אודי טנא
אודי טנאצילום: יוסי זליגר

הבחירות הקרובות צפויות להתנהל סביב השאלה המרכזית האם יאיר לפיד ימשיך להיות ראש הממשלה לאחר ממשלת המעבר שבראשה הוא עומד כעת, או שמא נתניהו יצליח להביא את האצבע ה־61 המיוחלת ולהפוך שוב לראש ממשלת ישראל.

יחד עם זאת, צריך לבחון את מה שקורה הרחק לכאורה מאור הזרקורים, אצל המפלגות החרדיות. לראשונה זה שנים המפלגות החרדיות באות להתמודדות בלי שני הסמלים הכי גדולים שלהן - הרב עובדיה יוסף זצ"ל מש"ס שנפטר לפני תשע שנים, וכעת גם יהדות התורה, שמגיעה למערכת הבחירות האלה ללא "שר התורה" הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, שנפטר לפני מספר חודשים.

לא בכדי מי שנלחמו הכי הרבה נגד היציאה למערכת הבחירות הם חברי הכנסת החרדים של ג', שהבינו שהם עומדים על סיפה של קטסטרופה פוליטית. צריך להבין את הלך הרוח כיום בציבור החרדי בישראל. יותר ויותר חרדים מרגישים קרובים יותר למדינת ישראל ולערכיה. זו לא רק העלייה המתמדת שלהם בגיוס לצבא, אלא בעיקר ההבנה כי מדינת ישראל היא אכן ראשית צמיחת גאולתנו. הרב קנייבסקי זצ"ל הילך קסם על רבים. בהינף אצבע או תמונה שלו אלפים היו מצביעים לדגל התורה. כעת אנו עדים לכאוס שנמצא רק בתחילתו.

בבחירות המקומיות בבני ברק למשל, אי שם בשנת 2018, שלשלו בבני ברק 4,050 אנשים את הפתק שעליו התנוססו האותיות מח"ל. תנועת הליכוד בבני ברק, בהובלת יושב ראש האופוזיציה העירונית יעקב וידר, מונהגת על ידי אדם חרדי שכבר שנים קורא ליציאה מהגטו החרדי ולהשתלבות בחברה היהודית־ישראלית כולה ופועל רבות לשם כך.

מבחינת החרדים־הישראלים החדשים, רמתם הרוחנית של המועמדים השונים דומה יותר ויותר להשקפותיהם. בבחירות הקרובות רבים מהם צפויים להצביע למפלגת הבית היהודי, שרק השבוע בחרה במועמד חדש לרשימתה לכנסת - יוסי ברודני, ראש העיר גבעת שמואל, שהיא הבירה הלא רשמית של הציבור הסרוג. כשמוסיפים לכל הנ"ל את היותו של הציבור החרדי ימני בצורה יוצאת דופן, הרי שבחירה במפלגות שאינן חרדיות היא טבעית.

מילים אלה מגובות במספרים. בבחירות האחרונות, לכנסת ה־24, בחרו בבני ברק 3,653 איש במפלגת הציונות הדתית, עוד טרם ראו דבר מפעילותה. בעיר הבירה החרדית של ישראל, המפלגה הציונית השנייה שזכתה לאלפי קולות היא תנועת הליכוד, שקיבלה 3,121 קולות. מפלגת ימינה שהתאחדה אז עם הבית היהודי זכתה ל־677 אנשים שבחרו בה.

בבני ברק כיום ישנם כ־15 אחוז מתושבי העיר שאינם מוגדרים חרדים. רוב מוחלט בעיר הם אנשים מתחת לגיל 18, כך שנתוני ההצבעה מעידים שרבים מאותם קולות הגיעו מהגרעין הקשה החרדי.

עוד לא ברור אם מערכת הבחירות הנוכחית באמת תשים סוף לכאוס הפוליטי בישראל, אך יחד עם זאת יש לברך על השינוי המבורך שבו יותר ויותר חרדים־ישראלים עוזבים את הפינה הפוליטית שלהם ופורצים קדימה. במהלך השנים, בציבור החרדי הודו כי יש להם רק זכות הצבעה, שכן הבחירה נקבעת על ידי העסקנים שבעיקר הוליכו אותם שולל. כעת, עם השינויים שחלו, אנו מבינים כי לעשרות אלפי חרדים בישראל ניתנה סוף סוף גם זכות הבחירה.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי ומנהל קמפיינים, תושב בני ברק

***