קובי אלירז
קובי אלירז צילום: חיים טוויטו

הערכה שלי הייתה שבגץ לא יחזור בו מטעותו בהפיכת פסק הדין של ביהמ״ש המחוזי בעניין מצפה כרמים.
בקציר האומר ובמעוף של 30 אלף רגל… אנסה להסביר מה היה לנו כאן. להלן;

מצפה כרמים זהו מקרה בו המדינה העתיקה מאחז בתום לב ממקום בו היא חשבה שאינו ראוי, למקום שאותו היא החשיבה כאדמות מדינה.

לימים, הגיעה עתירת בגץ שהוגשה ע״י פלסטינים בה הם טענו שזוהי אדמתם והצו שהגדיר את המקום כראוי להקצאה (כאדמות מדינה) לא חל על שטח הישוב (מדובר בקרקע שהוסדרה בטאבו בזמן השלטון הירדני וניתן לבדוק מיהם הבעלים).

לטובת מקרים כאלו יש ״תקנת שוק״ שאומרת שככל שהיתה הסתמכות נורמטיבית ופעלו מכוחה, נשאיר את המצב על כנו ונפצה בפיצוי כספי את הניזוקים (המוכיחים את בעלותם בקרקע), זהו בגדול ׳סעיף 5׳ המפורסם.

התושבים טענו את הטענה הזו בתביעתם מול המדינה, תביעה שהתנהלה בביהמ״ש המחוזי ירושלים (תוך כדי הבג"ץ שהפלסטינים הגישו בתביעה לסילוקם של היהודים מהאדמה).

במסגרת הדיונים שהתקיימו במחוזי, העידו לטובת טענת המתיישבים, פקידים רמי דרג לשעבר מהמנהל האזרחי ואף מר בוגי יעלון שאישר את העתקת המאחז למקומו הנוכחי בהיותו אלוף פיקוד מרכז. 

הפלסטינים הלכו כאמור לבג"ץ, שהמתין לפסיקת המחוזי, המדינה השיבה בדקה התשעים תגובה די טובה (אחרי התנהלות די גרועה של המדינה בתיק) לטובת השארתם של המתיישבים במקום (גילוי נאות, עסקתי אישית בתגובה זו עם עוד מס׳ משפטנים ממשרד הביטחון והמשפטים (תקופת שקד), עת הייתי עוזר שר הביטחון (תקופת ליברמן) להתיישבות).

בית-המשפט המחוזי (השופט דוראל) פסק לטובת המתיישבים, שאין לפנותם וסעיף 5 עומד לטובתם ויהיה ניתן לפצות את העותרים שיוכיחו את בעלותם בקרקע.

כאן הסתיים פרק א.

בפרק ב הפלסטינים ערעורו לבג"ץ על פסיקת המחוזי, ובג״ץ הפך את פסיקת המחוזי.  זו היתה פסיקה קשה שהותירה טעם רע מאוד אצל רבים, על אף עדותם של בכירים לטובת המתיישבים ועמדת מדינה טובה ועל אף פסיקת המחוזי, בגץ החליט להתערב כאמור ולהפוך את פסיקת המחוזי. כתוצאה מהעניין נוצר לחץ ציבורי ודרישה לדיון חוזר בהרכב רחב יותר. נטיית והערכת רוב התומכים בהתיישבות היתה שלא יעזור דיון חוזר.

הנשיאה, כבוד השופטת חיות ישבה בעצמה בראש ההרכב הקודם, והיא לא תיתן לאף אחד לשנות את החלטתה.

אבל קרה הדבר ההפוך, 4 (מתוך 7) שופטי בגץ; עמית, דפנה ברק ארז, סולברג והנדל פסקו בפס״ד ארוך ומנומק (כל אחד לשיטתו) מדוע ניתן להסתמך על תקנת השוק, סעיף 5 במקרה שלפנינו כולל אמירות לגבי תחולתו של סעיף 5 במקרים דומים (אמירות רבות שבחלקן הינן מורכבות…), לעומתם השופטת חיות, פוגלמן וברון פסקו שלא ניתן להחיל את סעיף 5 במקרה זה. 

בפועל בגץ ברוב של 4 מול 3 כאמור הפך את החלטתו בדבר קבלת הערעור על פסיקת המחוזי ובפועל השאיר אותה על כנה, והישוב לא יפונה. זהו חידוש מרענן שקשור להרכב השופטים בבג"ץ וגם לניצחון של השכל הישר ופרשנות החוק המתאימה למקרה דנן, זוהי כמובן גם בשורה חשובה ומשמחת בימים כאלו ומעידה שלעיתים ניסים קורים גם בגלוי…