב שירות המדינה". זו הזדמנות טובה לקרוא לפרופ' דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה שעמד בראש מפלגת הבית היהודי ומחזיק בתואר רב, לעצור את המחטף של כהנא ברגע האחרון ולהחזיר את ההיגיון והאיזון לרפורמה הרגישה.

המנכ"ל הזמני באופן קבוע

ואם במינויים לתפקידי מפתח בשירותי הדת עסקינן, הרי שגם במשרת מנכ"ל הרבנות הראשית הנחשקת ממשיך כהנא לעקם את החוק לטובתו בסיוע נמרץ של נציבות שירות המדינה. כפי שפרסמנו בעבר, המנכ"ל הזמני הראל גולדברג חצה כבר מזמן את הקצבת ששת החודשים שמתיר החוק למינוי זמני. ועדת איתור התכנסה זה מכבר והמליצה על מועמדים שאינם הראל גולדברג. אז, כשהעלינו טענות על כך שהערעורים הרבים על מסקנות הוועדה מתומרצים על ידי כהנא עצמו שחפץ בגולדברג, זכינו לקיתונות של הכחשות ונאצות. הזמן שחלף והמשרה שנותרה בעינה חיזקו את הטענות.

לאחרונה הוגשה בקשה נוספת להארכת כהונתו, עד סוף ספטמבר. גם הבקשה הזאת אושרה על ידי נציבות שירות המדינה. והדברים תמוהים: הרי כשניסינו לברר לפני חודשיים את פשר ההארכה מעבר לזמן הקצוב בחוק, הוסבר לנו שעל פי החוק אם הליכי הבירור בערעורים נגד ועדת האיתור טרם הסתיימו, ניתן להאריך את המינוי הזמני. באותו זמן, ערעור אחד כבר נדחה ונותר ערעור נוסף על הפרק. האם עדיין, בחלוף שבעה חודשים מאז החלטת הוועדה, לא הסתיימו הבירורים?

ובכן, שוב פנינו לנציבות שירות המדינה בבקשה להבין את פשר הארכת המינוי של כהנא. "בהתאם לחוק המינויים ולפניית השר הממונה, נציב שירות המדינה והיועצת המשפטית לממשלה האריכו את מינויו הזמני של מ"מ מנכ"ל הרבנות", נכתב לנו בתשובה. אכן, משמח לדעת שגם היועמ"שית משתתפת בחגיגת האכיפה הבררנית, אך תשובה לשאלה ששאלנו לא התקבלה. ניסינו להתעקש: האם הליכי הבירור טרם הסתיימו בחלוף שבעה חודשים? ואם הסתיימו, כיצד ההארכה הזאת יכולה להיות חוקית? גם הפעם, דוברות נציבות שירות המדינה החליטה לצחוק לקוראי 'בשבע' בפנים ולהתעלם מהשאלה.

ואם נחזור לנושא הקודם – מינוי הפרויקטור – בוודאי היו מכם ששאלו את עצמם מדוע זעמו של חבר מועצת הרבנות מופנה למנכ"ל הרבנות ולא לסגן השר. התשובה מופיעה בגוף המכתב: הרב וייס טוען כי גולדברג ידע את אשר נעשה, אבל נמנע מלדווח על כך לחברי מועצת הרבנות הראשית, שהתעדכנו דרך התקשורת. עד כאן טענותיו של הרב וייס. אם יש מי שחפץ לחבר בין שני האייטמים, הרי שהוא עושה זאת על אחריותו בלבד.

הצנחה חופשית

עוד לא תמו כל פלאי כהנא. אולי הדגל השני בחשיבותו שהניף במשרד, לפחות כפי שזה משתקף בתשדירי התעמולה שהפיק לעצמו, הוא מינוי נשים לראשות מועצות דתיות. כהנא להוט על העניין, והספיק לקדם לא מעט מינויים כאלה במהלך כהונתו הקצרה. לעיתים, מרוב להיטות, הוא עושה זאת באופן כפוי מעל הראש של נבחרי הציבור המקומיים. זה קרה בבית שמש, ובימים אלה זה קורה באפרת. אלא שבאפרת, מעוז דתי־ליברלי שבימים כתיקונם מריע לרפורמות של כהנא, זה הסתיים בגול עצמי מפואר.

במשך 14 שנים כיהן בוב לנג כראש מועצה דתית מקצוען ואהוד על הציבור. פעם אחרי פעם הוא נבחר בלי עוררין לכהן בתפקיד על ידי חברי המועצה הדתית. אלא שלפני שלוש שנים הסתבך בפרוצדורה מגוחכת מול משרד הדתות, כשביקש לאייש תקן של מזכיר למועצה הדתית. המינוי היה חוקי למהדרין, אך נעשה בתקופת הבחירות הבלתי נגמרת דאז. היועצים המשפטיים של המשרד רתחו על הצעד של לנג וסילקו אותו מתפקידו. אך הם גם סייגו: לאחר שיסתיימו הבחירות ותמונה מועצה דתית כדין - היא תוכל לבחור מחדש את לנג לתפקיד.

כך אכן היה. המועצה המקומית של אפרת מינתה שבעה חברים למועצה הדתית, והם ביקשו למנות את לנג לראש המועצה כבימי קדם. אלא שפרוצדורה חוקית קטנה נדרשה להם – חתימה של שר הדתות שתאשר את מינוי הרכב המועצה הדתית. כהנא, שנכנס מאז לתפקיד, סירב במפתיע לחתום על בחירתה הדמוקרטית של מועצת אפרת. הוא החליט לעכב את המינוי של חברי המועצה הדתית וממילא גם את זה של לנג, וביקש למנות ממונה מטעמו למועצה הדתית, מעל הראש של מועצת אפרת.

על פי החוק היבש, לכהנא שמורה הזכות למנות ראש מועצה דתית מטעמו, אך זו נועדה לפתור מצבים של מחדל או כישלון מתמשך. אצל לנג והמועצה המקומית אפרת זה ממש לא הסיפור. ללא ספק מדובר באיש מקצוע מוערך, והליכי המינויים ואיושי המשרות מתקתקים במועצה באורח ייקי. ובכל זאת, כנראה שחסר ללנג בקורות החיים פרט אחד, שהוא הקריטי ביותר עבור כהנא: הוא לא יוכל לככב בפוסטר הבחירות שלו כאישה שמונתה לתפקיד ראש מועצה דתית.

כהנא חשב שבאפרת זה יעבור לו חלק. המועמדת שבחר היא הרבנית שירה מירוויס מרילי, הרבנית הראשונה שעומדת בראש קהילה אורתודוקסית בישראל, שנבחרה והועלתה על נס על ידי היישוב אפרת. לכאורה גבעה נוחה לכיבוש. אלא שהוא טעה בהערכת החיבה של המועצה המקומית לאוטונומיה בניהול ענייניה ובמחויבות שלה לדמוקרטיה המקומית. במקום מינוי זוהר ותצלומים מחויכים עם סושי וכוס שמפניה ורודה, כהנא קיבל מלחמה. ראש המועצה, עודד רביבי, יצא פומבית נגד כהנא כמה פעמים מאז בתקשורת. הוא קרא לסגן השר להסיר את ידו מעל המינוי הכפוי, והוא לא מהסס לתקוף אותו מדי כמה ימים ברשתות החברתיות.

מלבד בית שמש ואפרת, הריטואל הזה חוזר בעוד מועצות דתיות. לפני שבועיים זה קרה בקריית ארבע, ושוב היה מדובר במינוי של אישה. גם במקרה הזה מדובר במועצה מקומית מתפקדת ורצינית, והמינוי הכפוי של כהנא מריח רע. גם שם ראש המועצה יצא נגדו באופן פומבי.

הגל הפראי של מינויים כפויים מצד כהנא בתפקידו כסגן שר מעלה תהייה בנוגע לכהנא הפוליטיקאי, המפזר בימים האחרונים רמיזות לגבי החלטותיו העתידיות: אם לצורך תמונות קמפיין אתה מסתכסך עם כל הקשת הדתית, מבית שמש, דרך קריית ארבע ועד אפרת - מי הוא בעצם קהל הייחוס שאליו אתה פונה בקמפיין הזה?

מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה:

"1. הרבנות הראשית שכרה לפני מספר חודשים חברת ייעוץ ארגוני שתסייע בקידום הרפורמה בצורה מיטבית. חברת הייעוץ פעלה עד כה לאפיין את הצרכים של הממונה על הכשרות ושל שאר החברים בצוות ההקמה. לאור מסקנות החברה, הוחלט על מינוי פרויקטור בפטור ממכרז לתקופה מוגבלת על מנת ליישם את הרפורמה על פי הזמנים שנקבעו בחוק.

2. השר לשירותי דת פועל בתיאום מלא עם נציבות שירות המדינה והגורמים המשפטיים. ההליך נמשך תקופה ארוכה עקב טענות שהתבררו והשגה שהוגשה כלפי חלק מהמועמדים שהיה נדרש לברר אותם לעומק. הארכת כהונתו של הראל גולדברג כממלא מקום מנכ"ל הרבנות נעשתה בתיאום מלא עם משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה, וזאת בין היתר בשים לב לתקופת הבחירות שבה אנו מצויים.

3. המועצה הדתית באפרת פועלת כבר שנתיים ללא יושב ראש מועצה דתית לאור הליך משפטי שנדרש לעשות. בהתאם לחוות דעת משפטית בנושא, וכמי שרואה את טובת המועצה הדתית והתושבים לפני הכול, הנחה סגן השר כהנא למנות באפרת את הרבנית שירה מירוויס, תושבת אפרת, כממונה זמנית עד לכינון הרכב קבוע. חשוב לציין שכלל המינויים נעשים בתיאום מלא מול הלשכה המשפטית במשרד כנדרש".

לתגובות: [email protected]

***