רשתות חברתיות
רשתות חברתיות צילום: iStock

האם חשיפה לתכנים אלימים הופכת אותנו לאנשים אלימים או אגרסיביים יותר? האזנה לשיר עצוב עשויה לגרום לנו להיות עצובים, אך האם העצב הזה מתורגם אחר כך לאגרסיביות או אלימות? שאלת השפעת התקשורת על ההתנהגות של הפרט והחברה היא שאלה מרוכבת.

השאלה נבחנה על ידי הפסיכולוג אלברט בנדורה בשנות השישים והשבעים. הוא טען שאנשים לומדים באמצעות מוטיבציה, ונשאלת השאלה מה גורם לאנשים ללמוד דברים מסוימים על פני דברים אחרים ומאיפה המוטיבציה מגיעה? הוא הגיע למסקנה שאנו למדים מהסביבה ומתגובת הסביבה להתנהגות שלנו (או של אחרים), ומושפעים רבות מהמוטיבציה הפנימית שלנו שמושפעת מהתכונות האישיות שלנו.

על פי בנדורה (Bandura, 1971), אנחנו לומדים באמצעות תצפית, כלומר מצפייה באחרים ולמידה שכזו מתקיימת בשלושה דרכים. ראשית, המשפחה שהיא גורם חשוב שהפרט לומד ממנה את ההתנהגות. דרך שניה היא בתת תרבות של הפרט, שהיא הסביבה העוטפת שלו כמו חברים וקולגות. דרך שלישית היא חשיפה לסמלים תרבותיים מספרים סרטים וכד'.

מחקרים רבים בוצעו על מנת לבחון את הנושא. מחקר שבוצע באוניברסיטת אינדיאנה בשנת 2019 מצא קשר בין חשיפה לתכנים אלימים לבין התנהגות אלימה בין בני זוג ואגרסיביות Weaver) & Martins, 2019). כמו כן מחקר שבוצע באוניברסיטה העברית בשנת 2022 בחן את הקשר בין חשיפה לתכנים קיצוניים ברשת בעיקר לבין טרור או אלימות פוליטית, ונמצא שאכן קיים קשר בין הקצנה לבין חשיפה לאותם התכנים (Hasisi, Wolfowicz and Weisburd, 2022).

חשיפת ילדים ובני נוער לתכנים אלימים – האחריות מתחילה אצלנו. כמה פעמים מצאתם את עצמכם גולשים בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת, ונתקלתם בתכנים קשים לצפייה שלא מרצונכם או מכוונתכם להיחשף אליהם? אם התשובה היא כן זו סיבה לדאגה.

תכנים קשים ברשת שכוללים אלימות הם דבר מאוד נגיש ברשתות חברתיות. תכנים אלימים יותר מסוג סרטי סנאף החלו להופיע גם בפייסבוק במהלך שנת 2014 עם התחזקותו של ארגון המדינה האסלאמית, שכחלק ממסע התעמולה וההפחדה שלהם פרסמו ברשת סרטוני הוצאה להורג בדרכים שמזעזעות את הצופים בהן.

סרטי סנאף הם סרטונים שמציגים מוות שהוא אינו מבוים, ללא אפקטים ומוצג כפי שהוא ללא עריכה. בדרך כלל מדובר בסרטונים של הוצאות להורג בשיטות אכזריות. כיום כמות התכנים בפייסבוק קטנה יותר מאשר בשנים הקודמות, אך עדיין אין אכיפה או סינון שיכולים למנוע בצורה מלאה חשיפה אליהם מה שהופך את הגישה לתכנים הללו לקלה ומהירה. אם אכן קיימת לתכנים אלו השפעה או קשר לאגרסיביות הרי שמדובר בגורם מסוכן שעשוי לגרום לנחשפים להפוך לאלימים יותר.

לדעתי קיימות מספר דרכים שיכולות לסייע בפתרון הסוגייה הזו. ראשית, פלטפורמות כמו פייסבוק או טוויטר נגישות לכל הגילאים. ניתן להעלות תכנים קשים לפייסבוק אבל הם מוסתרים ומטושטשים לפני הצגתם עם אזהרה שהתוכן הבא עשוי להיות בוטה או קשה לצפייה, אך בכל זאת ישנה אפשרות לפתוח אותם על ידי לחיצה אחת בלבד על העכבר.

המשמעות היא שילד קטן או כל קטין אחר יכולים להיחשף לתוכן קשה מאוד בלחיצת כפתור אחת מבלי להבין עד הסוף את האזהרה שכתובה שם, ומלבד הנזק הנפשי שתכנים כאלו יכולים ליצור הם גם יכולים לעודד אגרסיביות בקרב הנחשפים שבעתיד עלולה להיתרגם לאלימות. תכנים קשים לצפייה אמורים להיות אסורים להעלאה או הצגה ברשתות חברתיות שנגישות לכלל הגילאים כמו פייסבוק. בנוסך לכך ההורים צריכים לחסום גישה באינטרנט לתכנים שאינם מיועדים לקטינים על ידי יצירת קשר עם חברת האינטרנט שלהם, וכך פלטפורמות כמו פייסבוק יוכלו להישאר ידידותיים לכלל הגילאים וגם ימנעו את הסכנה הפוטנציאלית הכרוכה בחשיפה לתכנים קשים.

א.ט סטודנט בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית