ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן צילום: ערוץ 7

הפרשה שלנו מדברת על מעברים גאוגרפיים. אבל גם במסע החיים ישנם מעברים. ואחד המעברים המשמעותיים הוא הכניסה לגיל המעבר כאשר אחד האתגרים הגדולים שבה הוא חוסר השינה.

ובכלל, הגעתי זה מזמן למסקנה האלמותית שהאישה לעולם לא ישנה כמו שצריך, בכל גיל. כשהיא צעירה, זה הבעיטות של העובר בהריון, והיא מסתובבת מצד לצד. אחרי הלידה- היא חוטפת שינה בין הנקה להנקה.

כשהילדים גדולים, הם יושבים לנו על הכתפיים, גם כאשר הם ירדו מהידיים. והם מדירים שינה מעינינו. בגיל המעבר- הפרעות בשינה שכיחות גם בעקבות גלי חום, שלפוחית רגיזה ונחירותיו של הבעל, אבל יש גם עוד סיבות לכך.

בגלל שינויים הורמונליים וביולוגיים, נשים בגיל המעבר סובלות מתסמינים מגוונים ובעוצמות משתנות. בין הסימפטומים הרבים אפשר לציין את היובש בנרתיק, כאבי הפרקים, הירידה ברצון לחיבור, הדיכאון, השינויים במצב הרוח גלי החום, הדלקות בשתן וההפרעות שינה, או בשפת הרפואה- אינסומניה.

הפרעות שינה פוגעות במצב רוח, בתפקוד היומיומי וגם בבריאות הכללית. הפרעה בשינה עלולה לגרום לדיכאון, והעייפות יכולה להקשות על היכולת להתרכז בעבודה. אישה עם הפרעות בשינה חשופה יותר לתאונות דרכים ותאונות עבודה. וכן יש עליה במחלות לב וכלי דם כשכמות השינה איננה מספקת. מחקרים רבים מראים שישנו קשר בין משך שינה קצר והפרעות נשימה בשינה. הפרעות בשינה מגבירות את הסיכון להשמנה, לחץ דם גבוה, מחלות לב, סוכרת, ואף אירועים מוחיים. חוסר שינה גוררת עליה במשקל, ובעקבות כך ישנה עליה בשכיחות של נחירות והפרעות נשימה חסימתיות שהן לכשעצמן גורמות לפגיעה באיכות השינה. כך שזה מעגל סגור- חד גדיא חד גדיא.

אבחון של נדודי שינה נעשה לרוב במרפאות שינה. הבדיקות כוללות דיווח ומילוי יומני שינה ובדיקות שינה ביתיות כדי לכמת את הפרעת השינה, ויש בדיקות שינה ביתיות לאבחון דום נשימה בשינה.

אם הפרעות שינה נגרמות בין מהפרעות נשימה בשינה, הטיפול יהיה מכשיר המספק אויר בלחץ חיובי אל מערכת הנשימה –CPAP/ לפעמים מומלץ השימוש בפלטה שמורכבת בפה ומזיזה את הלסת התחתונה קדימה תוך קידום בסיס הלשון באופן שמרחיב את דרכי האוויר ומקל על זרימת האוויר וכך מונע דום נשימה בשינה.

טיפול בהפרעות שינה, צריך להיות מותאם לאשה. הדבר הכי חשוב הוא קודם כל להקפיד על היגיינת שינה. הכוונה היא לאמץ הרגלי שינה קבועים- עמעום אורות לפני השינה והתרחקות ממסכים בעיקר עם אור כחול. אמבטיה חמה, מוסיקה מרגיעה, הימנעות משתיית קפה ואלכוהול. הימנעות מביצוע התעמלות בסמוך לשינה. חשוב לדחות מחשובות מדאיגות לשעות הבוקר. לדאוג לספר פרוזה מרגיע , ללכת לישון בשעה קבועה, וממש לעשות טקס לפני השינה.

ישנה הצלחה חלקית בטיפול של CBT- טיפול של מודעות התנהגותית. גם שימוש במדיטציות למיניהם או לימוד ותרגול יוגה יכולים להועיל מאד. לפעמים לא יהיה מנוס מטיפול תרופתי. הסיכון בחוסר שינה עולה על הסיכון בנטילת התרופות. יש את הורמון השינה- המלטונין, שעולה בזמן החשיכה, אבל הרמות יורדות בזמן גיל המעבר.

שמה של התרופה הוא סירקדין. הוא ניתן בשחרור מושהה, אם זה לא עוזר, לפעמים מוסיפים או מחליפים את הטיפול בכדורים כמו בונדורמין- שיש שם אלמנט של התמכרות לטווח הארוך, ולכן טוב לנסות לדחות טיפול זה אם אפשרי. טיפול הורמונלי חליפי או בצורת כדורים, או בצורת מדבקות, או בצורת ג'ל יכול להועיל רבות לאיכות השינה של האישה במנופאוזה.

אישה שלא ישנה היא אישה פחות שמחה, פחות שלמה, פחות בריאה. הצלחתי לשכנע אתכן לטפל בהפרעת השינה שלכן ולהתחיל ליהנות משינה רציפה?