יו"ר ארגון ההסברה של "בית ישראל", איציק משה, ששימש כנציגה הראשון של הסוכנות היהודית בברית המועצות לשעבר מתייחס למשבר הסוכנות היהודית בין ישראל לרוסיה.
"המשבר בין ראשי הממסד הרוסי והסוכנות היהודית הוא משבר מדיני בין רוסיה לממסד הישראלי. הבחירה בסוכנות היהודית מצד הממסד הרוסי, נובעת מהעובדה שהסוכנות תמיד נתפסה כ"פרלמנט של העולם היהודי". הרוסים מבינים שבלחץ על הסוכנות הם יביאו ללחץ על העולם היהודי, לחץ על ישראל דרך העולם היהודי, וכך יפגעו במטרה במישרין על ידי לחץ עקיף על ממשלת ישראל".
עוד מוסיף משה ומעיר כי לבד מהחתירה ללחץ על ממשל ישראל "כנראה שרעש מורחב זה משרת אותם במישור הפוליטי הבינלאומי, שלא קשור במישרין לישראל".
במהלך תפקידו פתח איציק משה כ-5 נציגויות רשמיות במרחב הסובייטי. לאחר מכן ניהל את הפעילות בשטח כקצין מנהלה במוסקבה. באחרונה יצא לאור הספר 'ציונות נגד הזרם' המגולל את סיפורה של העלייה הגדולה ממדינות ברית המועצות. הספר מתאר את פעילותו הענפה של משה בבריה"מ של שנות ה-90. מתוך נקודת מבט זו ניתן ללמוד לא מעט על ההיסטוריה בשטח וגם על הפרשה האחרונה. כיום מכהן איציק משה בהנהלת ארגונים אירופאים הפועלים למען ישראל, כמו גם ארגוני מורשת הפועלים עם מועצת אירופה. על כל אלה שוחחנו אתו.
בטרם נעסוק במשבר הנוכחי, תוכל להרחיב על פעילות הסוכנות היהודית, כנציג הראשון של הסוכנות היהודית בבריה"מ?
"בטוחני שהחברה הישראלית לא שכחה את ההצלחה ההיסטורית, את הגבורה לצד סכנה של הסוכנות היהודית ושליחיה בעלייה הגדולה. הצלחה זו מהווה לאחד הפרקים המזהירים בתולדות הציונות, בשינוי פניה של מדינת ישראל, ופרק חשוב בהיסטוריה המודרנית של מדינת ישראל".
"הסוכנות היהודית איננה משרד נסיעות שמטיס יהודים. בהמשך לתרומה החשובה של הארון בהקמת המדינה, מעמדן ואחריותן בנושא העלייה של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית נגזרים מהחוק משנת 1952. משנות ה-90 הסוכנות עשתה פעילות חשובה ביותר בדיפלומטיה מקורית ובכניסה חכמה לבריה"מ תוך יצירת קשרי עבודה עם ראשי המוסדות כבר שנתיים לפני כניסת משרד החוץ לסוגיה. כמו כן ניהלה הסוכנות טיפול אינטנסיבי בארגון הקהילה היהודית, קיום כנסים ציוניים, חינוך יהודי, הכנת העלייה, הסברת ישראל ויישום העלייה והחזרת היהודים הביתה למולדת. לסיכום, יודעי דבר יסכימו איתי, שללא פעילות מתוזמנת וייחודית של הסוכנות היהודית, אני בספק אם העלייה הגדולה הייתה מתבצעת בהצלחה ובלו"ז שבוצעה".
ציינת שהייתם הראשונים בשטח, האם הדבר סייע או הפריע לארגונים שהגיעו אחריכם?
"אכן היו השלכות לשני הצדדים בשל פעילותינו בכל התחומים. הסוכנות היהודית הכינה תשתית רחבה מול הממסד ומול קובעי דעת הקהל, מה שסייע מאוד לכניסת רכה של משרד החוץ הישראלי לפעילות. עם זאת, לראשוניות ולהצלחה מקיר לקיר היו גם אספקטים שליליים. כך למשל, מצד אחד התמודדנו עם מדינות שעימן לא היו קשרים דיפלומטיים, אך מאידך, באופן הזוי נאלצנו להתמודד עם הקשיים שהעמידו גורמים מישראל, ביניהם משרד החוץ וארגון "נתיב", וכן עם ארגונים יהודיים מקומיים לא ציוניים".
אנחנו יודעים שהסוכנות הצילה חיים של יהודים. תוכל להיזכר בפעילויות ההצלה?
"ראשית מדובר על תקופה קשה ומורכבת. פעילות בפרהסיה הייתה עדיין אסורה למחצה וכמובן טרם פעלו אז נציגויות רשמיות של מדינת ישראל. נאלצנו לטפל ולהגן על היהודים ואף לשנות את פורמט הפעילות הרגילה והמסורתית של הסוכנות. קיימנו משא ומתן עם ראשי המדינה, נכנסו לשדה הקרב במלחמות אזוריות וחילצנו מספר פעמים יהודים, כך שאלפי יהודים חייבים את חייהם לסוכנות היהודית, ששליחיה פעלו תחת אש לצד הצלת אלפים מאנטישמיות קשה ופוגענית שהיה באותו הזמן באזורים שונים".
בדיון על המשבר הנוכחי יש שמעלים פתרונות אפשריים שונים. מה לדעתך הפתרון למשבר?
"השאלה איננה רק הסוכנות היהודית. השאלה המרכזית היא, האם המשבר יהיה פתיר או שלפנינו שלב חדש ביחסי המדינות. אציין עובדה מצערת, אין כיום לנציגויות הסוכנות את היכולות, הקשרים והכוחות שהיו בשנות ה-90. כמי שהקים את 'חוג ידידי ישראל והסוכנות' בקרב הממסד במדינות הנ"ל, מה שהיה ללובי חזק של הסוכנות היהודית, אציין שלצערי מאז כניסת משרד החוץ והדרישה של המשרד להגמוניה דיפלומטית בשטח - יתכן בשל סיבות מוצדקות - בפועל הסוכנות איבדה את כוחה לפתור בעיות באופן אוטונומי. לדרישת הגמוניה ישנה גם אחריות ומחויבות, ועל כן על משרד החוץ הישראלי להפעיל את כל התותחים ולעמוד בראש משלחת של מוסדות מישראל וראשי העולם היהודי, לפתרון הבעיה. במרבית הנציגויות ישנם דיפלומטים בעלי ניסיון רב ובטוחני שיש את הכוחות לפתרון המשבר".
מה יקרה חלילה אם משרד החוץ, למרות הניסיון הדיפלומטי כפי שאתה מציין, לא יצליח לפתור את הבעיה?
"נצטרך להסיק מסקנות קשות. כפי שציינתי, מי שדורש הגמוניה צריך לדעת גם לפתור בעיות, ואם אין להם את היכולת הזו הם היו צריכים לאפשר המשך פעילות כפי שהיה בעבר".
"בשל חשיבות העבודה הציונית של הסוכנות היהודית, לא הייתי רוצה לתאר מצב שבו הסוכנות נסגרת. המבחן של נציגי משרד החוץ אינו בהחלפת עניבות, אלא ביצירת לובי בקרב קובעי דעת הקהל וצמרת המדינות על מנת להתמודד עם בעיות בדומה לבעיית הסנקציות הצפויות מול הסוכנות היהודית. נכון שלא ניתן להחזיר עטרה ליושנה. אנחנו נערכים להמשך פעילות, ובניסיון שצברנו בסוכנות היהודית, אנחנו מקדמים מזה כעשור פיילוט מוצלח יחד עם חברי כנסת מימין ומשמאל במסגרת "בית ישראל" והוא: הקמת 100 לשכות הסברה ולובי בעולם, ללא עלות למדינת ישראל, על מנת למנוע בעתיד החלטות דומות על ידי ממשלות אחרות. לצערי, טרם שכנענו את משרד החוץ הישראלי, למרות שאין זה על חשבון מדינת ישראל, אך כאחד שמרגיש עצמו השייך לעם הנצח, אנחנו נמשיך לשכנע ונעלה את הנושא שוב בכנס הבינ"ל שנקיים בנובמבר בירושלים, להסברה ולמלחמה באנטישמיות בעולם".
עם מי אתם מארגנים את הכנס?
"הכנס מאורגן בשיתוף עם ההנהגה הישראלית בתפוצות ובהשתתפות מרבית הארגונים הישראליים בעולם, וכמובן בשיתוף ההסתדרות הציונית והסוכנות, לצד חברי הכנסת אישי ציבור רבים המעורבים בפעילויות של "בית ישראל". כידוע האנטישמיות מסוכנת וגדלה בין 50-100 אחוזים ברחבי העולם, ואיננו בטוחים שארגונים יהודים מקומיים מסוגלים להילחם בתופעה כפי שיכולים לעשות זאת ישראלים וארגונים ישראליים - ובעצם מיליון ישראלים הנמצאים בתפוצות. אנחנו נציג לראשונה תכנית מעשית ונקודתית למלחמה באנטישמיות, ולראשונה מיליון ישראלים בתפוצות יתגייסו לצד מדינת ישראל הן בהסברה והן במלחמה באנטישמיות. כידוע, ההסתדרות הציונית והסוכנות מהווים פרטנרים טבעיים לכל זאת מאחר ושליחיהם הם ישראלים והם אלה שמסוגלים להעז להילחם בתופעה".
למרות הערכתך לסוכנות, נחזור לתחושה של רבים בציבור הישראלי, ולפיה אולי הסוכנות היהודית מיותרת? ויתרה מזאת מאשימים אותה בעליית לא יהודים!
"לצערי, כל אלה שאומרים זאת לא מודעים כלל לפעילות בשטח, ובטח לא לפעילות של הסוכנות. הסוכנות היהודית מטפלת בחינוך יהודי והכנה חשובה ביותר לעלייה. המנדט לקביעת מי זכאי לעלייה איננו כלל בידי הסוכנות. על אשרות וסלקציה של העלייה אחראית הזרוע הממשלתית של מדינת ישראל. לא רק שהסוכנות לא מיותרת, אלא שהייתי מכפיל ומשלש את תקציבה למען הגברת החינוך לזהות ישראלית בכדי לעשות הכנה טובה יותר לישראליזציה בטרם העלייה ממדינות שונות, וכך למנוע את הפילוג העדתי המסוכן המתפתח בישראל".
תחזיר אותנו לשנות ה-90. מתי הסוכנות קיבלה אישור? ואיך זה החל?
"לכניסת הסוכנות קדמה פגישה ההיסטורית שהתקיימה בשנת 1989 בין ראשי העולם היהודי, אדגר ברונפמן, שמחה דיניץ, מנדל קפלן מול שר החוץ של בריה"מ אדוארד שוורדנזדה ובהשתתפות נציג משרד החוץ אריה לוין. באמירה מרומזת התאפשרה פעילות הסוכנות היהודית ע"י שר החוץ הסובייטי. שוורדנדזה רמז בפגישה שגאורגיה הינה מדינה אוהדת לנושא היהודי ואפשר לפעול בה, ועל כן בסוף 1989 נשלחתי כנציג ראשון של ווג'ס לבריה"מ. בשנת 1990 נשלחתי להתחיל פעילות מורחבת של הסוכנות מגאורגיה, בריה"מ. במוסקבה עצמה הסוכנות החלה פעילות ראשונית בשנות 1990, תחת מסגרות חוקיות שהתאפשרו בזמנו, אך את הקרדיטציה הרשמית לפעול באופן אוטונומי היא קיבלה בקרמלין ב-21 לאפריל 1992, בפגישה בין שמחה דיניץ, פרופ' ברוך גור, אדם שתכנן במקצועיות את הכניסה לבריה"מ, לבין סגן נשיא הפדרציה הרוסית אלכסנדר רוצקוי".
תוכל להיזכר עד כמה אהבו הרוסים את פעילות הסוכנות או את חדירת הסוכנות למדינות אחרות?
"ראשית, לא כל פעילות של מדינה אחרת במדינתנו אנחנו אוהבים. אך כאשר פועלים במסגרת חוקתית, אנחנו מאפשרים זאת. כנראה גם הרוסים לא אהבו את כניסתנו לממלכה הסובייטית דרך הרפובליקות, למרות שאשררנו כל צעד מול המוסדות. כידוע, הגלסנוסט והפרסטרויקה הביאו לשינויים במרחב הסובייטי, ובטרם התחלנו פעילות רשמית במוסקבה, פתחנו נציגויות רשמיות במדינות קווקז ומרכז אסיה".
"למרות חוסר ההתלהבות מהצד הרוסי, לא הייתה התנגדות נחרצת, מעבר לכמה מקרים בהם שלחו סימנים לא נעימים, שבחלק מהם הסתכנתי אישית בהשלכתי מהמדינה או אף באיום על חיי. כאן המקום לציין שהפעילות והתרומה לא הייתה חד צדדית ורוסיה לצד מדינות אחרות נהנו מפעילות הסוכנות היהודית. ראשית הסוכנות הייתה בחלק מהמדינות לנציגות זרה ראשונה ואף יחידה והיא שימשה כחלון חשוב למערב. היא דאגה לשיתוף פעולה תרבותי, חינוכי, מקצועי, יצרה קשרים ואף תמכה במדינות בעת המשברים. יתרה מזאת, מאות מיליוני דולרים זרמו למדינות הנ"ל על ידי חברות עסקיות בראשות יהודים וישראלים, כי בשל נוכחותנו בשטח ראו במדינות הללו שינוי ליברלי, מה שהתקבל כערובה להשקעתם. כהוכחה אוכל להזכיר את המכתב שנשלח לראשי הסוכנות, משר החוץ הסובייטי לשעבר אדוארד שוורדנדזה, בהמשך ראש הפרלמנט הגאורגי, ובו הוא הודה לנו רשמית הן על הפעילות החשובה והן על שיתופי הפעולה עם המדינות".
לסיכום, מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי לפתור את המשבר?
"קטונתי מלהציע דברים לממשלת ישראל המחזיקה במידע רב וגם יודעת את כל היכולות בהקשר הרוסי בכדי להפעיל לחץ נגדי. אוסיף דבר אחד, שממשלת ישראל, בראשות ראש הממשלה, צריכה להפנים שהסוכנות היא רק ההתחלה והמלחמה היא נגד מדינתנו שבראשה הוא עומד. עליו לתת הוראה למשרד החוץ הישראלי להפעיל את כל התותחים ולהקים משלחת של כל מוסדות העלייה, לצד ארגונים מהעולם היהודי ולפתור את הבעיה מול רוסיה. דבר אחד אוכל לומר מניסיון מצער מהעבודה של 32 שנה בשטח, דבר הנמשך עד עצם היום הזה – כאשר ארגונים יהודיים וישראלים היו יחד, לעולם לא יזמו ולא הצליחו גורמים חיצוניים להביא נזק. מכל מקום, במקרה של כישלון, יש להיערך לרפורמות בכל הפעילות בשטח".