נריה מאיר
נריה מאיר צילום: רמי זרגנר

המאה העשרים מכונה גם 'המאה של המאות'. כינוי זה נבע מהעובדה שהיא נושאת בתוכה קפיצות זמן כמעט בכל תחום העולה על הדעת.

זוהי המאה ששינתה סדרי עולם בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה, התחבורה המעמד האישי וחירויות הפרט. אך נראה כי המאה שבא האדם כבר הגיע לירח, תיזכר בעיקר כמאה של האידיאולוגיות. הצומחות, הקורסות וההרסניות.

מרחק הזמן, מאפשר לראות כי המנוע מאחורי האידיאולוגיות הגדולות של המאה העשרים, אלו אנשים יוצאי דופן, כוכבים המזהירים בשמי העשיה. מחוללי תודעה ומעש שבכוחם להניע אומות שלמות.

זכה העם היהודי בתהליך תחייתו מקבר הגלות הארוכה, במספר גבוה של מחוללי חזון. המוכשרים שבהם, החלו להטביע את חותמם כבר מגיל צעיר:

"בהיותי בן 16 חיברתי שיר; את צורתו הפיוטית שכחתי, אך תכנו זכור לי עדיין: גלות – פירושה, שאחרים עושים את ההיסטוריה במקומנו. ציונות – פירושה: שעם-ישראל מתחיל לעשות, כעם עצמאי, את ההיסטוריה שלו מחדש. וכל דרכי הפוליטית מאז ועד עתה חדורת אותו רעיון עיקרי: עם-ישראל עושה את אשר מוצא חן בעיניו, את אשר רוצה הוא".

מחבר הפסקה זאב ז'בוטינסקי, שהיום חל יום פטירתו, נמנה על רשימה מצומצמת הכוללת את בנימין זאב הרצל, יוסף טרומפלדור והרב אברהם יצחק הכהן קוק, מבשרי התחיה של העם היהודי בעת החדשה.

אם תרומתו של הרצל היתה לפיתוח התודעה המדינית, החותרת להקמת מדינה ליהודים, ותרומתו של הרב קוק היתה לפיתוח התודעה הרוחנית של תחיית האומה, הרי שתרומתו הכבירה של זאב ז'בוטינסקי היתה ליצירת התודעה הלאומית.

בכך הפך זאב ז'בוטינסקי למחולל התודעה הלאומית של המדינה, שאותה לא זכה לראות.

בשישים שנותיו הקצרות והמלאות של זאב ז'בוטינסקי הוא רתם את כישרונותיו הייחודיים בתחומי התרבות, הפילוסופיה, הכתיבה והנאום אל עבר המשימה הגדולה שביצירת חזון לאומי למדינה היהודית. זאת עשה, ביכולת נדירה של ניתוח המציאות.

"הרצל עשה עלי רושם ענקי... רק פה הרגשתי כי באמת לפני בחיר הגורל הנני עומד, נביא ומנהיג בחסד עליון שאף לטעות ולתעות כדאי אחריו", כך תיאר ז'בוטינסקי את הרצל, אך התיאור אופייני גם אליו.

זאב ז'בוטינסקי היטיב לנתח ולנסח את האתגרים המרכזיים העומדים בפני העם היהודי בשיבתו לארצו ופעל באופן מזהיר על מנת לסקל את האבנים מצידי הדרך. כנביא העומד בשער ומתריע מפני השחורות, עמד ז'בוטינסקי מול מדינות אירופה בניסיונותיו הבלתי נלאים לשכנעם לשלוח את היהודים לארץ ישראל.

"בראשית ברא אלוקים את האומה. כל מה שעוזר לתחייתה – קודש הוא. כל מה שמפריע -טומאה". כך בניסוח פשוט וברור הבין ז'בוטינסקי את הבשורה הגדולה של חייו, וכל דבר בחן ביחס לקידום המטרה. כאשר הבריטים משרתים אותה – נתמוך בהם, כאשר הם פוגעים בה- נילחם בהם. עוד בהיותו צעיר פיתח ז'בוטינסקי משנה סדורה שמקדמת את האידיאל האחד.

אך כמו קצין המסתער לקרב ומגלה כי איש מחייליו לא זז ממקומו, הבין זאב ז'בוטינסקי באופן חד וכואב כי קשה יותר להוציא את הגלות מהיהודים מאשר את היהודים מהגלות. ללמד בני יהודה קשת, בלתי אפשרי רק מהגדוד העברי.

על כן היסב את כוחותיו אל הצעירים. בעידודו והובלתו הוקמה תנועת הנוער בית"ר, וזו הפכה להיות בבת עינו.

בית"ר היתה ונותרה כלי הקיבול לרעיונותיו הגדולים. דרכה פיתח 'עברי חדש' - בן מלך, איש חירות והדר. הנערות- נפש ארוגה מחוטי פלדה ומשי, והנערים – לוחמים עזי נפש האוחזים במגל ומגן גם יחד. ביום שירות -כמוט נחושת, כגוש ברזל בידי נפח ושמו ציון. לימים, מבית הגידול הבית"רי לעשיה ציונית ומנהיגות, יצא המספר הגבוה ביותר של ראשי ממשלה בישראל, מתנועת נוער אחת.

נבואותיו הפכו למציאות, מילותיו למטבעות לשון וחזונו נצח.

עם זאת, מוטלת עלינו, המבקשים להיות תלמידיו וממשיכי דרכו, החובה להנחיל את משנתו גם במקומות בהם לא יושמה עדיין במלואה. לצד קיר ברזל חזק המכלה שאיפות האויב להשמידנו, האתגר הציוני מחייב העלאת מיליוני יהודי התפוצות לישראל וביצור המדינה היהודית על כל שטחה של ארץ ישראל.

מהגליל דרך עפרה וחברון ועד לחולות חלוצה. עוד נכונה הדרך ליצירת האיזון בין מערכות המשפט לרשויות החקיקה והביצוע, בלא שרשות אחת תמשול על חברתה ותנסה להכריעה בכוחנות. עוד נדרשים תיקונים חברתיים וחיזוק חירויות הפרט, אך אם נהיה נאמנים למשנתו של ראש בית"ר, האידאל האחד שאין שני לו, הוא מלאכת בניין המדינה היהודית בארץ ישראל כולה. ישראל הולכת ומתקרבת לשלב בו היא מבטיחה את גבולותיה ואת הרוב היהודי בה, ומגיעה לשלב בו צריכה לעצב את זהותה ואת יעודה כמדינה בעלת זהות יהודית עמוקה לצד היותה דמוקרטיה תוססת ויציבה.

מדינת ישראל היא פלא ונס יומיומי אך האתגר הפנים-חברתי באשר לזהותה של המדינה עוד עומד לפתחנו. אם נשכיל להעמיק בכתביו של זאב ז'בוטינסקי ניווכח כי יש בהם להאיר לנו את הדרך גם אל מול הערפל והמתחים הקיימים היום בין המגזרים בישראל.

עו"ד נריה מאיר הוא יו"ר המחלקה לפעילות ציונית בתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית.